גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית המשפט נדרש להכריע: הזוג נפרד, למי שייכים העוברים הקפואים?

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי אישה יכולה להשתמש בעוברים שלה ושל בן זוגה לאחר שנפרדו - גם בפונדקאות, בניגוד להסכם ביניהם, בשל כריתת רחם שעברה ● מומחים: ביהמ"ש מאזן בין הזכות להורות מול הזכות שלא להיות הורה, והשיקול המרכזי הוא אם יש לאישה אפשרות אחרת ללדת

עוברים מוקפאים במעבדה / צילום: ap, Lynne Sladky
עוברים מוקפאים במעבדה / צילום: ap, Lynne Sladky

"הבה-לי בנים ואם-אין מתה אנכי", נכתב בספר בראשית - וגם בפסיקה שניתנה בשבוע שעבר על-ידי בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. 30 שנה אחרי המאבק המשפטי בפרשת נחמני שהסעירה את המדינה, מגיע פסק דין חדשני, שדן בהתנגשות הזכות להורות מול הזכות שלא להיות הורה, מעדיף את ערך החיים וקובע לראשונה כי הזיקה עם האב תנותק עוד בטרם נולד הילד העתידי.

נטע סרוסי, פרשנות | בג"ץ משנה את יחסי הכוחות בין השרים לחברות הממשלתיות
בני זוג עם תינוק בן יומו נפרדו. איך ייראו הסדרי השהות?
ניתוח גלובס | פסק דין בעליון מצית מחדש ויכוח היסטורי על עיצוב דיני החוזים

המחלוקת המוסרית היא תוצאה של התקדמות מואצת בתחום הפריון בישראל בעשרות השנים האחרונות. לפי נתוני משרד הבריאות, בעוד שב-2010 בוצעו 34 אלף טיפולי הפריה חוץ-גופית בישראל, ב-2021 קפץ המספר ל-61 אלף.

האפשרות ליצור עוברים מביאה לדילמות משפטיות ומוסריות, לצד תקלות טרגיות, כפי שקרה במחדל העוברים באסותא ראשון לציון בשנה שעברה, כאשר אישה הרתה וילדה עובר בעל מטען גנטי של בני זוג אחרים.

שם הפרשה מעלה את השאלה, הזכות של מי מההורים גוברת? האם שנשאה את הילדה - או זו בעלת הקשר הגנטי? ומה לגבי בני הזוג, שהאחד מהם ללא זיקה גנטית או ביולוגית כלל? אלה שאלות מורכבות שלמשפט אין תשובה עליהן.

בפרשייה החדשה נמשך המשפט שלוש שנים ודן ברצונה של אישה לעשות שימוש בעוברים מבן זוגה לשעבר בפונדקאות, לאחר שנאלצה לעבור כריתת רחם. הסוגיה עסקה בניתוח טופס ההסכמה שעליו חתמו בני הזוג בהתאם לחוק, ובשאלה מוסרית מה גובר על מה - הזכות להורות או הזכות שלא להיות הורה. הסוגיה הוכרעה, אך הערעור בפתח, והמחלוקת צפויה להגיע לבית המשפט העליון. 

 

מה משמעות ההסכמה במקרה של מחלוקות?

כיום, החוק מחייב בני זוג הניגשים להליך של יצירת עובר בהפריה לאשר את השימוש בביצית ובזרע. בפרשת נחמני עוד לא חוקק חוק הסכמים לנשיאת עוברים שבא לעולם ב-1996, כך שבני הזוג לא ערכו הסכם מפורש ביניהם בכתב על גורל הביציות המופרות במקרה של מחלוקות.

למרות זאת, בית המשפט אישר לאישה ב-1996 לעשות שימוש בעוברים. סופה של הפרשה שהעוברים לא היו תקינים, ונחמני אימצה ילדים יחד עם בן זוגה החדש.

בפרשייה החדשה, בני הזוג היו יחד במשך שלוש שנים. כאשר גילו את מחלת הסרטן אצל האישה, הם החלו תהליך ליצירת עוברים, וחתמו על הסכם שלפיו העוברים נועדו להחדרה לרחמה של האישה.

בטופס הסטנדרטי נכתב במפורש כי לא ייעשה שימוש לפונדקאות. צוין כי לאחר החדרת העוברים לרחם, לא ניתן יהיה לבטל את ההסכם.

העוברים נוצרו בסוף 2015, אך לאחר מכן חלה הידרדרות במצבה הרפואי של האישה, והיא נאלצה לעבור כריתת רחם. חודש לאחר מכן נפרד ממנה הגבר. ארבע שנים חלפו עד שהאישה התאוששה מהמחלה, והחליטה שהיא מבקשת לעשות שימוש בעוברים. הגבר נישא מאז, ונולדו לו שני ילדים.

השופטת רותם קודלר-עיאש קבעה כי ההסכמה של הגבר היא הסכמה בלתי חוזרת, לנוכח הנסיבות שבהן לאישה אין אופציה לילדים גנטיים יותר. זאת למרות שבהסכם נכתב במפורש כי ההפריה לא תשמש לפונדקאות.

"הלכה פסוקה היא כי לעתים אדם קושר עצמו בחוזה מסוים ואינו יכול לדעת מה החיובים שינבעו מחוזה זה", קבעה השופטת. בין השיקולים היה הטיעון שאם הגבר היה מסרב באותה נקודת זמן, האישה הייתה יכולה להפרות את הביציות מגבר אחר, למשל בתרומה אנונימית, והיא הסתמכה עליו. 

השופטת רותם קודלר-עיאש / צילום: אתר הרשות השופטת

עו"ד דיינה הר אבן, שייצגה את הבעל בפרשיית בני הזוג נחמני ואת הגבר בתיק החדש, אינה מסכימה לפרשנות בית המשפט. לדבריה, ברמה המשפטית ההסכמית - ההסכם ברור וחד-משמעי. לשונו ברורה, ואין מקום לסטות מהכתוב.

עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת "משפחה חדשה", אומרת כי "פסק הדין התגבר על קיבעון חוקי בהסדרים משפטיים, שהיה צריך לשנותו ולהגמישו. זו פסיקה אנושית אדירה. הטכנולוגיות מזמנות לנו הזדמנויות שלא היו בעבר. המחוקק לא יכול לכסות את כל האפשרויות. לכן זה מצב מובהק שנדרשת התערבות בית המשפט".

עורכי הדין דורי שוורץ ושיראל בר ממשרד שוורץ-בר מייצגים את האישה בהליך. לדברי עו"ד שוורץ, התקדימיות היא בכך שבית המשפט פסק בניגוד להוראה מפורשת בהסכם, לאחר שהבין שיש לקונות בהסכם, ונתן פרשנות שונה. הוא הסתמך על סעיף שלפיו במקרה של מוות של אחד הצדדים ניתן לעשות שימוש בעוברים, והרי אם האם הולכת לעולמה, הדרך היחידה היא פונדקאות. 

עורכי הדין דורי שוורץ ושיראל בר / צילום: תמרי גת

השופטת המליצה למדינה לשנות את הנוסח שעליו חותמים בני זוג, כך שייתן מענה לשינויים עתידיים.

גם במקרים פשוטים ההסכם אינו מביא פתרון

בעוד שפסק הדין דן במקרה מיוחד של פונדקאות המנוגדת ללשון ההסכם, עולה השאלה מה קורה במצב שבו האם מבקשת לעשות שימוש בעוברים לאחר יצירתם, בניגוד לעמדת הגבר.

עו"ד שמואל מורן, המתמחה בתחום ומייצג בפרשת אסותא, מסביר כי גם במקרים כביכול פשוטים, שבהם האישה מבקשת לעשות שימוש בעובר לאחר פרידת בני הזוג, ההסכם לא פותר את המחלוקת במקרה שאין הסכמה.

"יש לא מעט מקרים של אנשים שחותמים על הסכמה, ואחד מהצדדים מתחרט. המוסדות הרפואיים רוצים להיות בטוחים ולוודא שההסכמה תקפה. כאשר יש חוסר הסכמה, חייבים לפנות לאישור בית המשפט".

עו"ד מורן מסביר כי בית המשפט מאזן בין הזכויות, והשיקול המרכזי הוא אם יש לאישה אפשרות אחרת ללדת ילדים. שיקול זה עשוי להכריע, כפי שקרה במקרה הנוכחי.

גם עו"ד ליאת שקלרז, המתמחה בדיני משפחה, מסבירה כי ברוב המוסדות הרפואיים יבקשו את אישור הגבר במעמד החזרת העובר, אלא אם נתן במועד ההפריה ייפוי-כוח בלתי חוזר לחתום בשמו. "אני ממליצה ללקוחותיי שאינם מעוניינים שהצד השני יעשה שימוש בעוברים, להודיע על סירוב למוסד הרפואי מראש", אומרת שקלרז.

הסוגיה שניצבה בפני בית המשפט היא איזו זכות גוברת: זכותה של האישה להיות אם - או זכותו של הגבר שלא להיות אב. אותה דילמה עלתה גם בפרשת נחמני, רק עם נתונים עובדתיים שונים.

בפרשת נחמני מדובר היה בזוג נשוי, ללא הסכם, שיצר עוברים לפונדקאות ונפרד. בפרשה החדשה היו בני זוג לא נשואים, עם הסכם השולל פונדקאות.

בשני המקרים הייתה זו האפשרות היחידה של האישה לילדים גנטיים. בשניהם (כאשר החדש עדיין בערכאה הראשונה) נקבע כי הזכות להורות גוברת על הזכות שלא להיות הורה. כלומר, הזכויות אינן סימטריות, למרות שאלה שני צדדים של אותה סוגיה.

השופטת קודלר-עיאש קבעה כי בעוד שלאישה אין אפשרות אחרת להפוך להורה לילד גנטי השייך לה, הגבר זכה להפוך לאב. "ליבת הזכות של התובעת להורות היא אחת מהזכויות העצומות שיש לו לאדם, לכל איש ואישה, ועל בית המשפט להיזהר כאשר הוא עלול לפגוע בזכות זו".

החלטה תקדימית לנתק את האב מחובותיו

סוגיה נוספת וחדשנית היא שלראשונה מנתק בית המשפט את הזיקה בין הגבר לילדו העתידי עוד בטרם נולד. השופטת קיבלה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, כך שהאישה תירשם כאם יחידה בהליך הפונדקאות, ואם ייוולד ילד, הוא יירשם ללא אב, והגבר יהפוך לסוג של תורם זרע. כך תנותק כל זיקה בין הגבר לעוברים, והוא ישוחרר מכל חיוביו העתידיים כלפיו הילד.

"זאת דרמה", אומרת עו"ד רוזנבלום. "זאת פעם ראשונה שבית המשפט יפטור אדם מחובותיו כהורה עוד בטרם נולד הילד. בית המשפט עשה צעד נחשוני ומבוקר. אני מברכת על ההחלטה. זאת הזדמנות לצאת מהקופסה".

עו"ד רוזנבלום מוסיפה כי "ברגע שהגבר סירב, והגשים במקביל את הורותו, נשמט הבסיס המוסרי שלו לטעון שהיא לא זכאית. מאיזה כוח אתה שולל זכות מהאחר?".

מנגד, עו"ד הר אבן מסבירה כי דווקא תפיסת ההורות של הגבר הביאה אותו לסרב לשימוש בעוברים. "התפיסה שלו היא שברגע שאני הורה - אני לא יכול לברוח מאחריות. גם לפי ההסכם. מהמקום שאני מבין את האחריות ההורית".

ואיפה טובת הילד בהחלטה? לדברי עו"ד מורן, "כשעוסקים בזכויות יסוד, אז הזכות להיות הורה כשלעצמה יכולה לעלות על טובת הילד".

השופטת מציינת כי היא לא רואה בהחלטה פגיעה בזכויות הילד בעתיד. מאחר שלאישה יש יכולת ורצון לגדל את הילד בעצמה, והיא "עטופה במשפחה מורחבת ואוהבת", והילדים ייהנו מ"שפע ועושר רגשי".  

עוד כתבות

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

מבנים צבאיים ותשתיות טרור של חיזבאללה הותקפו בידי חיל האוויר

חייל צה"ל נפצע קל במטח הרקטות הלילי לאזור מירון ● דיווח: גורמים במשרד החוץ במזכר פנימי לבלינקן - "ישראל מפרה את החוק הבין-לאומי" • המטח של חיזבאללה למירון: ככל הנראה בתגובה לחיסול 2 מחבלי הארגון מוקדם יותר בדרום לבנון, 14 אזרחים לבנונים נפצעו בתקיפות • משפחות חטופים הדליקו כתובות אש על איילון צפון • עדכונים בולטים 

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

נגישות או עיוות? מספר תווי הנכה זינק מ־405 אלף ל־628 אלף בתוך שנתיים

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל