בית הדין בהאג קבע שההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי. מה המשמעויות?

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קבע היום (ו'), במסגרת חוות־דעת מייעצת, כי ההתנחלויות מנוגדות למשפט הבינלאומי וכי פעילות ישראל בגדה היא סיפוח בפועל. חוות־הדעת ניתנה לבקשת האו"ם, בהליך שיזמה הרשות הפלסטינית לפני שנתיים. לפי ההחלטה, ישראל מחויבת לשים קץ לנוכחותה בשטחים בהקדם האפשרי ולפנות את המתנחלים. מה משמעות ההחלטה, האם ההחלטה עשויה להביא לפעולה של בית הדין הפלילי, ומה קרה בחוות־הדעת הקודמת? גלובס עושה סדר.

● ארה"ב: נפגעי ה-7 באוקטובר תובעים 500 מיליון דולר מאיראן
● ראיון | עורכת הדין הבריטית שנלחמת עבור ישראל על במות בעולם: "השקר הצליח לחדור"

מה משמעות ההחלטה ואיך היא תשפיע על ישראל?

חוות־הדעת אינה מחייבת ולא תוביל באופן מיידי לאכיפה כלפי ישראל. בית הדין העביר את הסמכות לאסיפה הכללית של האו"ם, וקבע כי העצרת הכללית ומועצת הביטחון צריכים לשקול את הצעדים שנדרשים, כדי לשים קץ בהקדם לנוכחות הלא־חוקית של ישראל בשטחים. הסיכוי שמועצת הביטחון תנקוט סנקציות הוא נמוך, לאור זכות הווטו שיש לארה"ב במועצת הביטחון.

יחד עם זאת, להחלטה יש השלכות משמעותיות בהיבט הבינלאומי ועל תדמיתה של ישראל בעולם, ועלולה להביא מדינות, תאגידים רב־לאומיים וקרנות הון לשנות או להחריף את המדיניות כלפי ישראל. חוות־הדעת עשויה להשפיע על תביעות ברחבי העולם נגד ישראל, שיסתמכו על ההחלטה ויבקשו למנוע מכירת נשק למדינה.

שופטי בית הדין קבעו כי פעולותיה של ישראל בשטחים הם סיפוח דה־פקטו וכי מדיניות ישראל הביאה לאלימות מתנחלים כלפי האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים, כאשר ישראל לא פועלת למניעת האלימות. חוות־הדעת עשויה גם להגביר את המגמה של מדינות להטיל סנקציות נגד מתנחלים וארגונים הקשורים להתנחלויות, כפי שראינו שעושות ארה"ב והאיחוד האירופי. ההחלטה צפויה להחריף את מגמה זו.

בין הצעדים בהן מדינות יכולות לנקוט לנוכח ההחלטה: הפסקת מכירת נשק; סירוב למתן רישיונות יצוא ושינוי הסכמי סחר בנוגע לסחורה מהשטחים; אזהרות לגורמים עסקיים בדבר סיכונים משפטיים בביצוע עסקים עם מדינת ישראל; וסנקציות על תוצרת מהשטחים, בדרך של דרישה לסימון מוצרים שמקורם בשטחי יהודה ושומרון.

האם ההחלטה יכולה להוביל להליך פלילי אישי נגד בכירים ישראלים?

אין קשר ישיר בין שני בתי הדין - ה-ICJ הוא גוף של האו"ם וה-ICC פועל מכוח אמנת רומא; אך קיימת אפשרות שחוות־הדעת תביא את בית הדין הבינלאומי הפלילי (ICC) לבחון העמדה לדין של הגורמים האחראים על מפעל ההתנחלות. בית הדין כבר ביקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון על רקע פעילות צה"ל בעזה.

מה קרה בפעם הקודמת שניתנה חוות־דעת נגד ישראל על־ידי בית הדין?

בשנת 2004, בית הדין נתן חוות־דעת משפטית נגד ישראל בעניין גדר ההפרדה. כמו היום, גם אז ישראל החרימה את הדיון בעל־פה, אך הגישה עמדה בכתב, לפיה היא כופרת בסמכות בית הדין. העמדה נדחתה. בית הדין קבע כי גדר ההפרדה שבנתה ישראל בגדה המערבית מנוגדת לדין הבינלאומי, ועלולה להוות סיפוח דה־פקטו. בית הדין קרא לישראל להפסיק את בניית החומה ולפרק חלקים שנבנו, וקרא למועצת הביטחון של האו"ם לפעול בעניין. בפועל, ישראל לא פעלה לפי ההמלצה ומרבית המדינות לא לחצו על ישראל, לנוכח ההתעלמות מזכותה להגנה עצמית. בהמשך, בג"ץ פסק כי מטרת הגדר הייתה ביטחונית וכי לבית הדין בהאג לא היה הבסיס העובדתי הנכון.