פלטפורמת גיזוז שהוצבה בים הצפוני על ידי גרמניה במטרה לייבא גז מונזל / צילום: Reuters, ANNEGRET HILSE
בספטמבר לפני יותר משנה התעוררה גרמניה לידיעה המפתיעה כי צינור הגז שהיה אחראי לחימום הזול שלה, לשגשוג התעשייתי ולעודף יצוא משמעותי, יצא באופן מוחלט מכלל שימוש. אלמונים, פוצצו על קרקעית הים הבלטי את שני הצינורות "נורדסטרים" - הפרויקט שהוביל גז טבעי מרוסיה לגרמניה, ושהיה אמור להכפיל את קיבולתו לפני המלחמה באוקראינה. הפיצוץ שם קץ באחת למעמדה של רוסיה כספקית הגז הגדולה לגרמניה, ושלח את ברלין לנסות ולמלא את מאגריה באמצעות רכש מסיבי של גז מונזל (LNG).
● הפתרון של היבואנים למשבר בים האדום: רכבות משא מסין לאירופה
● שאלות ותשובות | לקראת הדרמה בהאג: האם בית הדין יכול לכפות על ישראל לעצור את הלחימה בעזה?
כבר אז היה ברור כי מדובר במהלך אסטרטגי, בעל השלכות ענקיות על גרמניה ואירופה. במקום לסמוך על גז טבעי מרוסיה, עברה גרמניה לסמוך על גז מונזל מארה"ב, מקטאר, מאלג'יריה וממדינות נוספות. במקום מחיר קבוע ונמוך - מחיר משתנה וגבוה יחסית. המזל של גרמניה היו מאגרי גז עצומים שהיא הקימה בשטחה (אותם הלאימה מחברת "גזפרום" הרוסית, שהיתה הבעלים). ביחד עם קצת עזרה מנורבגיה שהגבירה יצוא גז, ומשכנותיה, המאגרים איפשרו לגרמניה לאחסן גז לחורף, ולצלוח את שני החורפים האחרונים בהצלחה יחסית, בלי הפסקות חימום לבתים כפי שחזו רואי השחורות, אבל כן עם דעיכה תעשייתית הנובעת מהשינוי במחירי מקורות האנרגיה.
חבלה שנקדחה במומחיות
והנה, כעת מתברר, כי בחודשים האחרונים נעשה ניסיון חבלה נוסף בתשתית הגז הגרמנית.
לפי דיווחים והודעות רשמיות שפורסמו בימים האחרונים, אלמונים קדחו חורים קטנים בצינור גז חדש שהקמתו היתה כבר צריכה להסתיים עד סוף 2023, שנועד להזרים גז טבעי ממתקני הפקה שנבנים לחופי הים הצפוני לגיזוז LNG לעבר תשתית הגז הלאומית של גרמניה, ממנה יעבור לטובת חימום ותעשייה. לפחות שמונה מוקדים של קידוחים אותרו בבדיקות מבניות של החברה שאחראית להקמת הצינור, שמחבר בין הערים ברונסביטל להטלינגן. לפי דיווח שהתפרסם ב"די צייט", מדובר בחורים קטנים, סנטימטר קוטרם, ש"נקדחו במומחיות" מתחת לכיסויי פלסטיק שהסתירו אותם אחרי המעשה, וחדרו את גלילי הפלדה העבים שמרכיבים את הצינור. הנזק, לפי ההערכות הראשוניות בלבד, עומד על מיליוני אירו.
אחת השאלות שמרכזות את העניין הרב ביותר, היא מי עומד מאחורי המעשה. כלי התקשורת הגרמנים העוסקים בעניין חשפו השבוע כי החורים אותרו כבר בנובמבר על ידי חברה שנשכרה לבצע בדיקות בצינור הגז, וכי בשבוע שעבר פתחה התביעה הכללית במדינה בחקירה רשמית בעניין, המוגדרת כ"ניסיון חבלה בתשתיות קריטיות". אלו מוגדרות כתשתיות אנרגיה, תקשורת או מים, בין היתר.
בעוד שבמקרה "נורדסטרים" האצבע המאשימה הופנתה אחרי חקירה בינלאומית לכיוון אוקראינה - שרצתה לגמול את גרמניה בבת־אחת מגז רוסי ולמנוע ממוסקבה הכנסות של עשרות מיליארדים בשנה שיממנו את המלחמה נגדה - הפעם האינטרס אינו ברור. מוסקבה ראתה בעיניים כלות כיצד הגז הטבעי מצפון־מערב המדינה, שהיה מקור הכנסה עיקרי שלה, מופק ללא צרכנים, והיא עובדת כעת על העברתו לסין באמצעות צינורות חדשים, או על בניית מתקני הנזלה שיאפשרו לה למכור אותו בשוק ה־LNG הבינלאומי. האם רוסיה אחראית לכך כנקמה או ניסיון לפגוע כלכלית בגרמניה? האם מדובר בכלל במתקפה של מי שמתנגדים לדלקי מאובנים בכלל?
סוגיה מקומית בוערת
בגרמניה, שאלת האנרגיה היא מרכזית במערכת הפוליטית ובעלת השלכות כלכליות מרחיקות לכת. מחקר שביצעה חברת "אגורה" מצאה ירידה של 10% בפליטות הפחמן הדו־חמצני של גרמניה בשנה האחרונה, אך כ־85% מכך מוסברים על ידי העברת או הפסקת פעילות תעשייתית: מפעלים שעברו לייצר במקומות אחרים, כאלו שצימצמו תפוקה או מפעלים עתירי־אנרגיה שפשוט חדלו לייצר. התעשיינים דורשים המשך של סבסוד של מחיר הגז לתעשייה, אך הממשלה עומדת כעת בפני שוקת שבורה מכיוון שבית המשפט החוקתי אסר עליה להמשיך ולפרוץ את מסגרת החוב בשם התחייבויות עבר שנעשו כדי להתמודד עם מגיפת הקורונה.
בניסיון להבטיח את אספקת הגז, הממשלה הגרמנית הציבה בחופי הים הצפוני פלטפורמות הפקה צפות של LNG, שהיא חוכרת במחירי עתק, כדי למלא על המחסור, ועומלת כעת בניית מתקני העברה והפקה קבועים, שאמורים לשרת אותה בשנים הקרובות, בעוד המדינה מנסה לעבור לאנרגיות מתחדשות ולגז טבעי. כחלק מהתשתית החדשה נבנה הצינור, שאמור לחבר בין תחנת ההפקה של גז מונזל בברונסביטל לחופי הים הצפוני לתשתית הגז הלאומית. בעתיד הוא אמור לספק עד 8.5% מצריכת הגז. בשלב הנוכחי הוא יחבר בין פלטפורמות ההפקה הצפות לגריד הלאומי.
החברה המקימה את הצינור, GasUnie ההולנדית, אמרה כי "רוב החורים כבר תוקנו" והעריכה כי הצינור ייחנך בעוד כמה שבועות, באיחור אמנם, אך לא משמעותי. "מדובר בפרויקט חשוב מאוד לביטחון האנרגטי של גרמניה", מסרה החברה. נראה כי לצד המאמץ להשיג את האנרגיה ממקורות חדשים, גרמניה ומדינות אחרות באירופה צפויות להשקיע מאמצים בעתיד גם בהבטחת התשתיות הקריטיות שיובילו אותה.