אילוסטרציה: shutterstock
סמי בבקוב, המשנה למנכ"ל הראל ביטוח ומנהל חטיבת ההשקעות בקבוצה, נמצא בעולם ההשקעות משנת 1989. במהלך 34 השנים הללו הוא ראה עולם של ריביות גבוהות יותר וגם את בועת הדוט.קום בתחילת שנות 2000, כך שכאשר הוא מביע חשש שמניות הטכנולוגיה שוב הגיעו לתמחורים גבוהים - הוא יודע על מה הוא מדבר. לא תשמעו אותו אומר להימנע לחלוטין מהשקעה במדד ה-S&P 500 האמריקאי, אך הוא בהחלט נרתע מרמות השיא של המדד ומעדיף לפזר את ההשקעות גם לאזורים נוספים בעולם, כמו אירופה ויפן.
● בישראל חוששים: אחרי מודי'ס, חברות הדירוג המתחרות יקדימו את הדוחות שלהן
● מאחורי הקלעים של מאבק השליטה הכי סוער במשק
בבקוב, 60, שגדל בחולון ומתגורר בה עד היום, לא מתרגש מהורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנות הדירוג מודי'ס, ומהצפי השלילי, ואומר כי "ההורדה הייתה צפויה והשוק תמחר אותה, כפי שניתן ללמוד גם מהמסחר בתחילת השבוע". בשעות הצהריים של יום שני מדדי הדגל של ת"א נסחרו במגמה חיובית, שקיזזה את הירידות של יום א'. בניגוד לתחזיות, השקל דווקא רשם התחזקות מול הדולר.
האם בעקבות המלחמה והורדת הדירוג צמצמתם חשיפה לישראל?
בבקוב: "אנחנו ממש לא פוסלים השקעה בישראל אבל בעקבות המלחמה אנחנו הרבה יותר זהירים, לא עושים צעדים חדים עד להתבהרות התמונה, וזה יכול לקחת זמן. יש אי ודאות גדולה לגבי משך המלחמה והאם תיפתח חזית צפונית. ככל שהיא תתארך יהיו לכך יותר השלכות על המשק, תקציב המדינה, הגירעון, ומכאן תיגזר ההשפעה על שוקי המניות והאג"ח.
"יחד עם זאת, ערב המלחמה המשק הישראלי התאפיין בעודף בחשבון השוטף, יחס חוב לתוצר נמוך, יתרות מט"ח גבוהות וסביבת תעסוקה מלאה. כלכלת ישראל יציבה ומושתתת על יסודות איתנים, והצליחה בעבר להתאושש מתקופות קשות".
"השוק האמריקאי לא יקר, למעט הטכנולוגיה"
מדד ה-S&P 500 חצה בסוף השבוע האחרון את רמת ה-5,000 נקודות, שיא כל הזמנים, אבל בבקוב מעריך שהשווקים בעולם לא יקרים, למעט סקטור אחד: "רמות התמחור בשווקים סבירות, למעט מניות הטכנולוגיה שמהוות שוק בפני עצמו, והשפעתן על המדדים הגדולים כמו S&P 500 עצומה", הוא אומר. "במצב הנוכחי פרמיית הסיכון היא אפסית. הנאסד"ק במכפיל של יותר מ-30, שזה אומר תשואה שנתית של 3.5%, וזה כשהתשואה הריאלית בריבית חסרת סיכון עומדת על 2.5%-3%.
"במצב זה אנחנו שואלים את עצמנו אם הכלכלה האמריקאית יכולה להמשיך בעוצמה כה חזקה. לכן אנחנו מעדיפים לפזר את ההשקעות במדד MSCI העולמי, כולל באירופה, יפן ושווקים מתעוררים אחרים". עם זאת, בבקוב לא פוסל השקעה במניות טכנולוגיה: "'שבע המופלאות (אפל, מיקרוסופט, אלפבית, אמזון, מטא, אנבידיה וטסלה, נ"א) הן חברות יוצאות מן הכלל, רק התמחור שלהן יקר".
לכן, לדעתו, עד 60% מהרכיב המנייתי בתיק ההשקעות צריך להיות בארה"ב, והיתר בשאר העולם. משקיע פרטי יכול גם לשקול השקעה באמצעות מדד S&P במשקל שווה, שמנטרל את המשקל הגדול של ענקיות הטכנולוגיה.
"פסילת מסלולי השקעות לא סחירות - טעות"
למשקיע בחיסכון לטווח ארוך, ממליץ בבקוב על תיק שמורכב מ-40% מניות (70% בחו"ל והשאר בישראל), 8% בהשקעות פרטיות (פרייבט אקוויטי), בעיקר באמצעות קרנות בחו"ל שמשתלטות על חברות ומייצרות שינוי. בנוסף, הוא ממליץ על חשיפה ישירה לנדל"ן (4%), כאשר שליש מהרכיב הזה בארץ והשאר בחו"ל.
את יתר התיק הוא ממליץ להשקיע באיגרות חוב: 18% באג"ח ממשלת ישראל, 22% באג"ח קונצרניות בארץ (בחלוקה של 60% שקלי והיתר צמוד למדד) ו-8% באג"ח קונצרניות בחו"ל.
בבקוב מציין שכל אחד יכול להיחשף לתיקים הללו דרך קופות הגמל של חברות הביטוח וחלק מבתי ההשקעות, וכן באמצעות קרנות ההשתלמות, הפנסיה או קופות הגמל להשקעה ופוליסות החיסכון, כאשר "היתרון הוא שאפשר לעבור בין מסלולים בלי אירוע מס".
הציבור הישראלי נוהר בשנה האחרונה למסלולי השקעה העוקבים אחר מדד S&P500, שזינק בשנת 2023 והגיע לאחרונה לרמת שיא. אך בבקוב סבור שמדובר בטעות: "התופעה של מעבר למסלולים עוקבי מדדים בחיסכון ארוך טווח, ופסילת מסלולים עם השקעות לא סחירות, היא פחות טובה ויש בה חסרונות", הוא אומר.
"בכל העולם גופים מוסדיים משקיעים גם בנכסים לא סחירים, זו לא המצאה ישראלית. תוחלת התשואה שם גבוהה מתוחלת התשואה של מדדי המניות, תוך סטיית תקן (תנודתיות) נמוכה יותר - אחרי דמי ניהול ודמי הצלחה. כך שהתשואה העודפת מפצה ויותר על הוצאות הניהול". במילים פשוטות, בבקוב מאמין שניתן לקבל תשואה טובה בנכסים הלא סחירים, מבלי לשלם את המחיר של הסיכון הטמון בירידות חדות בשווקים.
בבקוב מודה אמנם שבשנת 2023 שוק המניות השיג תשואות טובות משמעותית מהרכיב הלא סחיר (עלייה של 24% במדד ה-S&P לעומת עלייה של 5% ברכיב הלא סחיר של פרייבט אקוויטי), אך לדבריו בשנתיים שלפני כן השוק הלא סחיר השיג תשואות טובות יותר: "ב-2022 המדד האמריקאי ירד ביותר מ-19% ואילו הרכיב הלא סחיר עלה ב-7%".
המסקנה לדידו של בבקוב היא כי "ביצועי שנת 2023 לא מספיקים כדי לקבל החלטה כל כך קיצונית כמו פסילת השקעה בנכסים לא סחירים. זו טעות". הראל גם מצביעים ברגליים, כאשר בין 30% ל-40% מהתיק שלהם מוקצים לתחום הלא סחיר, כולל אשראי: "אנחנו מקבלים שם תזרים שוטף שלא תלוי במצב השווקים".
לדברי בבקוב, ההנחה שאפשר להסתפק בהשקעות בשוק המניות ובאג"ח ולא לפזר את הסיכון גם לשוק הלא סחיר, היא "טעות שנובעת מאמירות לא אחראיות ולא מדויקות".
בישראל: זינוק בפעילות הכלכלית וירידת ריבית
גם את הטענות שהשיערוכים בתחום הלא סחיר מתרחשים לעיתים רחוקות מדי הוא דוחה, ומציין כי "קרנות פרייבט אקוויטי או נדל"ן משערכות את נכסיהן כל רבעון. נדל"ן לא סחיר מחייב הערכת שמאי לפחות פעם בשנה, ובנוסף תתבצע שמאות באופן מיידי אם חל אירוע מהותי. אשראי לא סחיר משוערך כל יום".
בכל הקשור להשקעה לטווח ארוך, בבקוב בהחלט ממליץ על האפיק המנייתי. "למשקיע צעיר בן 25 שחוסך לפנסיה, הדבר הנכון לעשות זה להשקיע בתיק מניות (לאו דווקא רק ב-S&P), כי הוא יפגוש את הכסף בעוד יותר מ-40 שנה", הוא מסביר. "אבל אדם בן 50 שרוצה היום לעבור למסלול מחקה S&P 500, לטעמי הוא לוקח סיכון גדול מדי".
על אילו סקטורים אתה ממליץ באפיק המנייתי?
"בארץ אנו ממליצים על סקטורים עם חשיפה לשוק המקומי כגון בנקים ומסחר, לאור הערכה שנראה זינוק בפעילות הכלכלית בשילוב של ירידת ריבית, אם תהיה דעיכה במלחמה ואווירה טובה יותר של השקעות".
"בחו"ל, מבין אפיקי הטכנולוגיה אפשר להתמקד בתחום התקשורת (מטא וגוגל) לאור תמחורים נוחים. אנו מתמקדים, בין השאר, גם בחברות שמייצרות חומרי גלם אשר אמורות להתאושש על רקע ירידה בריבית ועצירה בהידרדרות הכלכלה הסינית".