אפקט טינדר: למה אתרי ההיכרויות מקשים על מציאת בני זוג, והטעות של הכלכלנים הקלאסיים

התיאוריה הכלכלית הקלאסית צופה ששיפור בטכנולוגיות החיפוש ייטיב עם המשתתפים בשוק • אבל המציאות באתרי ואפליקציות ההיכרויות מעט שונה • ההיצע האדיר והזמינות גורמים לגברים ונשים לבררנות יתר, בשל האשליה שיש להם סיכוי למצוא בני זוג אטרקטיביים יותר

הפקולטה לניהול. למה אתרי ההיכרויות מקשים על מציאת בני זוג / צילום: Shutterstock
הפקולטה לניהול. למה אתרי ההיכרויות מקשים על מציאת בני זוג / צילום: Shutterstock

אודות מדור הפקולטה

מדור "הפקולטה" הוא שיתוף פעולה מערכתי ייחודי בין גלובס והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שנועד להנגיש, בשפה בהירה ותמציתית, ידע מחקרי ואקדמי בנושאי כלכלה, אסטרטגיה, שיווק, ביג דאטה, פינטק וחדשנות. הפקולטה לניהול ע"ש קולר של אוניברסיטת ת"א היא מבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים, וחוקריה עוסקים בסוגיות העדכניות ביותר בענף. במדור יכתבו מיטב חוקרי הפקולטה לניהול לצד בחירת הנושאים, העריכה והתמצות של מערכת גלובס. להרחבת היריעה וצלילה עמוקה יותר למחקרים עצמם, המקורות מצורפים בסוף הכתבה

אודות הכותב

ד"ר יאיר אנטלר הוא מרצה וחוקר בתחומי הכלכלה ההתנהגותית ואסטרטגיה בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, חבר במרכז לחקר מדיניות כלכלית (CEPR) 

אתרי היכרויות מודרניים ואפליקציות כמו אוקיי־קיופיד, טינדר ועוד מציעים אפשרויות מרגשות לפנויים ופנויות המחפשים אהבה (לפי מאמר של רוזנפלד, תומאס והאוסן מ־2019, החל מ־2013 אונליין דייטינג היא השיטה הפופולרית להכרת בני זוג). השינויים שחלו בעשורים האחרונים בטכנולוגיות החיפוש הקטינו את "עלויות" החיפוש (ובפ רט את משכו) ואף "עיבו" שווקים אלו כך שכמות הפרטנרים הפוטנציאליים גדולה יותר.

הפקולטה | זה השיעור שכולם צריכים ללמוד ממפעל כפרית שבכפר עזה
הפקולטה | אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני
הפקולטה | 20 שנה שבשוק הטכנולוגיה העולמי שולטות חמש ענקיות. זו הסיבה העיקרית לכך

הציפייה האינטואיטיבית היא ששיפורים שמגדילים את מספר בני הזוג הפוטנציאליים שכל משתתף בשוק פוגש בזמן נתון יגדילו את רווחת המשתתפים. מאמרים שמנתחים את המודל הקלאסי בו כלכלנים משתמשים על מנת לנתח שווקי שידוכים מראים כי אינטואיציה זו אכן נכונה כשהמשתתפים רציונליים במובן הקלאסי (בלוך ורייד, 2000; אדאצ'י, 2003).

 

אלא שהראיות במציאות מעורבות. למשל, כבר לפני כעשור סדרת כתבות במגזין "ואניטי פייר" תיארה את "אפוקליפסת הדייטינג". הכוונה במושג היא למצב שבו קל מאוד למצוא בת/בן זוג פוטנציאלי, ומנגד קשה מאוד למצוא בת/בן זוג לקשר ארוך ומחייב. דוגמה אחרת היא ניסוי שדה של פונג מ־2023 המראה כי כאשר משתתפים באפליקציית היכרויות מאמינים שמספר בני/בנות הזוג הפוטנציאליים באזורם גדל, הם מגיבים בבררנות יתר. כתוצאה מכך, סך כל השידוכים המוצלחים באפליקציה יורד. דוגמה נוספת היא סקר שנערך על ידי מכון פיו ב־2016 ומראה כי יותר משליש ממי שחיפשו בני זוג ברשת מעולם לא יצאו לדייט עם מישהו שפגשו אונליין.

אמנות הפשרה

על מנת להבין את הקשר (או היעדרו) בין תחזיות התיאוריה הקלאסית לממצאים, נצלול לגרסה פשוטה של המודל המשמש כלכלנים. במודל יש קבוצה גדולה של גברים ושל נשים, שכל אחד מהם מעוניין להתחתן עם מישהו מהקבוצה השנייה. מידת האטרקטיביות של המשתתפים אינה זהה, נייצג אותה בין 10-0 ונניח שכולם מסכימים לדירוג. התועלת מנישואין לבן או בת זוג מושפעת מהאטרקטיביות שלהם, ולשם הפשטות, נניח שהיא זהה למידת האטרקטיביות. כולם מהוונים את העתיד, כלומר בהינתן רמת אטרקטיביות מסוימת של בן או בת הזוג, מעדיפים להתחתן מוקדם ככל הניתן. הרווקים במודל נפגשים באקראי בקצב שתלוי בטכנולוגיית החיפוש. הם מיד מבחינים באטרקטיביות של השותף הפוטנציאלי ומחליטים אם הם מעוניינים להתחתן או להמשיך בחיפוש.

בשוק הנ"ל, כולם מעוניינים להתחתן עם בעלי ובעלות אטרקטיביות גבוהה. לכן, להם יש יותר אפשרויות, מה שהופך אותם לבררנים יותר. הספרות המסורתית מניחה כי המשתתפים רציונליים, מה שמתבטא בהבנה מלאה של ההתנהלות בשוק. בפרט, הבנה מלאה מי בצד השני יסכימו להתחתן עמם ומי יסרבו. הבנה זו מאפשרת לפרטים להתנהל בצורה מיטבית ובפרט "להתפשר" כשצריך. למשל, גבר שמבין שנשים מעל 7 לא יסכימו להתחתן עמו, יסכים להתפשר על נשים ברמת אטרקטיביות נמוכה יותר.

במאמר מ־2022 עם ד"ר בנימין בקי מאוניברסיטת חיפה, הראנו כי כאשר מחליפים את הנחת הרציונליות המלאה במודל בהנחה של הבנה חלקית בלבד של המשתתפים האחרים (למשל, הבנה שמשתתפים אטרקטיביים יותר הם גם בררנים יותר, אך לא עד כמה) מתקבלות תוצאות שונות באופן קיצוני מהתוצאות הקלאסיות של בלוך וריידר ושל אדאצ'י.

למעשה, הראנו כי כאשר הפרטים אינם מקיימים את הנחת הרציונליות הקלאסית, שיפור בטכנולוגיית החיפוש (ובפרט במהירות) מוביל לתוצאות ברוח אפוקילפסת הדייטינג: המשתתפים בשוק הופכים לבררנים יתר על המידה, מה שמוביל לחיפוש יתר ולקשיים במציאת בן/בת זוג.

גאווה ודעה קדומה

לדוגמה, נחשוב על גבר שנשים מאוד אטרקטיביות אינן מוכנות להתחתן עמו בעוד שנשים מעט פחות אטרקטיביות מסכימות "להתפשר" עליו. מה יקרה אם יאמין בטעות שיש לו סיכוי כלשהו עם אותן נשים מאוד אטרקטיביות? הוא יעריך ביתר את האפשרויות שלו ויהיה בררן יתר על המידה. דהיינו, יידחה נשים שלא היה דוחה לו היה מחזיק באמונה נכונה. אולם, אם טעותו קטנה (דהיינו, מאמין שהסיכוי שאשה מאוד אטרקטיבית תסכים להתחתן עמו קטן מאוד), גם בררנות היתר שלו תהיה קטנה: אם ממילא הוא פוגש נשים מאוד אטרקטיביות לעיתים רחוקות וגם כך מצפה שרוב הסיכויים שיסרבו לו, האמונה המוטעית לא אמורה להשפיע על שיקוליו בצורה משמעותית.

ד''ר יאיר אנטלר / צילום: יח''צ הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב
 ד''ר יאיר אנטלר / צילום: יח''צ הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב

במאמר הראנו כיצד שיפור בטכנולוגיות החיפוש מגביר את בעיית בררנות היתר. כשמהירות החיפוש עולה (למשל, בעקבות כניסת אפליקציות ההיכרויות), אותו גבר היפותטי "פוגש" כמות גדולה של נשים אטרקטיביות מאוד בזמן קצר. גם אם הוא חושב שיש לו רק סיכוי קטן עם כל אחת, לאור הכמות אין לו סיבה להתפשר על אישה "ברמתו". בדומה, אישה ברמתו שחושבת שיש לה סיכוי (גם אם קטן) עם גברים יותר אטרקטיביים, לא תתפשר על הגבר לעיל. דוגמה זו מראה כיצד שיפור בטכנולוגיות החיפוש דווקא מגביר את טעויות המשתתפים בשוק הפנויים פנויות ועשוי להוביל רבים לבררנות יתר, המשתקפת בחיפוש ארוך ולא פורה אחר זוגיות.