גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בעמדת נחיתות": המילואימניקים מבקשים עוד הקלות בבחינת ההסמכה לעריכת דין

משרתי מילואים מתלוננים כי המתווה לדחיית בחינת ההסמכה בעריכת דין אינו מספק, אבל הוועדה הבוחנת הבלתי תלויה מתנגדת לתוספות בטענה לשמירה על הרף המקצועי בענף ● השבוע צפויה פגישה בין הנהלת לשכת עורכי הדין, יו"ר הוועדה הבוחנת וקצין מילואים ראשי לבחינת הקלות

מילואימניקים בשטחי הכינוס / צילום: ap, Ariel Schalit
מילואימניקים בשטחי הכינוס / צילום: ap, Ariel Schalit

בחינת ההסמכה בעריכת דין שהייתה אמורה להתקיים בדצמבר 2023 נדחתה לפברואר 2024, בעקבות המלחמה וגיוס המילואים הנרחב. הבחינה נחשבת קשה, ואחוזי המעבר בה לנבחנים בפעם הראשונה עומדים על כ-70% (ו-50% לכלל הנבחנים). הלימודים לבחינה נמשכים בין שלושה לארבעה חודשים מלאים. בשל התמשכות המלחמה, הוחלט בחודש שעבר כי יתקיים מועד מיוחד ב-17 באפריל, שאליו יוכלו לגשת כלל הנבחנים.

לידיעת המילואימניקים הלומדים ראיית חשבון ועריכת דין: אלה ההטבות שמגיעות לכם
● כל עובד בישראל יתרום 400 שקל משכרו למימון תוכנית הסיוע למילואים. כך זה יעבוד
הלחימה, הפחדים והחיים שנשארו מאחור: מילואימניקים כותבים מעזה

נוסף על כך, הוחלט על מתווה להקלה על משרתי המילואים ואוכלוסיות נוספות שנפגעו מהמצב הביטחוני. המילואימניקים יוכלו, כמו כולם, להיבחן במועד המיוחד באפריל, אבל יוכלו גם לפצל את הבחינה לשני חלקים - פברואר ואפריל או אפריל ויוני, לבחירתם. מי שיבחר שלא לפצל את הבחינה, יוכל לקבל הארכת זמן של 50 דקות. ההערכה היא כי ישנם כ-200 חיילי מילואים וכ-200 מפונים במועד הבחינה הנוכחי.

הגוף האחראי על בחינות ההסמכה הוא הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין, שחבריה ממונים על-ידי שר המשפטים. בעוד שלשכת עורכי הדין ושר המשפטים יריב לוין מביעים נכונות לאפשר הקלות נוספות, כולל בהיקף החומר - הוועדה הבוחנת, בראשות השופט בדימוס משה יועד הכהן, מסרבת לאפשר הקלה זו. הסיבה היא הרצון שלא לפגוע ברמת הבחינה וברמת עורכי הדין שיוסמכו כתוצאה מכך. מאחר שהוועדה הבוחנת היא ועדה בלתי תלויה מקצועית - הלשכה ושר המשפטים מקבלים את המלצות חבריה.

בשבוע שעבר התקיימה פגישה בין קצין מילואים ראשי ובין ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, וכ-25 משרתי מילואים, שבה עלה הצורך בהקלות נוספות. ביום שלישי השבוע צפויה פגישה נוספת של ראש הלשכה בכר עם קצין המילואים, יחד עם חברים מהוועדה הבוחנת, כדי להמשיך ולדון בנושא.

"חצי ממה שיש לאחרים"

משרתי מילואים שדיברו עם גלובס הסבירו את הקושי עם המתווה הקיים. אחד מהם משרת במילואים מאז פרוץ המלחמה. הוא לחם בעזה במשך שלושה חודשים, ומתוכנן להשתחרר זמנית בפברואר. לדבריו, "אני בטוח שכל הצדדים רוצים לעשות הכי טוב לחיילי המילואים, אבל מי שיוצא מעזה אחרי שלושה חודשים הוא בעמדת נחיתות. היכולת שלי לעבור את הבחינה נמוכה לעומת מי שלא היה מגויס".

הקושי נובע, לדבריו, משני היבטים: ראשית, משך הזמן ללמידה. בניגוד לנבחנים שיכולים ללמוד ארבעה חודשים, הוא צפוי להשתחרר זמנית בפברואר, כך שייוותרו לו חודשיים למבחן באפריל. "זה 50% ממה שיש לאחרים. תוסיפו לזה את הקושי של אנשים שהיו 100 ימים בלחימה. אנשים חוזרים בטראומה".

קושי נוסף הוא משך הזמן שנאלצים להמתין בבית ודחיית הכניסה לשוק העבודה. הנבחנים לא זכאים לדמי אבטלה בחודשיים האחרונים לפני הבחינה. לדברי אותו מילואימניק, "המשמעות של פיצול המבחן בין אפריל ליוני היא עוד זמן לשבת בבית, בלי יכולת לקבל דמי אבטלה. אנשים בחוסר ודאות גדול גם כלכלית".

הוא מוסיף כי הוא מבין את החשיבות של הבחינה למקצועיות עורכי הדין, אבל שצריך להתגמש במקרה הזה. "אני חושב שהקלה בחומר הלימוד או פקטור יעזרו. ראש הלשכה אמר שזה לא בידיים שלו, שיש ועדת בחינות".

מילואימניק אחר, בן 30 מאוגדה 98, גויס גם הוא ב-7 באוקטובר. לדבריו, "ללשכה יש רצון טוב, אבל לא ניתן לנו מענה להקלות בגוף הבחינה. הצענו כמה הקלות - פקטור צנוע, שמגלם את הלמידה במצב הנוכחי, או הקלות בהיקף החומר. הוועדה חוששת מתקדים מסוכן, להסמיך אנשים עם פחות חומר.

"ניסיתי לשקף שפיצול הבחינה הוא לאנשים שסיימו את המילואים, אבל יש מילואימניקים שממשיכים, ולהם הפיצול לא נותן מענה. אם אני מגיע לחלק הראשון, לא אוכל לדעת אם אוכל להגיע לחלק השני".

אותו חייל הצליח לקבל שחרור למספר שבועות כדי להיבחן בפברואר. "אני במצב טוב לעומת אחרים. אני חייב לגשת לבחינה המלאה לצערי, כי אני לא יכול לדעת מה יהיה בהמשך. הצבא לא יכול להתחייב שאוכל לעשות באפריל את החלק הנוסף. מצער אותי שהוועדה הבוחנת לא מבינה את גודל האירוע. נשמע שהלשכה ויתר המערכות במקום הנכון".

הקלה שכן התקבלה בעקבות דרישה היא תוספת זמן. לדברי המילואימניקים, מדובר בהקלה נחוצה אבל במענה חלקי בלבד, כי עדיין צריך ללמוד את כל היקף החומר הנרחב.

שומרת סף של איכות

כיום כאמור עומד בראש הוועדה הבוחנת שופט בית המשפט המחוזי בדימוס משה יועד הכהן, ושני שופטי מחוזי בדימוס מכהנים כשופטים עמיתים - דניאל טפרברג וקובי ורדי.

מהמגזר הציבורי חברים בוועדה עורכי הדין עדי אברונין ולימור פלד מהפרקליטות; מהאקדמיה ד"ר דניאלה אסרף כהן, סגנית דיקנית בית הספר למשפטים במכללת נתניה, ופרופ' מוחמד ותד, דיקן בית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת; ומהשוק הפרטי עורכי הדין אהרון שפרבר ואורלי טננבאום.

הוועדה עמדה עד כה על כך שהיקף חומר הבחינה לא יצומצם, בשל הפגיעה ברמת ההסמכה. הם מוכנים להקלות, אבל לא במחיר של צמצום החומר או העלאת ציון באופן גורף.

עו"ד טל רון, שותפה במשרד פרל כהן ובצוות שאחראי על המתמחים, מסכימה עם עמדת הוועדה הבוחנת. "חשוב לטובת המקצוע לשמור על סטנדרט מקצועי ראוי. פגיעה מהותית ברמה של הבחינה יכולה לעשות נזק למתמחים, למשרדים ולציבור. צריך להקל בפרוצדורה אבל לא לפגוע ברמה המקצועית של הבחינות. זה ישפיע על רמת עורכי הדין בעתיד".

בלשכת עורכי הדין אומרים כי העמדה העקרונית היא בעד הקלות, אך "הוועדה הבוחנת יותר סלקטיבית בעניין ההקלות. נדגיש כי הוועדה היא מקצועית ועצמאית. פנינו לוועדה כבר בחודש אוקטובר וביקשנו את מלוא ההתחשבות. לאחר פניות נוספות הוחלט על המתווה של הפיצול.

"המתווה לא מושלם, ואנחנו קשובים לשטח. רק ביום ראשון קיימנו פגישות עם קצין מילואים ראשי ועם מתמחים שמשרתים במילואים ועתידים לגשת לבחינה. אנחנו עדיין בעד צמצום החומר, ונוסיף עוד מועד בחינה בהמשך. אנחנו ממשיכים לפנות לוועדה המקצועית, ונקדם את ההקלות הנדרשות. אנחנו נתמוך לוגיסטית וכלכלית בכל הצעה שתאושר על-ידי הוועדה הבוחנת".

שר המשפטים יריב לוין, שצריך לחתום על התקנות לשינוי המצב, תומך בהקלות נוספות, אך נמנע עד כה מלכפות את עמדתו, בשל מעמדה של הוועדה המקצועית הבלתי תלויה.

עוד כתבות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון