דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב לשעבר, בכנס באייווה / צילום: ap, Andrew Harnik
סוכנות AP, האורים והתומים של מוני הקולות בבחירות בארה״ב, לא המתינה אפילו לאחוז אחד של תוצאות האמת בבחירות המקדימות במדינת אייווה, ביום ג' לפנות בוקר (שעון ישראל). היא הכריזה מייד, כי דונלד טראמפ ניצח בסיבוב הראשון של שנת הבחירות הארוכה והמתישה לנשיאות.
● פרשנות | שלוש שנים אחרי ההתקפה על הקונגרס, ארה"ב רוצה "איש חזק שישבור כללים"
● פרשנות | מדוע דרום אפריקה גוררת את ישראל להאג? טינה, שנאה ומרירות בנות 50 שנה
הממדים המדויקים של נצחונו עדיין אינם ידועים, אבל נראה שהוא זכה ב-50% ויותר של הקולות בבחירות קצת משונות, בלי קלפיות ובלי הצבעה חשאית, שבהן אנשים מודיעים בפומבי את העדפותיהם. זו מסורת רבת שנים באייווה, שאיפשרה לה להתגנב לראש תהלוכת המדינות המצביעות.
פחות מאחוז אחד של אוכלוסיית ארה״ב חיים באייווה, מדינה חקלאית במערב התיכון. הדמוגרפיה שלה אינה מזכירה כלל את זו של אמריקה (כמעט 90% מתושביה הם לבנים). היא שמרנית הרבה יותר מרוב חלקי אמריקה. פורמט ההצבעה באייווה מגביל מאוד את מספר המצביעים. נראה שביום ב' הצביעו רק קצת יותר מ-100 אלף, מתוך אוכלוסייה של 2.2 מיליון. אבל הצלחת אייווה להתמקם בתחילת המירוץ מקנה לה חשיבות מיוחדת זה כמעט 50 שנה.
אנחנו יודעים שהיא אינה חורצת את גורל הבחירות. דונלד טראמפ הפסיד בה ב-2016 (וטען, כמובן, שהתוצאות זויפו). זה לא מנע אותו מלנצח במקדימות בהמשך השנה, ולהפוך למועמד הרפובליקאים לנשיא. ג'ו ביידן הובס בה ב-2020, וגם הוא נעשה מועמד מפלגתו בזכות סדרה ארוכה של נצחונות במדינות אחרות.
אייווה יכולה לספק קצת תנופה, או לשלול קצת תנופה. נראה בעליל שטראמפ קיבל בה כמעט את כל התנופה שלה היה זקוק. שני המתמודדים הבולטים האחרים נמצאים הרחק מאחוריו, על פי המניין החלקי של הקולות.
לאן ירוצו דסאנטיס והיילי?
ה'ניו יורק טיימס' העריך הבוקר, כי הבחירות יניבו תיקו סטטיסטי בין השגרירה באו״ם לשעבר, מושלת דרום קרוליינה לשעבר, ניקי היילי, למושל פלורידה רון דסאנטיס. כל אחד מהם יקבל בסביבות 20%, אם כי נראה שלדסאנטיס יהיה יתרון קטנטן, והוא יגדל להפיק ממנו את ההון הפוליטי המתבקש. היילי מאוכזבת, מפני שהסקרים האחרונים הציבו אותה ביתרון קטן. פירושן של התוצאות שהם לא חוסלו. כאשר ג'ו ביידן התמודד על הנשיאות ב-2008, הוא קיבל 4% באייווה, ופרש מייד מן המירוץ. היילי ודסאנטיס קיבלו די קולות כדי לטעון שיש להם סיבה להוסיף ולרוץ.
טוען רביעי לנשיאות, איש העסקים העשיר ויווק ראמאסוואמי, אשר קיווה לשכנע את הבוחרים שהוא רדיקלי אפילו יותר מטראמפ וגם צעיר ממנו ב-40 שנה, נחל כישלון חרוץ והודיע הבוקר שהוא מסתלק מן המרוץ. טראמפ עשה מאמץ מיוחד להיפטר ממנו, והמאמץ עלה יפה.
לאן ירוצו דסאנטיס והיילי לאחר אייווה? הסיבוב השני יהיה בשבוע הבא, במדינת ניו המפשר, שהיא קטנה עוד יותר מאייווה, ושוכנת בפינה הצפון-מזרחית של ארה״ב. שתיהן מתחלקות במזג אויר חורפי קר מאוד. אייווה מתנסה עכשיו באחד מגלי הקור הקשים ביותר שלה זה שנים. הטמפרטורה צנחה עד 30 מעלות מתחת לאפס, והתקרבה אל מינוס 50 עם מה שהחזאי מזג האוויר מכנים ״אפקט צינון הרוח״.
במשך עשרות שנים, ניו המפשר הייתה שבשבת הרוח של הבחירות. טוענים לנשיאות קמו ונפלו בה מאז 1948. נשיאים נמנעו מלחזור ולהתמודד לאחר שמעדו בה. אבל חשיבותה פחתה בשנים האחרונות, ומוקדי העניין והכוח עברו דרומה.
דסאנטיס אינו טורח להגיע לניו המפשר. מייד לאחר אייווה הוא יוצא לדרום קרוליינה, שתורה להצביע יגיע חודש אחד אחר כך. היילי, לעומת זאת, שמה את פעמיה אל ניו המפשר, אף כי דרום קרוליינה היא מדינת הבית שלה, והיא הייתה המושלת הפופולרית שלה במשך שמונה שנים. את הסיבה להעדפות אין קושי למצוא בסקרים: ההפרש בין היילי לטראמפ בניו המפשר הצטמצם אל פחות מ-10%, על פי הסקרים האחרונים, בשעה שדסאנטיס מזדנב הרחק מאחור.
איך למשוך תורמים פוטנציאליים
הפוטנציאל להצלחה מול טראמפ גדול בניו המפשר יותר מאשר ברוב המדינות האחרות משורה של סיבות דמוגרפיות וארגוניות. לא-רפובליקאים מורשים להצביע בבחירות שלה, והיסטורית הם משתמשים בזכות הזו כדי לנסות ולבלום מועמדים של הימין השמרני. ניו המפשר היא גם המדינה הראשונה שבה יהיו בחירות במובן המקובל, עם קלפיות ועם הצבעה חשאית.
יש לה מוניטין רב שנים, והצבעותיה נמדדות ביתר רצינות מאשר אייווה. הצלחה בניו המפשר העניקה תנופה למועמדים אלמונים, והעמידה על רגליהם מועמדים כושלים. היילי מקווה כי לאחר שאייווה אישרה את רצינות מועמדותה, ניו המפשר תוסיף לה אמינות וסבירות.
הימים הראשונים האלה של שנת הבחירות חשובים בייחוד כדי לזכות בתשומת לבם של תורמים פוטנציאליים. יוקר הבחירות וההגבלות על גובה תרומות של יחידים מצריכים בסיס רחב מאוד של תורמים. התוצאות בתחנות הפתיחה מעוררות עניין או משככות אותו. אלה הכושלים בשלבי הפתיחה מתקשים בדרך כלל להתאושש בהמשך, אם כי דווקא ג'ו ביידן הצליח. הוא נחל כשלונות חרוצים לפני ארבע שנים באייווה ובני המפשר, אבל קם לתחייה בדרום קרוליינה.
הדמוקרטים לא הצביעו ביום ב' באייווה. הבחירות שלהם באייווה יהיו רק בתחילת מרץ. אקט הפתיחה שלהם יהיה בניו המפשר ב-23 בינואר.
הפופוליסט הימני והצווארון הכחול
סקרי המצביעים באייווה מאשרים הרבה ממה שאנחנו יודעים מאז ומעולם על הדמוגרפיה של תומכי טראמפ. שמורה לו תמיכתם של: 60% מבעלי ההכנסות הנמוכות; 67% מחסרי השכלה אקדמית; ו-58% מאלה המתגוררים באזורים כפריים.
לשון אחר, טראמפ, הפופוליסט הימני, המיליארדר הקפיטליסטי, מי שהפחית בשיעור דרסטי את מיסיהם של העשירים, הוא חביבם הברור של אנשי המעמד העובד, של בעלי הצווארון הכחול, של העניים או העניים יחסית.
אלה פלחים דמוגרפיים שנטו בדרך כלל במשך שנים אל המפלגה הדמוקרטית. הגירתם אל טראמפ, מ-2016 ואילך, שינתה את יחסי הכוחות באמריקה. היא גם מסבירה את תוחלת החיים הפוליטית המדהימה של טראמפ. הוא הנשיא לשעבר הראשון זה 130 שנה, העומד לחזור ולהתמנות למועמד מפלגתו עם סיכויים טובים לחזור ולהיבחר.
אייווה מלמדת אותנו שהדרך למועמדות המפלגה פתוחה לרווחה בפני טראמפ. מעט מאוד רפובליקאים פוקדים עליו את עוון נסיונו לסכל את תוצאות הבחירות של 2020, או את התנהגותו האישית במרוצת נשיאותו. אשר לארבעת המשפטים המתנהלים נגדו, כולל זיוף, הונאה, גניבת מסמכים ושיבוש בהליכים משפטיים, לא זו בלבד שהם אינם מזיזים את רוב הרפובליקאים מתמיכתם בו, אלא אדרבא, הם מגבירים את התמיכה. הם עוזרים לו לתאר את עצמו כקורבן של מזימה רחבת ממדים, והם מסייעים לו במידה בלתי רגילה לגייס כספים.
אייווה רומזת לנו ש-2024 עשויה בהחלט להיות השנה של דונלד טראמפ.
רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.