תל אביב. העיר עם הכי הרבה דירות להשכרה בישראל / צילום: Shutterstock
21.7% מכלל הדירות המושכרות בישראל נמצאות בשתי הערים הגדולות, ירושלים ותל אביב - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא בעלות על דירה, אשר מנתחים את מספרי העשור האחרון - בין 2013 ל־2023.
● הישראלים חזרו להתנפל על דירות בינואר, במיוחד בעיר מפתיעה אחת
● יותר מכל אזור בעיר: מחירי המשרדים בתל אביב צונחים - בעיקר בציר הזה
על־פי נתונים אלו, ישנן בסך־הכול כ־829 אלף דירות מושכרות בישראל, יותר מ־100 אלף מהן בתל אביב־יפו, המהוות 12.6% מכלל הדירות המושכרות בישראל, ועוד כ־75 אלף דירות בירושלים, המהוות 9.1% מהדירות המושכרות. האחוז הגבוה ביותר של דירות בשכירות מתוך כלל הדירות נמצא במחוז תל אביב (38.9%), בירושלים 29.8%, במחוז דרום 29.1%, ובצפון רק 20.1%.
קצב הוספת הדירות נמוך מהביקוש
נכון ליולי 2023, היו בישראל כ־2.9 מיליון דירות בסך-הכול, מתוכן 2.05 מיליון דירות בבעלות (70.8% מכלל הדירות). מדובר בירידה, שכן לפני עשור, עמד שיעור הדירות בבעלות על 75.2%. בהתאם, שיעור הדירות בשכירות עלה ל־28.6% ב־2023, לעומת 24.3% בשנת 2013, אם כי הוא עדיין נמוך בהשוואה למערב אירופה ולאמריקה: 30.9% דירות בשכירות במדינות האיחוד האירופי, ו־32.7% בארה"ב.
בין 2013 ל־2023 נוספו, כך על־פי נתוני הלמ"ס, 540,500 דירות בישראל, משמע כ־54 אלף דירות בשנה בממוצע. מדובר במספר נמוך ממספר משקי הבית הממוצע שנוסף בשנה, כ־60 אלף על־פי ההערכות. בשנים 2013-2023, קצב הגידול הממוצע השנתי של מספר הדירות בשכירות עמד על 3.4%, גבוה מקצב הגידול הממוצע השנתי של כלל הדירות - 1.9%.
79.9% מהדירות בשכירות הושכרו בשנת 2023 על־ידי אנשים פרטיים, 6.9% על־ידי חברות לדיור ציבורי, 5% על־ידי קיבוצים ומושבים, 3.8% על־ידי חברות, ו־1.4% - על־ידי גורמים אחרים. כדאי לשים לב לנתון ההשכרה על־ידי חברות (נתון המצביע על שוק השכירות המוסדית ברובו), אשר ירד ב־2023 משמעותית, מ־5.2% בשנת 2022. בהתחשב בעובדה שחלקן של הדירות בשכירות מכלל הדירות בישראל הולך ועולה, מדובר בנתון שמראה על קיטון משמעותי עוד יותר במישור זה.
ערים בולטות עם אחוז גבוה של דירות בשכירות הן חריש עם 50.5% מהדירות בעיר המוצעות בשכירות, תל אביב־יפו עם 47.8% וגבעתיים עם 41.2%. רשויות מקומיות עם אחוז גבוה של דירות בשכירות הן מצפה רמון עם 56.7%, קריית ארבע עם 42.9% ועמנואל עם 41.3%. בראשון לציון רק 26% מהדירות בשכירות, ובאשדוד 26.3% - בשתיהן פחות מבני ברק, שם 26.8% מהדירות הן בשכירות.
יהודים משכירים 29.6% מהדירות, ערבים רק 12.2%
נתוני הלמ"ס כוללים התפלגות לפי אוכלוסיות, אשר מראה שוני גדול גם בין האוכלוסיות עצמן, אך לא פחות מעניין מזה - שוני גדול בהתנהלות בחברה הערבית, בהתאם לסוג היישוב. כך, מתוך הדירות שבהן החזיקו יהודים בשנת 2023, 69.8% הן בבעלות, ו־29.6% הן בשכירות, בדומה לנתון הכלל ארצי; ואילו בדירות שבהן החזיקו ערבים - 87.8% הן בבעלות, ורק 12.2% הן בשכירות.
צלילה לעומק הנתונים בחברה הערבית מראה כי ביישובים הלא־יהודיים, 95.8% מהדירות הן דירות בבעלות, ורק 4.2% מהדירות הן בשכירות. לעומת זאת, בערים המעורבות, 70.2% מהדירות הן בבעלות, ו־29.8% מהדירות הן בשכירות - נתונים דומים מאוד לאוכלוסייה הכללית ולאוכלוסייה היהודית. ביישובים יהודיים, 0.5% ממחזיקי הדירות הם ערבים, ומתוך שיעור זה 38.8% מהדירות הן בבעלות ו־61.2% בשכירות.
ומה באשר לגיל המחזיקים ולמצבם המשפחתי? כתמיד, ככל שקבוצת הגיל גבוהה יותר - חלקם של המחזיקים בדירות בבעלות עולה, וחלקם של המחזיקים בדירות בשכירות יורד. כך, עד גיל 34, 58.4% מהדירות הן בשכירות, אך מגמה זו "מתהפכת" בקבוצת הגיל 35 עד 44, שם כבר 61.4% מהדירות הן דירות בבעלות. מעניין לגלות כי על אף שפחות מ־20% מהדירות בקרב בני 65 ויותר הן דירות בשכירות, 18.5% מבני 75 ויותר גרים בשכירות.
עוד מלמדים נתוני הלמ"ס כי 78.4% מהדירות שהמחזיקים בהם נשואים הן דירות בבעלות, ו־21.4% הן בשכירות. עם זאת, רק 57.5% מהדירות בקרב גרושים הן דירות בבעלות, לעומת 41.7% דירות בשכירות.