גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכנסות המסים על רכב חשמלי היו בשיא ב-2023. אבל לאוצר זה לא מספיק

הצעת התקציב 2024 כוללת צעדי מיסוי על כלי רכב חשמליים, בהם על הנסועה והטעינה ● באוצר מסבירים זאת בכך שהם מכניסים פחות כסף למדינה, בשל מיסוי מופחת ● אולם לפי הנתונים, חרף החדירה המואצת של החשמליים בשנה החולפת, ההכנסות ממיסי רכב דווקא שברו שיאים

הטענת כלי רכב חשמליים בישראל / צילום: Shutterstock
הטענת כלי רכב חשמליים בישראל / צילום: Shutterstock

בשבוע שעבר פורסמה טיוטת הצעת התקציב של משרד האוצר לשנת 2024, שכוללת שורה ארוכה של צעדי מיסוי שנועדו לייקר את כלי הרכב החשמליים ואת השימוש השוטף בהם. מה מציעים באוצר? הנה תקציר: העלאות חדות נוספות של מס הקנייה על רכב חשמלי החל מינואר 2025; ייקור אגרת הרישוי על רכב חשמלי באלפי שקלים; הטלת מס נסועה על רכב חשמלי (15 אגורות על כל קילומטר) החל מתחילת 2026; והכנות לקראת הטלת "מס טעינה" על החשמל המשמש לטעינה ביתית. 

בדיקת גלובס | גלגלי הכסף: כך משתלטים המיליארדרים של יבוא הרכב על עוד ועוד עסקים בישראל
סין בחרה צד במלחמה - האם זה יגרום לישראלים לקנות פחות רכבים סיניים? 

באוצר מנמקים את אותן העלאות מס בפגיעה העתידית של כלי הרכב הללו בהכנסות המדינה ממיסוי רכב, ובעיקר בהכנסות המדינה ממס הבלו על הדלק. ההצעה להטיל מס נסועה אפילו כונתה במפורש בהצעת התקציב "חלף בלו". אמנם ההצעות נעטפו במלל "סביבתי" הכרחי, אבל המסר בין השורות היה ברור: "החשמליות שנהנות מהטבות מס מאיימות על מקורות ההכנסה העשירים של בלו הדלק. חייבים לעצור את האיום הזה אפילו במחיר של התכחשות להתחייבויות הבינלאומיות של ישראל למעבר לתחבורה נטולת זיהום". 

אלא שכמה ימים לפני כן פרסם האוצר את דוח הכנסות המדינה השנתי ל־2023 והתמונה העולה ממנו שונה מאד - למרות ההאטה הכלכלית והירידה הכוללת בהכנסות המדינה, גביית מיסי הרכב דווקא שברה, שוב, את השיא של כל הזמנים (בדומה לנתונים שפורסמו לשנת 2022, ששברו אז את השיא).

זינוק בהכנסות מבלו דלק, למרות החשמליות

נפתח בהכנסות מבלו דלק, שלטענת האוצר, המעבר המואץ לרכב חשמלי מאיים לפגוע בהן ומחייב הטלת מס נסועה על רכב חשמלי בשיעור של אלפי שקלים בשנה החל מ־2026.

ב־2023 מספר כלי הרכב החשמליים על כבישי ישראל אכן כמעט הכפיל את עצמו והסתכם בכ־100 אלף כלי רכב, אבל ההכנסות המדינה מבלו דלק דווקא רשמו עלייה ריאלית של כ־4% בהשוואה ל־2022 והסתכמו בכ־23.1 מיליארד שקל, שיא של כל הזמנים.

 

איך אפשר להסביר את זה? די פשוט. על כבישי ישראל נעים כיום כ־3.4 מיליון כלי רכב, כאשר 97% מהם הם רכבי בנזין ודיזל. כלומר, ההשפעה של מכירות כלי הרכב החשמליים על התמונה הכוללת של צריכת הדלק ועל ההכנסות מבלו דלק בישראל היא עדיין זניחה ותמשיך להיות כך בשנים הקרובות.

אפילו אם מצבת כלי הרכב החשמליים תמשיך לצמוח ותעמוד על 400 אלף כלי רכב בתחילת 2026 - וספק רב אם זה יקרה לאור גזירות המס החדשות - ההשפעה על בלו דלק עדיין לא תצדיק את הטלת מס הנסועה, שאמור להכניס למדינה כ־1.3 מיליארד שקל בשנה. בשורה התחתונה, די ברור שמס הנסועה לא נועד "לפצות" על ירידה בהכנסות הבלו, אלא להתווסף עליהן.

מס הקנייה על רכב ממשיך לצמוח

הסעיף השני בחשיבותו "בחליבה" משוק הרכב הוא ההכנסות ממס קנייה על יבוא רכב חדש. באוצר מציינים כי ב־2023 כלי הרכב החשמליים ורכבי הפלאג־אין היוו 29% מסך הייבוא של רכבי נוסעים.

כלומר, יובאו הרבה יותר כלי רכב שמס הקנייה עליהם מופחת - מה שאמור היה לדחוף את ההכנסות בסעיף הזה כלפי מטה. זאת במיוחד לאור העובדה שהצמיחה של שוק הרכב הייתה מזערית.

אלא שהכנסות בסעיף "מס קנייה יבוא" דווקא עלו בשנה שעברה ב־6% והסתכמו ב־23.2 מיליארד שקל. מתוך אלה כ־55% במקורב מהווים הכנסות ממיסי יבוא רכב (והשאר סיגריות, אלכוהול וכו'). כלומר, הכנסות המדינה ממס קנייה על רכב הסתכמו בשנה שעברה בכ־‏12.76 מיליארד שקל, לא כולל מע"מ, עלייה של כ־3% לעומת 2022 (נתון מקורב).

אמנם ההכנסות הללו כוללות הקדמת גבייה של כ־1.9 מיליארד שקל ב־2023 בשל הקדמת הייבוא ושחרור ממכס של עשרות אלפי כלי רכב חשמליים ופלאג־אין בדצמבר לקראת העלאת מס הקנייה עליהם בינואר 2024. אבל גם בשנה שעברה הייתה בדצמבר הקדמה בשיעור דומה, כך שעדיין מדובר בעלייה.

הסיבה לסתירה היא שהמחיר הממוצע של כלי הרכב החדשים ,שנמכרו בישראל ב־2023, המשיך לדהור מעלה, בין השאר בשל רכישות כלי רכב ירוקים ויקרים יותר, וסחב איתו את ההכנסות השקליות ממס קנייה. כלומר נמכרו יותר כלי רכב ירוקים - אבל יקרים יותר. עובדה זו לבדה סותרת את טענת האוצר שחייבים להמשיך ולהעלות משמעותית את מס הקנייה על רכב חשמלי.

עוד כמה מיליארדים "בסעיפים צדדיים"

כעת מגיעים עוד כמה סעיפי מיסוי רכב "קטנים", שהם כבר מזמן לא קטנים. ההכנסות מאגרות רכב למשל, שמהוות במקורב כ־70% מכלל ההכנסות בסעיף הכללי של "הכנסות מאגרות", הסתכמו בשנה החולפת ב־5.4 מיליארד שקל במקורב, עלייה של כ־2% לעומת 2022.

לאלה יש להוסיף גם את סעיף ההכנסות הדי־יציבות של "מס שווי שימוש רכב", שמשלמים כ־300 אלף מקבלי רכב צמוד בישראל. הסעיף הזה מסתכם בגבייה של כ־5 מיליארד שקל בשנה במקורב וגם ב־2023. אמנם כלי רכב חשמליים נהנים מהפחתה מכובדת של כ־1,200 שקל משווי השימוש החודשי, אבל הם יקרים יותר (גובה שווי השימוש נקבע על פי מחיר המחירון של הרכב), וממילא החדירה שלהם לציי הרכב בישראל עדיין נמוכה יחסית. כלומר, ספק אם נרשמה ירידה משמעותית בהכנסות מהסעיף הזה ב־2023 כתוצאה ממעבר מרכבי בנזין לחשמל. אחרון (ולא) חביב הוא סעיף ההכנסות ממע"מ ודלק, שהכניס למדינה עוד כ־4 מיליארד שקל, בקטנה.

הנימוק לגל הנוכחי של גזירות מס: "כי אפשר"

בשורה התחתונה הגענו לגבייה של כ־50 מיליארד שקל במקורב משוק הרכב בשנה שעברה, עלייה של כ־‏10% לעומת 2022. וזאת, למרות החדירה המואצת של כלי הרכב החשמליים וכאמור בשנה של משבר במשק, שבה כלל הכנסות המדינה ממסים צנחו בכ־8%. כלומר, משקל ההכנסות ממיסוי על הנהגים מכלל הכנסות המדינה עלה בחדות.

הנתונים האלה מספקים הסבר מה הנימוק לגל הנוכחי של גזירות מס, שמוטלים על הפלח הירוק והידידותי ביותר לסביבה, ולכיס, של שוק הרכב. הנימוק הוא "כי אפשר". ענף הרכב הישראלי היה ועודנו מעיין נובע של הכנסות מיסוי, שמקורו במיליוני בעלי רכב כנועים, ששוכנעו כי רכב הוא מוצר מותרות אנטי־חברתי ואנטי־סביבתי, שהשימוש בו ראוי לקנס. ובכל פעם שנוצר גירעון בתקציב, ה"מעיין" הזה אמור למלא אותו.

ומה לגבי ההתחייבויות הבינלאומית של ישראל להפחתת הפליטה מתחבורה ולמעבר מלא לרכב חשמלי עד סוף העשור, שאותם הציגו נציגי הממשלה בוועידת האקלים של האו"ם רק לפני חודשיים? לא לדאוג. ההתחממות הגלובלית תחכה.

עוד כתבות

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: למה כדאי לאמץ את גישת הפרודוקטיביות האיטית בעבודה

פרופ' קאל ניופורט, מחבר הספר "פרודקטיביות איטית", טוען שאנחנו עובדים לא נכון ומזיקים לכלכלה ● הפתרון: לנוח יותר, ולהגיד "כן" פחות ● כך עושים זאת