בנק ישראל לא יוריד את הריבית בזמן המלחמה

שער הדולר חזר השבוע לרמה של 3.6 שקלים. מדובר בשער שהוא יותר מסמלי, בגלל שעד לאחרונה הוא סומן כיעד קריטי כדי שבנק ישראל יוכל להתחיל להוריד את הריבית. כלומר, אם תרצו, השווקים מאותתים לבנק ישראל שזהו הזמן להוריד את הריבית. בצירוף השמועות וההערכות על התקדמות במשא ומתן להפסקת אש (שהכניסה רוח חיובית גם לבורסה של תל אביב), גוברת הציפייה גם להורדת ריבית, הקלה על נטל החוב של הישראלים ותמרוץ הכלכלה המקומית.

● מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בעולם: "אני מאמין גדול בביטקוין" 
● מנהל ההשקעות שמזהיר: כשאתם שומעים את המשפט הזה - תתחילו לחשוש 

למעשה, הנתונים הכלכליים היבשים עושים זאת כבר חודשים: האינפלציה נמצאת בתוך יעד היציבות של הבנק, מתחת ל-3%. בנוסף לכך, הנתונים אותם הציג לאחרונה נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מצביעים על מדד מחירים העומד על 1.9% בלבד, בנטרול התערבות הממשלה והגורמים התנודתיים במדד.

ועל כל זאת, בשורה התחתונה, אין היתכנות אמיתית שהריבית תרד לפני סוף המלחמה.

מדוע הריבית לא תרד לפני סוף המלחמה?

כדי להבין למה לא, כדאי לחזור להורדת הריבית הראשונה, ביומה הראשון של שנת 2024. השווקים החלו להתייצב אחרי זעזוע המלחמה הראשוני, ובנק ישראל ראה את השקל מתחזק והולך לעבר שער 3.6 שקלים. שער שלדברי הנגיד עצמו מצביע על כך ש"הדברים יתייצבו". אבל אז, מיד אחרי ההקלה הראשונה, השקל זינק בחזרה ל-3.8 שקלים. לולא בנק ישראל עמד בהיכון להתערבות נוספת בשוק ולמכור דולרים באופן מאסיבי, היינו יכולים לראות את השקל פוחת אף יותר.

בעקבות זאת, ולמרות שהספקולנטים בשוק המט"ח הביאו את שווי המטבע בחזרה ל'רמות היציבות' של 3.6 שקלים לדולר ואף נמוך מכך, בבנק לא נגעו מאז בריבית. השער הנמוך יכול להיות מבלבל. כל עוד הספקולנטים, המניעים את שערי המטבע סביב האירועים הביטחוניים, הם הגורם העיקרי שתורם לתנודתיות בשוק, בנק ישראל ישמור על המדיניות המקלה קרוב לחזה.

לכן אותה 'יציבות בשווקים הפיננסים', האלמנט אותו מדגישים בבנק כגורם המשמעותי ביותר שיביא לבסוף להקלה מוניטרית, תגיע רק כאשר הספקולציות בשוק המט"ח יאבדו מכוחם, מה שצפוי לקרות רק בסוף המלחמה. התחזית המעודכנת להורדת ריבית אחת בלבד בשנה הקרובה, משקפת זאת. התחזית מצפה שהמלחמה תסתיים ברבעון הראשון של 2025, וכשזו תיפסק יוכל לבסוף להוריד את הריבית.

מה יקרה עד אז? הנגיד ינסה להטיב את התנאים הכלכליים הנוספים, ובראשם הגירעון ותקציב 2025. הוא כבר נחל ניצחון (יחד עם שר האוצר סמוטריץ') בהקמת ועדה לבחינת תקציב הביטחון. כעת, פניו להתאמות בתקציב, המוערכות בגובה 30 מיליארד שקל שהממשלה נקראת לקצץ. ההתאמות אלו ימנעו את התבדרות יחס החוב-תוצר של המדינה ואת הידרדרות הכלכלה הישראלית בעיני העולם.

לאחר מכן, אפשר יהיה לדבר על ירידת ריבית.