בנייה שהופסקה בדרום הארץ / צילום: באדיבות ארגון הקבלנים
"אנחנו צריכים לגרום לכך שבתוך תקופה קצרה תגיע לכאן רכבת אווירית של עובדים זרים; הנושא הזה הוא קריטי, ואנחנו צריכים בעניין הזה להתפרע" - את הדברים האלה אמר יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ח"כ יעקב אשר, ב־24 לאוקטובר, בדיון ראשון בוועדה שעסקה במחסור בעובדים זרים בענף הבנייה והתשתיות.
● מדרגות מס הרכישה יתעדכנו מחר: כך יושפעו רוכשי הדירות
● שיא בהיצע: 64 אלף דירות חדשות על המדף; איזו עיר מובילה בעסקאות?
● אריק מירובסקי, פרשנות | אפילו המלחמה לא הצליחה לזעזע את מחירי הדיור
היה זה דיון ראשון מתוך סדרה בנושא, ומאז גם נוסחו שלוש החלטות ממשלה בעניין (אחת מהן תובא בקרוב לאישור במסגרת עדכון תקציב 2024). למרות זאת, ברור היום כי בשטח דבר לא השתנה. 100 ימים עברו מפרוץ המלחמה, אך את ה"בור" של כ־100 אלף ויותר פועלי בניין אף אחד לא מילא עדיין.
ה"בור" בענף הבנייה
עד ה־7 באוקטובר, ענף הבנייה נשען כמעט בלעדית על כוח האדם הפלסטיני: כ־75 אלף עובדים בעלי אשרות מיהודה ושומרון, עד כ־12 אלף פועלים עזתיים ועוד כ־15 אלף שוהים בלתי חוקיים שהועסקו בענף. מדובר בכשליש מכוח האדם בענף הבנייה כולו. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נעצרה כליל כניסתם של העובדים הפלסטינים לשטחי ישראל, וכך נוצר אותו "בור" חסר תקדים של כ־100 אלף עובדים, באופן מיידי, בענף.
אולם, על פי נתוני התאחדות הקבלנים בוני הארץ, המספרים גבוהים הרבה יותר. בהתייחסות להצעת המחליטים שפרסם משרד האוצר בנוגע לעדכון תקציב 2024, כתבו בהתאחדות כי עוד טרם המלחמה היה "חוסר קבוע ב־40 אלף עובדים לעומת צורכי הענף". כלומר, בפועל חסרים כיום בענף כ־140 אלף עובדים.
עוד מציינת ההתאחדות כי נכון לעכשיו כמעט 50% מאתרי הבנייה סגורים לגמרי, בשל המחסור החריף בידיים עובדות. אלו שכן פועלים עובדים בתפוקה של 30% לעומת זמנים רגילים. מהסקר האחרון שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי 41% מאתרי הבנייה במחוזות תל אביב והמרכז (בכל אחד מהם בנפרד) סגורים מאז תחילת המלחמה, ו־58% מהאתרים במחוז ירושלים.
ומה עם מספר העובדים הזרים שיש כרגע בישראל? לפני המלחמה מדובר היה על כ־23 אלף עובדים זרים, בעיקר ממולדובה ומסין. בתחילת המלחמה דווח על יציאה מן הארץ של כ־3,000 מהם, לא מעט מהם בשל המצב הביטחוני.
העלות למשק
שיתוק של ענף הבנייה עלול לגרור איתו נזק כלכלי משמעותי למשק כולו. על פי הערכות משרד האוצר, שהוצגו בשבוע שעבר בדיון של הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, צפויה ירידה בהיקף של 2.4 מיליארד שקל בחודש בתוצר בענף הבנייה - ומאחר שהמצב כפי שהוא כעת צפוי עוד להימשך בחודשים הקרובים, החשש הוא לפגיעה של עד 3% בתוצר השנתי של המשק כולו.
"מדובר בעלות משקית אדירה", אומר גורם המעורה בפרטים ובמספרים שפורסמו על ידי האוצר. "ישנם אתרים שכבר שלושה חודשים ויותר עומדים ללא כל התקדמות, קבלנים דורשים מהמדינה פיצוי על איחורים במסירה, ונראה שנמשיך עם המחסור בעובדים עוד זמן לא מבוטל. זה אירוע מאקרו שהמדינה לא חוותה מעולם, אבל נראה שממשיכים לעשות 'עוד מאותו דבר'".
הפגיעה לא מתבטאת רק בנזק הישיר של עצם עצירת העבודות: שכרו של פועל זר גבוה בממוצע פי שניים ושלושה משכר פועל פלסטיני, כך שעלויות השכר צפויות להיות גבוהות יותר - וזהו רק אחד הגורמים העשויים בהמשך להביא לעלייה במחירי הדירות. גם האיחורים הצפויים במסירת הדירות צפויים להפוך לסוגיה של ממש בעתיד הקרוב. בקרב הקבלנים והיזמים - המעריכים את העיכוב במסירת דירות בחודשים רבים, במקרים לא מעטים - יש המצפים שהמדינה תתערב בסוגיה, ובכל מקרה זו צפויה להגיע לפתחם של בתי המשפט, ולהוסיף לעומס הקיים. גם לכך ישנה משמעות משקית לא קטנה.
מהלכי הממשלה
הממשלה מובילה כמה מהלכים לשינוי המצב. ב־27 באוקטובר התקבלה החלטת ממשלה ראשונה, שעיקרה הגדלת מכסת העובדים הזרים שיגיעו לישראל במסגרת הסכמים בילטרליים (בין מדינות) מ־30 אלף עובדים ל־50 אלף; ב־12 בנובמבר התקבלה החלטה נוספת, שמאפשרת להביא לארץ עובדים זרים ב"מסלול פרטי" ומהיר, שלא דרך הסכמים בילטרליים, בכמות של עשרת אלפים איש. במקביל אושרה הרחבת פעילותן של חברות הביצוע הזרות הפועלות בארץ, כך שיוכלו להעסיק בישראל 12 אלף עובדים.
בשבוע שעבר הוגשה הצעת המחליטים לתקציב המדינה המעודכן, שבמסגרתה מוצע להגדיל את מכסות העובדים הזרים שיובאו לארץ בהסכמים בילטרליים ובמסלול הפרטי. כמו כן מוצע להרחיב את פעילות חברות הביצוע הזרות. בעוד נראה כי פרק הנדל"ן בתקציב המעודכן יידחה, במשרד הבינוי והשיכון נאבקים כי נושא הפועלים הזרים יישאר בכל זאת בהצעה שתובא לאישור.
ולמרות כל אלו, בשטח הדברים עוד לא קורים ו"הרכבת האווירית" שביקש ח"כ אשר עוד לא יצאה לדרך: במסגרת ההסכמים הבילטרליים החדשים - מול הודו, סרי לנקה ואוזבקיסטן - עוד לא הובא לארץ ולו עובד זר אחד, והמיונים להבאתם יחלו רק השבוע. במסלול הפרטי ככל הנראה יגיעו בשבועות הקרובים אלפי העובדים הראשונים.
"הבאה של עשרת אלפים עובדים היא אופרציה שדורשת הרבה מאוד מאמץ", אומר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, ומוסיף כי אלו יגיעו לישראל עד תחילת פברואר. "אנחנו עושים כאן משהו שהוא חדש לחלוטין. המסלול הפרטי לא נעשה עד היום, ואנחנו עושים מאמצים גם למשוך לענף עובדים ישראלים - ולראיה נרשמו בתוך שבועות כ־1,100 איש לתוכניות ההכשרות (באמצעות הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל - י"נ), מספר גדול בהרבה משהיה עד לפני המלחמה.
"את מה שכבר עובד, כמו ההסכמים הבילטרליים ופעילות חברות הביצוע הזרות, אנחנו מרחיבים. אם לפני המלחמה היו כאן פחות מ־50 חברות ביצוע זרות, ההערכה היא שנגיע כעת לכ־200. אז להגיד שאנחנו עושים 'עוד מאותו דבר' - זה פשוט לא נכון".
האם הפער ייסגר?
ברקע המאמצים הללו, נשמעות לאחרונה יותר ויותר אמירות על החזרת הפועלים הפלסטינים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ציין השבוע כי נבחנת האפשרות לפיילוט שבמסגרתו, כך נראה, ייכנסו לישראל בשלב ראשון רק פועלים פלסטינים בני 45 ויותר. במקביל, גורמי ביטחון ובראשם שר הביטחון יואב גלנט, מעודדים את הכנסתם מחדש של הפועלים. עם זאת, הפיגוע השבוע ברעננה, שבוצע על ידי שני שוהים לא חוקיים מדרום הר חברון (אחד מהם בן 44), לא תסייע לחזרתם בקרוב.
בשורה התחתונה, ענף הבנייה מתמודד עם מחסור בכוח אדם שלא ידע מעולם, כנראה. לבד מהמחסור העצום בפועלים, לא מעט אנשי מקצוע, מהנדסים ומנהלי עבודה נעדרו עשרות ימים ברציפות משום שנקראו למילואים. המחסור הזה צפוי ללוות את הענף עוד חודשים רבים: אם בפועל יגיעו ראשוני הפועלים במסלול הפרטי רק בסוף החודש, נראה את תחילתו של המענה רק אחרי ארבעה חודשים ארוכים של מחסור; עד שתגיע לכאן מסה משמעותית של עובדים, כזו שתאפשר לקבלנים וליזמים לחוש שינוי בשטח, יחלפו בוודאי עוד חודשיים ויותר.
"כל עוד יש האטה בענף הנדל"ן, והשוק לא מצליח לייצר את הדירות בקצב הרצוי, החשש הוא שתהיה ירידה בהיצע בעתיד הקרוב - אבל הענף יצליח לגשר על הפער", מצהיר מורגנשטרן. "כבר נכנסנו למעין שגרת חירום, והקבלנים והיזמים מצליחים למצוא פתרונות יצירתיים ולעבוד. אם נצליח בחודש־חודשיים הקרובים להביא כמות עובדים גדולה, זה יצליח לגשר על הפער שנוצר".