גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השרים רוצים 'יסמנים' בחדר, זה מתחבר לצערנו לאירועי 7 באוקטובר"

שיחה עם תאיר איפרגן, מנכ"לית משרד העבודה לשעבר ● על הדרת נשים ממוקדי קבלת ההחלטות, יחסם של השרים לדרג המקצועי ולהידרדרות המגזר הציבורי והעול שיהיה על דורות העתיד אם לא יעלו שיעורי התעסוקה של גברים חרדים ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם תאיר איפרגן / צילום: אור פרבוזניק
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם תאיר איפרגן / צילום: אור פרבוזניק

תאיר איפרגן, בראשית 2022 - אחרי 15 שנים במגזר הציבורי - מונית למנהלת זרוע העבודה במשרד הכלכלה, שבהמשך הפכה למשרד עצמאי שאת היית המנכ"לית שלו. זכורה התמונה מפגישת פורום המנכ"לים עם ראש הממשלה נתניהו מלפני שנה, בה את האישה היחידה. אבל כמה חודשים אחרי כניסתו של יואב בן צור מש"ס לתפקיד שר העבודה, הודחת מהתפקיד. למעשה, כל שמונה הנשים שכיהנו כמנכ"ליות משרדים בממשלה הקודמת, הוחלפו בגברים. עד כמה התאכזבת?
"לא התאכזבתי, כי ראיתי את זה מגיע. עם הקמת הממשלה, כשדחפתי להקמת משרד העבודה, הייתי מודעת באופן מלא לכך שכמנכ"לית אהיה משרת אמון, ואז כנראה אוחלף. לפני כן, לא כיהנתי במשרות אמון. לא הכרתי לא את איציק שמולי כשקרא לי להיות מנהלת זרוע העבודה (אז במשרד הרווחה, ה"ו) בשנת 2020; וגם לא את אורנה ברביבאי, שעמה עבדתי בהמשך כשרת הכלכלה כשזרוע העבודה חזרה לשם. זה לגיטימי ששר ירצה להביא אדם מטעמו למשרת אמון. אלה הכללים של הפורמט הדמוקרטי ואני מכבדת אותם ומשחקת לפיהם. מה שהיה צורם ובעייתי הוא העובדה שלא היו נשים אחריי כמנכ"ליות משרדי ממשלה משמעותיים (כיום יש רק מנכ"לית אחת - של המשרד לקידום מעמד האישה - מירב שטרן, ה"ו). זה ממש מחדל".

ראיון | המנתח הפלסטי שאיבד את הרגל מירי נ"ט בלבנון
ביל אקמן עלה להתקפה והאקדמיה כבר לא תיראה אותו הדבר

היעדרן של נשים ניכר היום בכל מוקדי קבלת ההחלטות שנוגעים למלחמה.
"נכון. כשאנחנו מסתכלות על כל המקומות שבהם מתקבלות ההחלטות הכי משמעותיות - בקבינטים, מטה החטופים, מינהלת 'תקומה' - בכל המקומות האלה מי שנמצאים בראש הפירמידה הם גברים. יש מספיק נשים מוכשרות. הן צריכות להיות סביב שולחן קבלת ההחלטות וצריך לפעול לכך שיהיו שם".

"יכולות הממשלה בירידה"

אם לחזור לעניין משרות האמון, איפרגן מחדדת עוד כי "מינויים, גם במשרות אמון, צריכים להיות מקצועיים ותחת עמידה בתנאי סף. ראינו מקרים שבהם שרים ניסו לעקוף את התנאים האלה (למשל שרת התחבורה מירי רגב מינתה בתחילה את המנכ"ל כיום, משה בן זקן, לממלא מקום המשנה למנכ"ל כדי שכך יצבור את הניסיון שחסר לו - ה"ו). זה מה שלא בסדר".

אכן אנחנו עדים - בעיקר בשנתיים האחרונות - לתהליכים של הידרדרות המגזר הציבורי. בכירים רבים עזבו או פוטרו, על רקע מתיחות גדולה בין הדרג המקצועי לבין השרים. בכיר יוצא אגף תקציבים באוצר שהתייאש ועזב, ניסח זאת כך בפניי: "כבר לא מחפשים אנשים טובים - אלא רק נאמנים בהגדרה". מפלגת הציונות הדתית אפילו קידמה באחרונה קמפיין שבו הוצגו פקידי האוצר כמנותקים שרוצים להעלות מסים, בעוד שר האוצר סמוטריץ' הוא זה שבולם אותם
"מנקודת מבט של 17 שנה במגזר הציבורי, אני מזהה שני תהליכים. ברמה המבנית ולאורך שנים, המערכת הסתאבה, עד כדי כך שלפעמים לא ברור לך מה המטרה של הנוהל הזה או של הביורוקרטיה הזאת, ולכן יכולות הביצוע של הממשלה כל הזמן בירידה. וברמה של עובדי המגזר הציבורי - נכון. את רואה אווירה של 'יסמנים' בחדר. השרים רוצים שיהיו אתם בחדר אנשים שיגידו 'כן'. זו תכונה לא מוערכת בעיניי. חובה שיהיו בחדר גם אנשים שלא חושבים כמוך. זה מתחבר לצערנו לאירועי 7 באוקטובר.

"המתח בין שלטון פקידים לבין קבלת החלטות בידי שרים - על המתח הזה צריך לשמור. תנו להם להשמיע עמדה, ואז אתם, כשרים, קבלו את ההחלטה. אבל אווירה שבה הפקידות המקצועית או עובדי המדינה הם הרעים בסיפור - היא בלתי נסבלת".

מאז פרוץ המלחמה, הייתה תמימות דעים בקרב כלכלנים - כולל באגף התקציבים באוצר - לגבי הצורך להפנות את כל הכספים הקואליציוניים הפנויים לטובת המאמץ המלחמתי ושיקום היישובים. בפועל זה לא קרה. אולי כשמדובר בשרים סקטוריאליים - שחשים בראש ובראשונה מחויבות לציבור שהצביע להם - המתח מול הפקידות הוא בלתי נמנע.
"שרים שבאים לממש את המדיניות שעליה הצהירו - זה חלק מהמשחק הדמוקרטי. אבל הציפייה שלי מהם, בטח אם הם מובילים משרדים שמשפיעים על כלל המשק, היא שיידעו להסתכל באופן רוחבי, ולא רק דרך הפריזמה של הציבור ששלח אותם. לאורך 17 שנה בשירות הציבורי עבדתי עם 11 שרים. היו ביניהם שרים 'סקטוריאליים' שעמדו היטב במשימה הזאת. הם ידעו להיות ענייניים".

מי למשל?
"נפתלי בנט, כשהיה יו"ר הבית היהודי ושר הכלכלה (בשנים 2013-2015 - ה"ו). הייתי אז ראש מטה מנכ"ל במשרד הכלכלה ועבדנו בצמוד עם לשכת השר. היו אז המון דיונים על יוקר המחיה ‫וסוגיות כלכליות אחרות, והוא היה בין השרים היותר טובים שפגשתי. הוא היה מקצוען והגיע תמיד מוכן לדיונים, אחרי שקרא את כל החומר. הוא קיבל החלטות מאוד מאוד ענייניות".

אתגר התעסוקה החרדית

כשאנו עוברות לדבר על האתגרים הבוערים ביותר של שוק העבודה הישראלי, והמשק בכלל, איפרגן פותחת באמירה אופטימית: "מפרספקטיבה של שנים, שוק העבודה הוא יציב ומתאושש יחסית מהר ממשברים, גם אחרי תקופות שבהן היו תחזיות מאוד אפוקליפטיות לגביו, כפי שהיה למשל במשבר הקורונה (אז שיעורי האבטלה הגיעו בשיא ל-20% - ה"ו)".

האתגר שאותו היא מכנה "חשוב ברמת ה-SOS, ואני לא מגזימה" הוא העלאת שיעורי התעסוקה של גברים חרדים, שמזה כבר כמה שנים מדשדשים סביב מעט מעל 50%. "בשנת 2065, 'מחר בבוקר' במונחים של שוק העבודה, מחצית מהאוכלוסייה בישראל תורכב מחרדים וערבים. כל ישראלי שלישי יהיה חרדי. אי אפשר להמשיך עם המגמה הנוכחית".

כי אחרת?
"אחרת, האוכלוסייה העובדת תיאלץ לשלם מסים גבוהים ביותר כדי שתישמר אותה הרמה של שירותים ציבוריים - חינוך ובריאות - שקיימת היום. זה עול שהילדים והילדות שלנו ייאלצו לשאת על גבם".

הממשלה החליטה על העברת מיליוני שקלים למוסדות חרדיים שלא מלמדים ליבה - ועוד בזמן מלחמה, ובניגוד לעמדת הפקידות. לא בדיוק החלטה שתורמת לפתרון האתגר העצום שציינת.
"נכון, ולא משנה עד כמה יעבדו קשה במשרד העבודה כי לתת לבחור חרדי בן 20 פלוס כלים להכשרה מקצועית - את הפערים בלימודי מתמטיקה ואנגלית אי אפשר לסגור.

"דמייני בנפשך שמשרד העבודה מקבל להכשרה מקצועית גבר חרדי בן 26, נשוי פלוס שלושה, ובלי מתמטיקה ואנגלית. כדי לתמרץ אותו לצאת לעבוד, נדרשת משרה בשכר די גבוה, סביב כ-10,000 שקל בחודש, למשל הנדסאי בניין. משרה כזו יכולה להתאים רק לאחוז קטן מהפונים, בטח בהתחשב בכך שמדובר בלימודים של כשלוש שנים. תחשבי עד כמה זה מסובך".

אבל אז אנחנו שומעות את ההנהגה החרדית משמיעה אמירות מסוג: אנחנו, וגם הכלכלה הישראלית, יכולים להסתדר יפה גם בלי ליבה.
"אמירות מסוג זה נאמרות גם מחוץ וגם בתוך חדרי הדיונים. אבל ככל שהדיון מעמיק, ואז - כדרג מקצועי - אנחנו מאתגרים את האמירות האלה ומציגים נתונים לגבי שוק העבודה העתידי, המוזיקה לא פעם משתנה. אני לא יודעת לגבי חינוך, כי מעולם לא הייתי במשרד החינוך. אבל לגבי תעסוקת חרדים עבור מי שלא יכול או לא רוצה ללמוד בישיבה - האוזניים יותר קשובות. לצד זאת, אכן מוטת ההשפעה של הפולטיקאים היא גדולה. אין לי פתרון קסם".

לא מוותרת

נסיים בנימה אופטימית: מיזם חדש שאת שותפה בו, ומגבש כבר עכשיו סדר יום לממשלה הבאה בשם "בונים מחדש". המנכ"לית היא נעמה שולץ, לשעבר מנכ"לית משרד ראש הממשלה. המייסדים הם איש העסקים הבריטי סר רונלד כהן ודייויד צ'ין, מנהל שותף במקינזי ישראל.
"זה מיזם שהמטרה שלו היא להביא סדר יום יהודי דמוקרטי־ליברלי לממשלה הבאה בתקווה שהיא תהיה ממשלת מרכז רחבה ככל הניתן. נמצאים שם אנשי המקצוע הטובים ביותר, למשל הפרופסורים מנואל טרכטנברג וקרנית פלוג בתחום הכלכלה; איימן סייף (לשעבר מייסד הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית - ה"ו) - בחברה הערבית; אלי פלאי, מו"ל עיתון משפחה - לגבי החברה החרדית; יו"ר המל"ל לשעבר, ד"ר איל חולתא בביטחון לאומי; ומנכ"לית משרד הרווחה לשעבר, סיגל מורן - בתחום הרווחה. ועוד רבים וטובים. בטוח הסתבכתי עכשיו כי יש עוד שמות רבים לציין (צוחקת)".

מה אתם עושים פרקטית?
"כרגע אנחנו בונים תוכניות ברמת ניירות מדיניות, אבל אנחנו לא מתכוונים שזה יישאר רק ברמה הזו, אלא מתכוונים לתרגם ולפרק את התוכניות להחלטות ממשלה קונקרטיות או להצעות לסדרי עדיפויות ותקציבים, למשל עבור 100 הימים הראשונים בממשלה".

את אופטימית?
"מרטין לותר קינג אמר שרק בחשכה אפשר לראות את הכוכבים. אז כן, אני אופטימית. אבל יותר מאופטימית, אני פשוט לא מוכנה לוותר - על המדינה, על העם המופלא שלנו שהתגלה בשיאו אחרי 7 באוקטובר ועל הרצון שיהיה כאן טוב יותר. אני לא מוכנה לוותר על הצורך במגזר ציבורי חזק, מקצועי ואפקטיבי; וגם על הצורך במנהיגות אחראית, עניינית, ממלכתית ומאחדת".

עוד כתבות

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות המדינה מקבל את האישור הסופי

ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי אישרה את עסקת הרכישה ההיסטורית של וויז הישראלית בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר ● מדובר ברכישה הגדולה ביותר אי-פעם בישראל, ועסקה שתהפוך את ישראל למרכז פיתוח ומכירות אסטרטגי למוצרי סייבר בסביבת הענן של גוגל

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה, והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

גמלאי צה''ל יהנו מפנסיות משופרות / צילום: Shutterstock

גמלאי צה"ל יהנו מפנסיות משופרות. העלות למדינה: מאות מיליוני שקלים

תזכיר חוק חדש מבקש לעדכן רטרואקטיבית את הפנסיה התקציבית של כ־6,600 פורשי קבע משנים 2013-2019, במהלך שמוערך בעלות חד־פעמית של 235 מיליון שקל ועוד עשרות מיליונים בשנה

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

האויו וואנג, יו''ר DAYU Conserving Water Group / צילום: באדיבות DAYU

בגיל 35 בלבד: המיליארדר הסיני שלוטש עיניים לישראל

האויו וואנג נכנס לנעלי אביו בגיל צעיר, וכיום חולש על אימפריה שמנסה לשנות את האופן שבו חקלאות, מים וטכנולוגיה מתחברים ● המיליארדר הסיני, שפועל להפריח את האזורים הצחיחים ביותר בעולם, בוחן כעת את רכישת נטפים הישראלית

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"