מעבר סחורה בתעלת סואץ / צילום: Shutterstock
"חרבות ברזל" היא מלחמה חריגה לא רק בהיותה רב-זירתית, אלא גם בכך שהיא פוגעת במדינות שכלל אינן מעורבות בלחימה. הבולטת שבהן היא מצרים, שהמלחמה מתחוללת בעיתוי הנורא ביותר מבחינתה.
המשבר שגרמו החות'ים בים האדום פוגע אנושות בתעלת סואץ; מצרים אינה יכולה לנקוט פעולות דרסטיות נגד ישראל בצל התמרון המתמשך ברצועת עזה, בשל הצורך בגז הטבעי הישראלי; וכל זאת, בעת שעבדל פתאח א-סיסי מתמודד עם משבר חוב, עם אינפלציה גואה ועם מטבע שמתרסק. הנה ארבע הערות על מצרים במלחמת "חרבות ברזל".
1הים האדום ותעלת סואץ
הרכיב של תעלת סואץ מתוך התמ"ג המצרי עומד על כ-2%, והמשבר המחמיר בים האדום בעקבות המתקפות החות'יות הביא בשבועיים הראשונים של השנה לצניחה של 64% בתנועה בתעלה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד: מ-138 ספינות ביום ל-50.
המגמה נמשכה כל ינואר, שהממוצע בו עמד על 43 ספינות, ואף ירד ל-34 בלבד ב-31 בינואר. המשמעות הכספית היא שבינואר הכניסה מצרים מהתעלה כ-428 מיליון דולר, צניחה של כ-47% מ-804 מיליון דולר בינואר 2023.
מנגד, לפי חברת הניתוח הימי "דראורי", התנועה סביב כף התקווה הטובה זינקה ב-168% - מ-77 ל־206 ספינות ביום. באמצע ינואר נכנסה לתוקף העלאת תעריף בכ-5%-15% שעליה הודיעה רשות תעלת סואץ כבר באוקטובר, עוד טרם המשבר. המטרה הייתה להגביר את ההכנסות.
בדוח של דראורי אף ניתחו תרחיש שלפיו ענקיות הספנות ימשיכו להימנע מתעלת סואץ לאורך כל 2024, מה שיאריך את המרחק מהמזרח לאירופה ב-30%, ויפחית את הקיבולת האפקטיבית ב-9%. זה עשוי להסביר את הדיווח משבוע שעבר ב"אל-ערבי אל-ג'דיד", שלפיו המצרים פנו לחות'ים בבקשה להתמקד רק במתקפות ישראליות.
בעת ששליחי איראן בתימן שאפו לפגוע בספינות בעלות קשר ישראלי בלבד, הפגיעה בתעלת סואץ הייתה זניחה. עם זאת, מייד לאחר שהחות'ים החריפו את תקיפותיהם לאוניות שפוקדות את ישראל, ולמעשה כיוונו כמעט לכלל ענקיות הספנות - החלה הפגיעה המשמעותית במעבר בתעלת סואץ. א-סיסי, כנראה, קיווה כי כוח הגנת השיט בהובלת ארה"ב יביא בשורה, אבל עד עתה נחל אכזבה.
2גז טבעי בצל הלחימה
כחודש וחצי לפני פרוץ המלחמה, שר האנרגיה והתשתיות לשעבר ישראל כ"ץ אישר את הגדלת יצוא הגז הטבעי ממאגר תמר למצרים: לפי ההסכם, היצע הגז הטבעי מהמאגר יורחב בכ-6 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) בשנה החל משנת 2026, המהווים גידול של כ-60% ביכולת ההפקה של המאגר ביחס ליכולת הקיימת כיום. מתוך זאת, 3.5 BCM בשנה יופנו לטובת מצרים.
מאז, המלחמה פרצה, והשבתת תמר למשך חודש הבהירה עד כמה מדינת ישראל הצליחה להגביר את התלות של מצרים בגז הישראלי. לאורך כל התקופה הזו באוקטובר-נובמבר, שיא עונת יצוא ה-LNG (גז טבעי מונזל) בשל ההיערכות לחורף, מצרים לא יכולה הייתה להנזיל גז במתקנים שלה, אידקו ודלמייטה. הפעילות של תמר והנזלת הגז הטבעי במצרים אמנם כבר חודשה אבל זהו היה שיעור צופה פני עתיד עבור בכירי קהיר.
כיום הם חוששים מהרחבת התמרון של צה"ל בדרום רצועת עזה לרפיח ולמרחב ציר פילדלפי, ומתנגדים לכך. במצרים מביאים בחשבון תרחיש שבו תושבי רצועת עזה, בין שמחשש מהתמרון ובין שבעידוד חמאס, יצבאו על הגבול עם מצרים ככלל ועל מעבר רפיח בפרט. ואולם, מנופי הלחץ של מצרים על ישראל חסרי תוחלת: ראשית, היא לא תימנע מתיווך בין חמאס ובין ישראל, כי הפסקת אש בכל מתווה משרתת אותה.
שנית, עונת הקיץ ממשמשת ובאה, ובה צריכת הגז הטבעי במצרים מזנקת עד לכדי 30% יותר מהממוצע הכלל-שנתי. עמידה בצרכים הללו של המדינה בעלת האוכלוסייה ה-15 בגודלה בעולם (כ-110 מיליון אזרחים) היא אתגר אדיר, שהרי כ-60.7 BCM שהיא צרכה ב-2022 מהווים כ-37.3% מתוך כלל התצרוכת של אפריקה. א-סיסי לא בונה בקיץ על הנזלת גז, אלא על הגז הטבעי, כדי שישרת את אזרחיו. בהיעדר הגז הטבעי הישראלי יהיה, בסבירות גבוהה מאוד, מחסור במצרים. וזאת, כאשר ההיסטוריה מלמדת כי אחת מהסיבות לפרוץ מחאות האביב הערבי במצרים הייתה מחסור במים. אם לאזרחים לא יהיה חשמל בבית, המראות הללו עלולים לשוב. מצרים צורכת גז טבעי מישראל, הן לביקוש מקומי והן לטובת הנזלה - כאשר מאגר לוויתן מהווה 83% מהיצוא ותמר את היתר. בשנה שעברה, תצרוכת הגז בישראל עמדה על 12.7 BCM ו־9.2 הועברו ליצוא (4.62 מתוכם למצרים).
3משבר החוב
מצרים נמצאת במשבר חוב חריג בהיקפו. החוב העצום הלך וצמח בשנים האחרונות עד לכדי יותר מ-160 מיליארד דולר בעקבות מרוץ הלוואות קדחתני שהחל בתחילת כהונתו של א-סיסי. לאורך העשור החולף, נשיא מצרים הכריז על כמה פרויקטים שאפתניים, אך המימון נעשה באמצעות הלוואות מבנקים גדולים ומסין, במקום בהשקעות ממדינות המפרץ הפרסי, שעליהן הסתמכה מצרים במשך שנים.
המגמה לא התרחשה ביוזמת קהיר, אלא מדינות המפרץ הגדולות החלו לבחור בהשקעות מניבות יותר על פני השקעות במדינה הענייה. נוסף על כך, האירועים הגיאופוליטיים בשנים האחרונות פגעו אנושות בכלכלת מצרים: משבר הקורונה פגע במסחר העולמי וברווחים מהתעלה. המלחמה בין רוסיה ואוקראינה העלתה את מחיר החיטה - סחורה שמצרים היא היבואנית הגדולה בעולם שלה. המלחמה באוקראינה גם פגעה בהכנסות מתיירות, משום שתיירים ממדינות אלו הפסיקו להגיע - ומנעו ממצרים מטבע חוץ.
אל המצב העגום ממילא הזה התווספו עתה השפעות המלחמה שהוזכרו לעיל, ובראשן מהלומת הפסד ההכנסות מתעלת סואץ. הדבר לא חמק מעיני חברות דירוג האשראי, ואלה הורידו לאחרונה את תמונת האשראי של מצרים: חברת S&P הורידה את הדירוג ל-B מינוס, וחברת מודי'ס שינתה את תחזיתה לשלילית לפני שבועיים.
4שער החליפין
חלק משמעותי מההלוואות שנטלה מצרים הגיעו מקרן המטבע הבינלאומית, שהלוותה במשך השנים לקהיר יותר מ-11 מיליארד דולר. מצרים נדרשת להחזיר את ההלוואות, ומתקשה לבצע זאת לאחר שהרווחים מתעלת סואץ ומהתיירות נפגעו. בימים אלו מקיימת מצרים דיונים עם קרן המטבע במטרה לשחרר כספי סיוע נוספים, לאחר שחבילת סיוע בסך 3 מיליארד דולר נעצרה בשנה שעברה, מפני שהמצרים לא ביצעו מספר צעדי רפורמה נחוצים. עם זאת, הדרישה לראות שינוי בשער החליפין הקבוע של הלירה המצרית עדיין לא נענתה.
קהיר מתעקשת לשמור על שער החליפין של הלירה קבוע, ומעמידה אותו בשווי של 30 לירות לדולר אחד. ואולם, בשוק השחור הלירה חלשה הרבה יותר, ונסחרת בשער של 70 לירות לדולר. חבילת סיוע קודמת של קרן המטבע נתקעה במהלך השנה שעברה בדיוק בגלל נקודה זו.
במקום זאת, מצרים העלתה לאחרונה את הריבית בחדות לשיעור של 21.25%, בניסיון לשרת שני יעדים: לנסות לפייס את הקרן, ולהוריד בו-זמנית את שיעור האינפלציה, שהתמתן ל-33% בשנת 2023, אך הגיע לשיא כל הזמנים (38%) במהלך השנה שעברה.
הסקרים מצפים שמצרים אכן תפחת את המטבע, זאת בפעם הרביעית. מאז 2022 ועד כה, סבב הפיחותים גרם ירידה של כ-50% בשער המטבע המקומי. ייתכן כי פיחות נוסף יביא את הכסף שממשלת מצרים משוועת לו, אבל יסכן יותר את שיעור האינפלציה המרקיע שחקים.
תחזית הכלכלנים של רויטרס מנבאת שהצמיחה בשנה הפיסקאלית הנוכחית (שהחלה באחד ביולי) תעמוד על 3.5% בלבד, ירידה מהתחזיות בתחילת השנה, שעמדו על 4.2%. ראש הוועדה המוניטרית במצרים אמר בדצמבר, כי "הצמיחה הריאלית צפויה להמשיך ולהיחלש בהמשך השנה, לפני שתחזור ותתחזק לאחר מכן".