משפחות עם ילדיהם ברחובות איטליה / צילום: Reuters, Luca Ponti
כבר שנים שהתחזיות הדמוגרפיות מדירות שינה מעיני פוליטיקאים וכלכלנים במערב־אירופה. מבחינת ילודה, המצב במדינות המובילות ביבשת הידרדר למחוזות בלתי־מוכרים בעשורים האחרונים. אלו אמרו שלום לשיעור התחלופה (2.1 ילדים בממוצע לאישה) כבר בשנות ה־70, ומאז המצב בהן רק הולך ומידרדר. מדיניות לעידוד ילודה גובשה, חופשות לידה נדיבות חולקו, חוקים נגד פיטורים אומצו. הרבה נעשה כדי לשנות את מגמת הצניחה בילודה המאיימת על הצמיחה האירופית ועל מודל הפנסיה כולו, לפני שיהיה מאוחר מדי.
● מה מפחיד את ארה"ב בעגורנים הסיניים ולמה בישראל אדישים
● כך עובד "סחר הצללים" הרוסי בחלקי נשק
● משתלטת על השוק: כך עקפה סין את ארה"ב במרוץ לאגירת חשמל
ואז הגיעו נתוני השנה החולפת בשתיים מהכלכלות הגדולות באירופה - גרמניה ואיטליה - והוכיחו כי המצב רק הפך לחמור יותר. בגרמניה, המכון הפדרלי למחקר דמוגרפי (BiB) פרסם לפני כשבועיים תוצאות מפתיעות, לפיהן שיעור הילודה במדינה "צנח בחדות" בשנתיים האחרונות. הוא כעת הנמוך ביותר מאז 2009, ומתלכד עם מגמת ירידה מתמשכת שנמשכת פחות או יותר מאז 1965.
אז, ה"בייבי בום" שאחרי מלחמת העולם התבטא בשיעור ילודה של 2.47. כעת, הוא ירד בתוך שנתיים בלבד מ־1.57 ב־2021 ל־1.36 בשלהי 2023. "לא ציפינו לשינויים כאלה חדים כלפי מטה", אמרו מומחי המכון לתקשורת הגרמנית, והסבירו כי ירידה כזו של 13% בתקופת זמן כה קצרה היא "חריגה".
את ההסברים לה הם תלו במגפת הקורונה, שגרמה לזוגות רבים לדחות או לבטל את התוכניות להקמת משפחה, ב"אי־ודאות הגיאו־פוליטית" שנוצרה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה וממתחים גלובליים, וגם בחשש של תושבי גרמניה מהשלכות שינויי האקלים על העולם.
"בזמנים כאלו של משברים מרובים, רבים לא רוצים לממש את הרצון שלהם לעשות ילדים", אמר מרטין בויארד, אחד מהחוקרים שהובילו את המחקר. לדבריו, ימים יגידו אם רצון זה התעורר מחדש ותירשם עלייה לנתוני השנים הקודמות, שגם הם אינם מבטיחים רבות בנוגע לשגשוג האוכלוסייה.
ערכי המשפחה ננטשו?
גם באיטליה, שבה נושא הילודה והמשפחה מרכזי הרבה יותר בסדר היום הפוליטי, פורסמו בשבוע שעבר נתונים שהראו כי מספר התינוקות שנולדו במדינה בשנה שעברה צנח באופן משמעותי. המצב באיטליה חמור מזה שבגרמניה: שיעור הילודה במדינה ירד מ־1.24 ילדים בממוצע לאישה בשנת 2022 ל־1.2 בלבד בשנה החולפת. רק 379 אלף תינוקות נולדו באיטליה בשנה זו, לעומת 393 אלף בשנה הקודמת לה. למעשה, לפי סוכנות הסטטיסטיקה האיטלקית, זהו המספר הנמוך ביותר של תינוקות שנולדו באיטליה מאז איחודה לממלכה אחת ב־1861.
נשים באיטליה יולדות לראשונה בגיל מבוגר יחסית, 31.6 בממוצע, הגבוה ביותר באיחוד האירופי. הסיבות ל"חורף הדמוגרפי" העובר על המדינה בשנים האחרונות קשורות בתרבות, בעבודה, בתמריצים כלכליים ובחינוך, מסבירים מומחים, ואפילו בסוגיות כמו מצוקת דיור, המונעת יציאה מבית ההורים בשנות ה־20 לחיים, למשל.
לכן, ההבטחות של הממשלה הנוכחית "להפוך את המגמה" נתקלות במציאות מורכבת מאוד. "ייקח זמן רב לשנות את המגמה וזה עניין של מדיניות עקבית לאורך שנים", אמר הדמוגרף פרנצ'סקו בילארי מאוניברסיטת מילאנו ל־FT, "לא סביר שקמפיין אחד, משמעותי ככל שיהיה, מצד ממשלה אחת, ישנה את הדרך שבה אנשים תופסים את הפיכתם להורים".
אבל הממשלה הנוכחית, בראשות ג'ורג'ה מלוני, בהחלט מנסה לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות שלה. סוגיית "המשפחה המסורתית" ועידוד ילודה היו חלק מהקמפיין של מלוני, שגם לה "רק" ילדה אחת והיא אינה נשואה. "אנחנו חייבים לעשות זאת אם ברצוננו שלאיטליה יהיה עתיד", אמרה. בין היתר, ממשלתה של מלוני הגדילה את קצבאות הילדים, הפחיתה בחצי את המע"מ על מוצרים לתינוקות וגם נטלה על עצמה לתקופה מסוימת את תשלומי הפנסיה של אמהות לשני ילדים, במטרה להגדיל את הכנסתן. צעדים דומים, הכוללים הגדלה של קצבאות הילדים, הארכה של חופשות הלידה ועוד בוצעו בגרמניה בשנים האחרונות בניסיון דומה לעודד ילודה.
לפי הנתונים האחרונים, נראה כי הם אינם עובדים בשטח. ישנם כלכלנים הסבורים כי ההטבות פשוט אינן מספיקות. "יש הרבה דיבורים על התפקיד של אמא באיטליה, אבל המציאות היא שאם את לא מרוויחה מספיק כסף, את לא יכולה להיות אם יותר", אמרה מומחית לכלכלה מגדרית מאוניברסיטה ברומא ל־FT.
"צריך לסייע לנשים לעבוד, להרוויח כסף, ואז הן יוכלו להחליט אם ברצונן להיות אמהות", אמרה. אחרים סבורים כי גורמים תרבותיים משחקים תפקיד מרכזי. בגרמניה, למשל, הציפייה החברתית מנשים היא לגדל את הילדים בשלוש־ארבע השנים הראשונות, ושליחה של פעוטות לגן בגיל שנה היא מעין "טאבו חברתי" וסימן להורות רעה. לכן, נשים רבות רואות בגידול ילדים צעד תחליפי לקריירה, ומוותרות על כך.
לפני שיהיה מאוחר מדי
המצב באיטליה ובגרמניה משותף למדינות מערביות רבות שמובילות את הדירוג העולמי מבחינת תמ"ג לראש, מדד מקובל לקידמה. ישנן מדינות שבהן שיעור הילודה הוא אף נמוך יותר, ומדינות חריגות כמו דרום־קוריאה שבהן שיעור הילודה הוא שלילי (מתחת ל־1). אבל אפילו ללא מצב זה, המודלים הקיימים של פנסיה במדינות מערב אירופה, הנסמכים על כוח עבודה המממן בתשלומים שוטפים את הפנסיות של אלו שפרשו לגמלאות, נמצאים בסכנה.
זו הסיבה, בין היתר, להעלאת גיל הפרישה ל-65 ודיון בשאלה אם יש להעלות אותו עוד יותר. דווקא צרפת היא אחת המובילות האירופיות במספר הילדים הממוצע לאישה (1.83), ומומחים מייחסים זאת לתרבות רבת־שנים ולתמיכה של המדינה בגידול ילדים. הדמוגרפים מזהירים כי המגמה המתמשכת הולכת והופכת את הפוטנציאל לשינוי־כיוון ליותר ויותר בלתי אפשרי. כיום רק 11.4 מיליון נשים באיטליה הן בגיל שבו ניתן ללדת, לעומת 13.8 מיליון נשים לפני שני עשורים. "אין לנו מספיק אמהות פוטנציאליות ואבות כדי לפצות על עשורים של שיעור פריון נמוך", אמר בילארי.
בישראל, אגב, המצב שונה מהותית, והיא אחת המדינות בעלות שיעור הילודה הגבוה ביותר במדינות המפותחות, עם 3.03 ילדים לאישה בממוצע ב־2022. ניתוח הנתונים מראה כי לא רק המגזרים הדתיים אחראים לכך, אלא גם החילוניים. גם בישראל נרשמה ירידה בשנים האחרונות, אולם היא מתונה יותר בהשוואה לזו שנרשמה באיטליה ובגרמניה.
עידוד הגירה בגרמניה
באירופה, הסוגייה הדמוגרפית מתערבבת עם הפוליטיקה המקומית, ובמיוחד עם טענות הימין באירופה בנוגע ל"החלפה" של האוכלוסייה המקומית במהגרים המגיעים מרחבי העולם. הנתונים מאיטליה דווקא מראים כי שיעור הילדים של מהגרים שהגיעו למדינה היה בשנה שעברה 13.3% מסך הלידות, לעומת 15% לפני כעשור. הממשלה הגרמנית, בין היתר בניסיון להתמודד עם הבעיות הכלכליות שנובעות מהצטמקות אוכלוסייה, החליטה באחרונה לנסות ולעודד מדיניות הגירה של כוח אדם מיומן ומשכיל באמצעות הטבות הכוללות התאזרחות מהירה ואפשרות לשמור על האזרחות המקורית.