ממה מפחד גילעד אלטשולר ואיפה בכירי המשקיעים ממליצים לשים את הכסף

הטלטלות הקשות שפוקדות את מדינת ישראל זה יותר משנה, תחילה קידום הרפורמה המשפטית ובהמשך המלחמה שפרצה באוקטובר, משנות סדרי עולם בשוק המניות המקומי ומדאיגות מאוד את מנהליהם של ארבעת בתי ההשקעות הגדולים במשק.

● המטבע החזק בעולם בדרך לנקודת מפנה, ואיך זה ישפיע על השקל 
● למה יגאל דמרי בטוח שישראל הולכת ל"קטסטרופה" 

בכנס השנתי של חברת ארבע עונות מקבוצת אי.בי.אי, דנו גילעד אלטשולר (מנכ"ל משותף של אלטשולר שחם), יאיר לפידות (מנכ"ל משותף של ילין לפידות), אילן רביב (מנכ"ל מיטב) ודייב לובצקי (מנכ"ל אי.בי.אי), בהשלכות המלחמה על הבורסה בת"א, וניסו להעריך לאן הולכים שוקי המניות בחו"ל, שנמצאים כיום ברמות שיא. את הדיון הנחה מנכ"ל ארבע עונות מורן סיטון.

כידוע, לאחר פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר נרשמה יציאת כספים מסיבית משוק ההון בישראל לחו"ל. לובצקי מאי.בי.אי, המנהל את בית ההשקעות עם חדר מסחר בניירות ערך (ברוקראז') מהגדולים בארץ, מעיד שהמפנה היה חד וכלל נהירה של משקיעים זרים החוצה מהשוק המקומי, והחלפתם במוסדיים הישראליים.

"אחרי ה־7 באוקטובר ראינו 'יציאת מצרים' - מוכרים בלבד", אמר לובצקי. "השוק הפנסיוני בארץ תפס כתוצאה מכך נתח דיספרופורציונלי בשוק המניות המקומי. כל המוסדיים 'קנו ושתו' את הסחורה שנזרקה לשוק בהיקפים עצומים על ידי הזרים, בעיקר מניות הבנקים והביטוח. כרגע התמונות מרפיח או ממטולה לא מתקבלות בסבר פנים יפות או באמפתיה בחו"ל. חלק מהזרים לא רוצים לקנות (ני"ע ישראליים, ח"ש) משום שיש שנאה גדולה לישראל, וחלק חושבים שקורים דברים רעים במדינה".

אלטשולר הוסיף: "לגבי יציאת כספים החוצה, אני רואה פוטנציאל למשבר בבחירות הבאות. הזרים עם כל הכבוד להם, הם כסף קטן מול קופות הגמל והפנסיה המקומיות. המוזיקה שאני שומע מחברים, היא שאם הרכב הממשלה הנוכחי יהיה אותו הרכב אחרי הבחירות הבאות - יהיה פה שבר גדול מאוד. אנשים יגידו 'לעבור עוד ארבע שנים עם חבר'ה כאלה'".

"צריך שינוי מהותי במדינה"

בהקשר של המצב שנוצר בארץ מאז פרוץ המלחמה הוסיף רביב (מנכ"ל מיטב) כי "זו הפעם הראשונה שההחלטות או כיוון השוק בארץ הם באמת פונקציה של המצב הגאופוליטי: זה גיאו וזה פוליטי. לא רק איך ומתי תסתיים המלחמה, המדינה שלנו לא נמצאת במקום טוב מהרבה בחינות. זה מתחיל במלחמה ובחטופים שלנו, אבל זה הרבה יותר רחב מזה. לכן צריך שינוי מהותי במדינה, ואני לא חושב שהפסקת המלחמה תהיה הגורם שיעשה את ההבדל.

"כולנו ראינו את תחקיר מירי רגב ונושאים כלכליים כמו הגירעון שצומח וזה שאין שום תוכנית לריסון פיסקלי. מה חושב נגיד בנק ישראל כשהוא מקבל החלטה לגבי גובה הריבית? האם הוא מסתכל על קצב האינפלציה, נתונים כלכליים גרידא, או על פרמיית הסיכון של ישראל שעלתה והנושא הגיאופוליטי? האם הוא יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית כשאין לו פרטנר בצד הממשלה?", הוסיף רביב.

בחודש שעבר נחשף בגלובס שאלטשולר שחם מתכנן להוריד את רכיב המניות בישראל מ־20% (מהחלק המנייתי בתיקי ההשקעות שלו) ל־10%. בכנס הוא אמר: "בחלוקה של המוסדיים בין ישראל לחו"ל - כל הגופים המוסדיים יגיעו ל־90/10, וזה לא בגלל העניין הגאופוליטי כי גם אם יהיה מחר שלום אזורי והשאה יחזור לאיראן, השוק פה קטן ולא נזיל. בסוף אין פה מיקרוסופט או אפל.

"הפחד שלי הוא שגם החוב יצא החוצה. שנתחיל לקנות אג"ח ממשלת ארה"ב (טרז'רי) במקום שחרים (השם הישן של אג"ח ממשלת ישראל). הפחד הוא שהציבור בישראל, בגלל שיתחילו לקחת מסים חדשים, יוציא כספים. זה יתחיל לקרות אחרי הבחירות אם המצב יישאר כמו היום".

"צריכים לקנות השקעות בהרבה כסף"

במהלך הכנס התייחס יאיר לפידות (ילין לפידות) להוצאת הכספים לחו"ל מזווית אחרת: "הסיפור הגדול זה ההייטק הישראלי, שמהווה 20% מהתוצר. זה המשקל היחסי הגדול בעולם, יותר ממלכת ההייטק - ארה"ב. הדילוג של חברות ההייטק הישראלי על הרישום הכפול בת"א (ורישום ישירות למסחר בנאסד"ק, ח"ש) הוא חלק מהבעיה שמייצרת את קוטנו של השוק המקומי.

"לקרנות הפנסיה החדשות זורמים 70 מיליארד שקל מדי שנה בהפקדות, ויוצאים ממנו 10 מיליארד שקל (לקצבאות). זה תזרים שנתי של 60 מיליארד שקל להשקעות. רק כדי לשמור הפרופורציה הנוכחית בהשקעות המוסדיים צריכים לקנות השקעות בהרבה כסף. ההפקדות העצומות מייצרות להם קושי (להשקיע בבורסה בת"א הסובלת מחוסר נזילות, ח"ש)".

אלטשולר: "את חברת ההייטק הישראלית הכי גדולה 'גירשו' מהבורסה בתל אביב. אם מלאנוקס (שנמחקה מהמסחר בת"א ב־2013 ונמכרה בהמשך תמורת כ־7 מיליארד דולר לאנבידה), הייתה נשארת בת"א, כנראה שהיא הייתה יכולה להגיע לשווי של 100 עד 200 מיליארד דולר, משהו כמו עד 10% מאנבידיה. פשוט עיצבנו כאן את אייל ולדמן (המייסד של מלנוקס, ח"ש) וגירשו אותו מפה. עכשיו מבקשים מגיל שוויד (מייסד צ'ק פוינט) להיות פטריוט ולבוא. הוא ראה מה עשו לולדמן עם ההצבעות על השכר. נכון שלא צריך לקחת שכר אינסופי, אבל בפועל אמרו לחבר'ה: 'זה לא המקום שלכם'".

"עליית הריבית החזירה את הנורמליות"

באשר לקשר בין ביצועי שוק המניות לרמת הריבית, אומר לובצקי מאי.בי.אי כי "הגיאות הלא הגיונית שחוו השווקים בעולם בתקופת הריבית האפסית, היא לא מצב שאני מתגעגע אליו. חלק גדול מהנכסים בשווקים התנתקו אז מהשווי הכלכלי שלהם. דווקא בתקופה הנוכחית עליית הריבית החזירה את המערכת לקצת יותר נורמליות. ההשפעה של הריבית כיום מחלחלת, והשווקים מתפקדים ברמה מאוד גבוהה".

אלטשולר: "השווקים פורחים. מדד הנאסד"ק ומדד S&P 500 בשיא של כל הזמנים. לגבי ביצועי השוק הישראלי, אנחנו אמנם עם הסגולה והאור הנבחר, אבל כולם מסתכלים על ניו יורק".

איך אתה מסביר את השיאים בבורסות העולם?
אלטשולר: "יאיר לפידות מכנה את מניות 'שבע המופלאות' (אפל, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, אנבידיה, פייסבוק וטסלה) בשם 'שבע המפלצות'. אנחנו חיים בעידן של טכנולוגיה שרצה קדימה מהר מאוד. אנבידיה שהייתה שקל וחצי עד לפני לא הרבה זמן, פתאום נהייתה חברה בשווי של 2 טריליון דולר, ויהיו עוד כאלה. החברות האלה לא מושפעות מהריבית והן עתירות במזומנים. אלה חברות שנמצאות בכל בית כמעט בעולם והן ימציאו את הדבר הבא. עכשיו יהיה AI ומחרתיים דבר אחר וזה ימשיך לרוץ ככה. המפלצות האלה הן בגודל של מדינות. בלחיצת כפתור אתה משלם להן עוד דולר או שניים, וכולם משלמים, ולכן הן רק תתחזקנה. רואים את זה בשערי המניות וזה ימשיך ככה".

רביב ממיטב הוסיף: "הסיכון בענקיות הטכנולוגיה הוא בעיקר מרגולציה או ממשהו חיצוני. לא מזמן חתמתי על הצ'ק השנתי לחברת מיקרוסופט. המחיר עולה כל שנה. מי שיש לו שרתים שמנוהלים אצל אמזון גם רואה את המחיר מטפס. זה האמא של ה'סטיקי' (אינפלציה המכונה 'דביקה', ח"ש). אבל גם מדד הניקיי שפחות רגיש לטכנולוגיה ומדדי מניות אחרים קרובים לשיא. שווקי המניות בחו"ל במצב מצוין, ואני כרגע לא רואה את הסיבה שנחזה שם היפוך מגמה. הסיפור הישראלי הוא אחר. צריך להתייחס אליו בנפרד".

"ה'באזז וורד' של חברות הטכנולוגיה"

מנחה הפאנל סיטון שאל את המנהלים אם לדעתם הבינה המלאכותית (AI) היא בועה, איום או הזדמנות בשוק המניות. לכך השיב לפידות: "קורים דברים גדולים והשנים הקרובות יקבעו עד כמה זה יהיה מעשי. AI זה סיפור אמיתי מאוד. יש הרבה חששות, למשל לגבי השאלה כמה זה ינוצל לרעה. לפעמים ChatGPT ממציא דברים, אבל בפועל אנבידיה היום בקצב הכנסות שנתי של 100 מיליארד דולר וכל הענקים עוסקים בזה".

אלטשולר: "ה־AI הוא עוד חלק מהתהליך של הטכנולוגיה בעולם. כמו שהגיע האינטרנט ואז הסמארטפון, זה חלק מתהליך של התפתחות הטכנולוגית. כשהתחיל עידן הרובוטיקה והתוכנות אמרו שנצטרך לעבור לשלושה ימי עבודה בשבוע. אבל מאז יש תעסוקה מלאה בעולם ואי אפשר למצוא עובדים. הגיעו מקצועות חדשים. העולם הולך קדימה וימשיך ללכת קדימה".

לובצקי: "אני חושב שה־AI זה האם־אמא של הבועה. לא בגלל שאין התפתחות טכנולוגית. לפני שנתיים כולם דיברו ופעלו בנוגע לבלוקצ'יין (של המטבעות הדיגיטליים). הסבירו לי שאסור שיהיה רישום מרכזי (של הנכסים) אלא רק מבוזר. אז עכשיו יש AI. זה מאוד נחמד שזה דופק את הגרפיקאים ואפשר להגיד למחשב בקול שיצייר אישה עם נשר על הכתף וכובע אדום. אבל העולם לא מבוסס על גרפיקה. יהיו כמה נקודות שתהיה מהפכה מאוד גדולה בהם, אבל כמו שהטלוויזיה לא הרגה את הרדיו, זה בעיקר 'באזז וורד' של חברות הטכנולוגיה".