גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלן הפסימי שבטוח: זו הבעיה הכי גדולה של ישראל

יונתן כץ מלידר שוקי הון מכיר את הכלכלה הישראלית כמעט מכל זווית אפשרית ● בשנות ה–80 הוא היה "נער אוצר" פעיל בגיבוש תוכנית הייצוב, ומשם המשיך לתפקידי מפתח בשוק הפרטי ● הוא מסמן את מחירי השכירות כבעיה גדולה וחושב שאסור לחכות עם העלאת המע"מ

יונתן כץ, כלכלן ראשי לידר שוקי הון / צילום: איה בן עזרי
יונתן כץ, כלכלן ראשי לידר שוקי הון / צילום: איה בן עזרי

לכאורה, הכלכלה הישראלית משדרת לאחרונה התייצבות לאחר הטלטלה הגדולה של תחילת המלחמה. האבטלה הרחבה מתמתנת, האינפלציה נמצאת בתוך יעד בנק ישראל (1%-3%) ואפילו שוק המט"ח משדר יציבות יחסית. למרות זאת, יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, פסימי.

האנליסט הבכיר מברקליס שמשוכנע שבשוק הישראלי "יש אפסייד בכל מקום"
סיסקו השלימה את רכישת ספלאנק ב-28 מיליארד דולר

בניגוד לרוב החזאים בשוק, הוא בטוח שבעוד שנה מהיום נראה את האינפלציה מרימה ראש וחורגת מהיעד, שהריבית לא תרד כל כך מהר כמו שמעריכים וכי הממשלה לא נוקטת את הצעדים הדרושים, ולעיתים אף ההיפך מכך.

כץ, בן 68, מכיר היטב את הכלכלה הישראלית. בתקופת האינפלציה הגדולה של שנות ה-80 הוא היה במשך שבע שנים חזאי מאקרו במשרד האוצר. אז, בניגוד להיום, היינו במשבר מט"ח של ממש ובגירעון עצום.

בעבר סיפר כץ לגלובס, כי "היינו נפגשים בכל מיני מקומות מסתור כדי לקבוע מדיניות, אפילו באמצע הלילה. אלו דברים שהיום לא קורים. אלמנט ההפתעה בכל תוכנית כלכלית שהיינו מתכננים היה מאוד משמעותי, כדי למנוע תגובה מהירה בשווקים או שינוי דרמטי בשער החליפין".

אומנם אנחנו לא מדברים במונחי שנות ה־80, אבל אתה מודאג מעליית האינפלציה.
"אנו מזהים כמה גורמים עיקריים של איום מצד האינפלציה: ראשית, יש מדיניות פיסקאלית מרחיבה, שבהגדרה מרחיבה את רמת עליית המחירים ומגדילה את הביקוש במשק. נוסף על כך, התשלומים למפונים, חל"ת ושכר אנשי המילואים מעלים את היכולת לצרוך".

כץ אומר שלאחר בחינת התקציב הסופי שאושר בכנסת, ולאחר אמידת נתוני ההוצאות בפועל, ניכר שיש מדיניות מרחיבה ולאו דווקא בגלל המלחמה: "הוצאות אחרות שאינן קשורות לעלות המלחמה עלו בקצב מהיר".

"ביקוש כבוש שמזכיר את היציאה מהקורונה"

גורם נוסף המתדלק את עליות המחירים הוא "הביקוש הכבוש", כלומר חוסר איזון שיוצר מצג שווא של ביקושים נמוכים, למרות שאין זה כך. "זה מזכיר מעט את היציאה מהקורונה, אז ראינו את האפקט של הביקוש הכבוש. אנו רואים כי בקורונה אפקט השחרור מהסגרים היה משמעותי, ותרם לעליות מחירים אצלנו ובעולם. כך גם היום, מתרחש מיני-ביקוש כבוש".

כץ ממשיך ומתאר כי הנתונים מראים שהכסף הנזיל המצוי אצל הציבור גדל בחודשי המלחמה, ומהווה בדיוק תמונת ראי של מדיניות הממשלה. "רואים את זה גם ברכישות בכרטיסי אשראי, שחזרו לרמתן מלפני המלחמה ואף מעבר, אבל גם בהכנסות ממסים. זה המאפיין השני של אותו אפקט של הביקוש הכבוש".

מעבר לכך, מציין כץ את ענף הבנייה ככזה שמהווה בעייה ייחודית בשוק התעסוקה. לדבריו, פוטנציאל הבנייה קטן בגלל המחסור בעובדים, וזה מוסיף ללחצי השכר ולכן גם למחירים. אלמנט נוסף הוא עליית שכר המינימום בחודש אפריל, שאישרה הממשלה לאחרונה, "מה ששופך שמן למדורה".

אם צריך להצביע על נקודה בעייתית אחת, במה היית בוחר?
"הגורם הבעייתי ביותר לאינפלציה הוא השכירות. אומנם המחירים ירדו בחודש פברואר ומשכו את המדד מטה, אך נראה שיש אלמנטים בהיצע ובביקוש שיגררו עליית מחירים בעתיד".

המחסור בעובדים, שיתבטא גם באיחורים במסירת דירות ובהקטנת ההיצע, ישפיע לתקופה של שנה-שנתיים לפחות להערכתו.

בשווקים צופים כי בחודש אפריל, בהחלטת הריבית הבאה של בנק ישראל, הוועדה המוניטרית תחליט על הורדה נוספת. מה דעתך?
"אני בהתלבטות בנוגע לריבית. יש עוד שלושה שבועות להחלטה, ויש קושי לצאת עם אמירה ברורה לגבי המדיניות. אם חברי הוועדה המוניטרית ישימו דגש על האינפלציה בעבר, הם יראו התמתנות באינפלציה ובליבת האינפלציה (בניכוי מזון ואנרגיה, א' כ'). בפועל, נתוני העבר מראים מצב שבו ניתן להפחית את שיעור הריבית".

עם זאת, כץ אומר כי האיומים העתידיים מצד האינפלציה לעתיד הם "ממשיים בהחלט, גם מצד הפעילות הפיסקאלית וגם זו המשקית, ולכן יכול להיות שהוועדה תחליט להיות זהירה יותר".

כץ משוכנע שהפרמטר שיעמוד לנגד עיני הועדה המוניטרית הוא יציבות שוק המט"ח: "שאר השווקים לא דרמטיים יותר מדי, השקל מתעתע בנו. החשש להסלמה בצפון או מו"מ עם חמאס מניעים את השקל, ויכולים להביאו לייסוף או לפיחות".

איך אתה רואה את הגירעון הנוכחי? נצליח לעמוד ביעד?
"ייתכן שנעמוד ביעד של 6.6% גירעון, יעד שלדעתי הוא גבוה. אנו רואים את ההכנסות ממסים שהפתיעו לטובה, וכרגע האוצר שמרן ביחס לתחזית לגבי גבייית המסים; הם הופתעו לטובה בכמה מיליארדים בחודשי השנה הראשונים. יש עלייה לטובה בכיוון הזה. ויש עלייה בצריכה הפרטית. עם זאת, אני מסתכל על ההוצאות והן גדולות ביותר".

יש אלמנטים שהיו צריכים לעשות ולא נעשו?
כץ מסתכל לאחור ומצביע על צעדים שנעשו במשברים קודמים, דוגמת הקפאת השכר הציבורי. נוסף על כך, הוא מציין ש"הסכמים אחרים שלא נפרט עליהם בוצעו למרות שיכלו לקצץ אותם, או פשוט להקפיא אותם, ולא לבצעם בעת משבר. היה צורך להיות יותר מרסנים השנה, ולהעלות את המע"מ באופן מיידי, לא לחכות. זה היה משדר לעולם ולנו שיש גורם אחראי שיעמוד בפרץ; חברי הממשלה יכלו ללכת ליעד שאפתני יותר והם לא עשו זאת".

הורדת דירוג של S&P לא תהיה אירוע דרמטי

לפני מספר שבועות הודיעה מודי'ס על הורדת דירוג האשראי של ישראל, לראשונה בהיסטוריה. כעת צפויות לפרסם את החלטתן גם חברות הדירוג פיץ' ו-S&P.

כיצד הגירעון ותמונת המצב הכלכלית ישפיעו על חברות הדירוג?
"אנו רואים זאת בפרמיית הסיכון של ישראל. גם אם S&P תוריד משמעותית את הדירוג, זה לא יהיה אירוע דרמטי להערכתי".

ומה בדבר יכולת גיוס החוב?
כאן חלה אנומליה. לפי כץ "החוב בחו"ל משקף פרמיית סיכון גבוהה מאוד יחסית לדירוג ולעומת השוק המקומי. המרווח גדל בין ישראל לארה"ב. השוק המקומי הזה לא מתמחר הרעה במצב הביטחוני. בחו"ל רואים את הסיכון בצורה מוחשית יותר, והם פועלים לפי ה-CDS של ישראל, שעלה מאוד מאז פרוץ המלחמה, ועדיין מצוי ברמה גבוהה".

בהתייחסו לתמונת גיוס החוב, כץ מצביע על פעילות החשב הכללי: "האוצר רגיש לכמויות המונפקות, והוא מבין שיש גבול לשוק המקומי. לכן הוא גייס הרבה בחו"ל, ואף בצורה יקרה יחסית לשוק בישראל. זה מוריד לחץ מהשוק כאן".

עוד כתבות

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהטילה סנקציות בסך 18 מיליון שקל, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות ● על פי בדיקת הרשות, החברה התערבה במחירי הצרכן מול רשתות השיווק, תצוגת המוצרים ועוד

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

קמהדע היא כבר לא רק הבטחה אלא מניית ערך אמיתית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה