גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית המשפט נדרש להכריע: הזוג נפרד, למי שייכים העוברים הקפואים?

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי אישה יכולה להשתמש בעוברים שלה ושל בן זוגה לאחר שנפרדו - גם בפונדקאות, בניגוד להסכם ביניהם, בשל כריתת רחם שעברה ● מומחים: ביהמ"ש מאזן בין הזכות להורות מול הזכות שלא להיות הורה, והשיקול המרכזי הוא אם יש לאישה אפשרות אחרת ללדת

עוברים מוקפאים במעבדה / צילום: ap, Lynne Sladky
עוברים מוקפאים במעבדה / צילום: ap, Lynne Sladky

"הבה-לי בנים ואם-אין מתה אנכי", נכתב בספר בראשית - וגם בפסיקה שניתנה בשבוע שעבר על-ידי בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. 30 שנה אחרי המאבק המשפטי בפרשת נחמני שהסעירה את המדינה, מגיע פסק דין חדשני, שדן בהתנגשות הזכות להורות מול הזכות שלא להיות הורה, מעדיף את ערך החיים וקובע לראשונה כי הזיקה עם האב תנותק עוד בטרם נולד הילד העתידי.

נטע סרוסי, פרשנות | בג"ץ משנה את יחסי הכוחות בין השרים לחברות הממשלתיות
בני זוג עם תינוק בן יומו נפרדו. איך ייראו הסדרי השהות?
ניתוח גלובס | פסק דין בעליון מצית מחדש ויכוח היסטורי על עיצוב דיני החוזים

המחלוקת המוסרית היא תוצאה של התקדמות מואצת בתחום הפריון בישראל בעשרות השנים האחרונות. לפי נתוני משרד הבריאות, בעוד שב-2010 בוצעו 34 אלף טיפולי הפריה חוץ-גופית בישראל, ב-2021 קפץ המספר ל-61 אלף.

האפשרות ליצור עוברים מביאה לדילמות משפטיות ומוסריות, לצד תקלות טרגיות, כפי שקרה במחדל העוברים באסותא ראשון לציון בשנה שעברה, כאשר אישה הרתה וילדה עובר בעל מטען גנטי של בני זוג אחרים.

שם הפרשה מעלה את השאלה, הזכות של מי מההורים גוברת? האם שנשאה את הילדה - או זו בעלת הקשר הגנטי? ומה לגבי בני הזוג, שהאחד מהם ללא זיקה גנטית או ביולוגית כלל? אלה שאלות מורכבות שלמשפט אין תשובה עליהן.

בפרשייה החדשה נמשך המשפט שלוש שנים ודן ברצונה של אישה לעשות שימוש בעוברים מבן זוגה לשעבר בפונדקאות, לאחר שנאלצה לעבור כריתת רחם. הסוגיה עסקה בניתוח טופס ההסכמה שעליו חתמו בני הזוג בהתאם לחוק, ובשאלה מוסרית מה גובר על מה - הזכות להורות או הזכות שלא להיות הורה. הסוגיה הוכרעה, אך הערעור בפתח, והמחלוקת צפויה להגיע לבית המשפט העליון.

מה משמעות ההסכמה במקרה של מחלוקות?

כיום, החוק מחייב בני זוג הניגשים להליך של יצירת עובר בהפריה לאשר את השימוש בביצית ובזרע. בפרשת נחמני עוד לא חוקק חוק הסכמים לנשיאת עוברים שבא לעולם ב-1996, כך שבני הזוג לא ערכו הסכם מפורש ביניהם בכתב על גורל הביציות המופרות במקרה של מחלוקות.

למרות זאת, בית המשפט אישר לאישה ב-1996 לעשות שימוש בעוברים. סופה של הפרשה שהעוברים לא היו תקינים, ונחמני אימצה ילדים יחד עם בן זוגה החדש.

בפרשייה החדשה, בני הזוג היו יחד במשך שלוש שנים. כאשר גילו את מחלת הסרטן אצל האישה, הם החלו תהליך ליצירת עוברים, וחתמו על הסכם שלפיו העוברים נועדו להחדרה לרחמה של האישה.

בטופס הסטנדרטי נכתב במפורש כי לא ייעשה שימוש לפונדקאות. צוין כי לאחר החדרת העוברים לרחם, לא ניתן יהיה לבטל את ההסכם.

העוברים נוצרו בסוף 2015, אך לאחר מכן חלה הידרדרות במצבה הרפואי של האישה, והיא נאלצה לעבור כריתת רחם. חודש לאחר מכן נפרד ממנה הגבר. ארבע שנים חלפו עד שהאישה התאוששה מהמחלה, והחליטה שהיא מבקשת לעשות שימוש בעוברים. הגבר נישא מאז, ונולדו לו שני ילדים.

השופטת רותם קודלר-עיאש קבעה כי ההסכמה של הגבר היא הסכמה בלתי חוזרת, לנוכח הנסיבות שבהן לאישה אין אופציה לילדים גנטיים יותר. זאת למרות שבהסכם נכתב במפורש כי ההפריה לא תשמש לפונדקאות.

"הלכה פסוקה היא כי לעתים אדם קושר עצמו בחוזה מסוים ואינו יכול לדעת מה החיובים שינבעו מחוזה זה", קבעה השופטת. בין השיקולים היה הטיעון שאם הגבר היה מסרב באותה נקודת זמן, האישה הייתה יכולה להפרות את הביציות מגבר אחר, למשל בתרומה אנונימית, והיא הסתמכה עליו.

השופטת רותם קודלר-עיאש / צילום: אתר הרשות השופטת

עו"ד דיינה הר אבן, שייצגה את הבעל בפרשיית בני הזוג נחמני ואת הגבר בתיק החדש, אינה מסכימה לפרשנות בית המשפט. לדבריה, ברמה המשפטית ההסכמית - ההסכם ברור וחד-משמעי. לשונו ברורה, ואין מקום לסטות מהכתוב.

עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת "משפחה חדשה", אומרת כי "פסק הדין התגבר על קיבעון חוקי בהסדרים משפטיים, שהיה צריך לשנותו ולהגמישו. זו פסיקה אנושית אדירה. הטכנולוגיות מזמנות לנו הזדמנויות שלא היו בעבר. המחוקק לא יכול לכסות את כל האפשרויות. לכן זה מצב מובהק שנדרשת התערבות בית המשפט".

עורכי הדין דורי שוורץ ושיראל בר ממשרד שוורץ-בר מייצגים את האישה בהליך. לדברי עו"ד שוורץ, התקדימיות היא בכך שבית המשפט פסק בניגוד להוראה מפורשת בהסכם, לאחר שהבין שיש לקונות בהסכם, ונתן פרשנות שונה. הוא הסתמך על סעיף שלפיו במקרה של מוות של אחד הצדדים ניתן לעשות שימוש בעוברים, והרי אם האם הולכת לעולמה, הדרך היחידה היא פונדקאות.

עורכי הדין דורי שוורץ ושיראל בר / צילום: תמרי גת

השופטת המליצה למדינה לשנות את הנוסח שעליו חותמים בני זוג, כך שייתן מענה לשינויים עתידיים.

גם במקרים פשוטים ההסכם אינו מביא פתרון

בעוד שפסק הדין דן במקרה מיוחד של פונדקאות המנוגדת ללשון ההסכם, עולה השאלה מה קורה במצב שבו האם מבקשת לעשות שימוש בעוברים לאחר יצירתם, בניגוד לעמדת הגבר.

עו"ד שמואל מורן, המתמחה בתחום ומייצג בפרשת אסותא, מסביר כי גם במקרים כביכול פשוטים, שבהם האישה מבקשת לעשות שימוש בעובר לאחר פרידת בני הזוג, ההסכם לא פותר את המחלוקת במקרה שאין הסכמה.

"יש לא מעט מקרים של אנשים שחותמים על הסכמה, ואחד מהצדדים מתחרט. המוסדות הרפואיים רוצים להיות בטוחים ולוודא שההסכמה תקפה. כאשר יש חוסר הסכמה, חייבים לפנות לאישור בית המשפט".

עו"ד מורן מסביר כי בית המשפט מאזן בין הזכויות, והשיקול המרכזי הוא אם יש לאישה אפשרות אחרת ללדת ילדים. שיקול זה עשוי להכריע, כפי שקרה במקרה הנוכחי.

גם עו"ד ליאת שקלרז, המתמחה בדיני משפחה, מסבירה כי ברוב המוסדות הרפואיים יבקשו את אישור הגבר במעמד החזרת העובר, אלא אם נתן במועד ההפריה ייפוי-כוח בלתי חוזר לחתום בשמו. "אני ממליצה ללקוחותיי שאינם מעוניינים שהצד השני יעשה שימוש בעוברים, להודיע על סירוב למוסד הרפואי מראש", אומרת שקלרז.

הסוגיה שניצבה בפני בית המשפט היא איזו זכות גוברת: זכותה של האישה להיות אם - או זכותו של הגבר שלא להיות אב. אותה דילמה עלתה גם בפרשת נחמני, רק עם נתונים עובדתיים שונים.

בפרשת נחמני מדובר היה בזוג נשוי, ללא הסכם, שיצר עוברים לפונדקאות ונפרד. בפרשה החדשה היו בני זוג לא נשואים, עם הסכם השולל פונדקאות.

בשני המקרים הייתה זו האפשרות היחידה של האישה לילדים גנטיים. בשניהם (כאשר החדש עדיין בערכאה הראשונה) נקבע כי הזכות להורות גוברת על הזכות שלא להיות הורה. כלומר, הזכויות אינן סימטריות, למרות שאלה שני צדדים של אותה סוגיה.

השופטת קודלר-עיאש קבעה כי בעוד שלאישה אין אפשרות אחרת להפוך להורה לילד גנטי השייך לה, הגבר זכה להפוך לאב. "ליבת הזכות של התובעת להורות היא אחת מהזכויות העצומות שיש לו לאדם, לכל איש ואישה, ועל בית המשפט להיזהר כאשר הוא עלול לפגוע בזכות זו".

החלטה תקדימית לנתק את האב מחובותיו

סוגיה נוספת וחדשנית היא שלראשונה מנתק בית המשפט את הזיקה בין הגבר לילדו העתידי עוד בטרם נולד. השופטת קיבלה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, כך שהאישה תירשם כאם יחידה בהליך הפונדקאות, ואם ייוולד ילד, הוא יירשם ללא אב, והגבר יהפוך לסוג של תורם זרע. כך תנותק כל זיקה בין הגבר לעוברים, והוא ישוחרר מכל חיוביו העתידיים כלפיו הילד.

"זאת דרמה", אומרת עו"ד רוזנבלום. "זאת פעם ראשונה שבית המשפט יפטור אדם מחובותיו כהורה עוד בטרם נולד הילד. בית המשפט עשה צעד נחשוני ומבוקר. אני מברכת על ההחלטה. זאת הזדמנות לצאת מהקופסה".

עו"ד רוזנבלום מוסיפה כי "ברגע שהגבר סירב, והגשים במקביל את הורותו, נשמט הבסיס המוסרי שלו לטעון שהיא לא זכאית. מאיזה כוח אתה שולל זכות מהאחר?".

מנגד, עו"ד הר אבן מסבירה כי דווקא תפיסת ההורות של הגבר הביאה אותו לסרב לשימוש בעוברים. "התפיסה שלו היא שברגע שאני הורה - אני לא יכול לברוח מאחריות. גם לפי ההסכם. מהמקום שאני מבין את האחריות ההורית".

ואיפה טובת הילד בהחלטה? לדברי עו"ד מורן, "כשעוסקים בזכויות יסוד, אז הזכות להיות הורה כשלעצמה יכולה לעלות על טובת הילד".

השופטת מציינת כי היא לא רואה בהחלטה פגיעה בזכויות הילד בעתיד. מאחר שלאישה יש יכולת ורצון לגדל את הילד בעצמה, והיא "עטופה במשפחה מורחבת ואוהבת", והילדים ייהנו מ"שפע ועושר רגשי".

עוד כתבות

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

איראן מבהירה: מערכות הטילים - לא נושא למשא ומתן

איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

מנות ענקיות ותור בצהריים: חזרנו לדיינר של העוטף כדי לגלות שהוא לא איבד מקסמו

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה