אנדרו לפט הוא שורטיסט מוכר בוול סטריט. באמצעות החברה שהקים, Citron Research (סיטרון), הוא מפרסם דוחות מחקר על מניות, לעתים קשים במיוחד. בעברו הוא האשים חברות בניפוח הכנסות ובתחבולות שיווק ואפילו קרא לרשויות לחקור חברות. הוא גם התארח מפעם לפעם בעיתונות הכלכלית של וול סטריט, כולל באתרים מובילים כמו CNBC.
באתר האינטרנט של סיטרון נכתב שלאורך 17 שנים ופרסום 150 דוחות, החברה צברה ניסיון בזיהוי הונאות. כעת, לפט עצמו מואשם בהונאה.
● החלום של סלינה וההתרסקות: מה הוביל להתפרקות חברת מתחמי האירוח
● היקף ההזמנות מצה"ל הגיע החודש ל-815 אלף דולר - והמניה זינקה בניו יורק
השורטיסט בן ה־54 מואשם בהונאה בניירות ערך, כשלפי כתב האישום שהוגש בשבוע שעבר על־ידי תובע פדרלי, הוא נקט לעתים פעולות שונות מההמלצות הפומביות שלו וכך הפיק רווחים מהירים של לפחות 16 מיליון דולר. אם יורשע, הוא צפוי לעונש מקסימלי של 25 שנות מאסר ועוד שנות מאסר על כל הונאה.
בד־בבד, ה־SEC (רשות ניירות הערך של ארה"ב) תובעת בהליך אזרחי את לפט ואת סיטרון, בטענה כי ניהלו תוכנית הונאה בהיקף של 20 מיליון דולר, בין היתר באמצעות פרסום דיווחים שקריים ומטעים ברשתות החברתיות.
בכתב האישום נטען כי לפט פרסם המלצות ובהן טען כי השוק מעריך ביתר (או במקרים אחרים בחסר) מניה מסוימת, ויצר מצג שווא לפיו הפוזיציה שלו תואמת להמלצה. לפי כתב האישום, לפט ניצל באופן מודע את יכולתו להשפיע על מחירי המניות בכך שהתמקד במניות שפופולריות בקרב משקיעי ריטייל, ופרסם את ההמלצות גם ברשתות החברתיות, במטרה ליצור מניפולציה "ולעשות כסף קל ומהיר".
לעתים לקראת פרסום ההמלצות, לפט יצר פוזיציה על מניות, ומיד לאחר הפרסום ותגובת המניה, סגר את הפוזיציה וגרף רווחים מהמהלך. בכך, לכאורה, הוא ניצל את המידע המוקדם שלו ואת השליטה שלו על תזמון האירוע שהשפיע על המניה כדי להרוויח. "בעוד שלפט הציג מצגי שווא לציבור כדי לחזק את אמינותו, מאחורי הקלעים הוא נקט לכאורה פוזיציות מסחר מנוגדות כדי להפיק רווחים מהירים מהמניות שהוא קידם או הפיל באמצעות סיטרון", מציינת הודעת משרד המשפטים בארה"ב.
יתרה מכך, לפי האישום, לפט קידם מצג שווא לפיו ההמלצות של סיטרון הן אמינות, משום שמדובר בחברה עצמאית שאין לה ניגודי אינטרסים פיננסיים, אך למעשה הוא הסתיר לכאורה את יחסיה הפיננסים של סיטרון עם קרנות גידור בעזרת תשלומים שבוצעו באמצעות צדדים שלישיים. לפי הטענה, לפט גם שיקר לגופי האכיפה כשאמר שסיטרון מעולם לא הייתה מעורבת בתשלומים לקרנות גידור או בתיאום מסחר עם קרנות גידור לפני פרסום המלצה.
אנדרו לפט נולד בדטרויט, ובהמשך משפחתו עברה לפלורידה. הוא מתגורר כיום בבוקה ראטון, נשוי לסטפני, ויש לו ארבעה ילדים (שניים מנישואים קודמים). לאחר לימודים באוניברסיטת נורת'ווסטרן עבד תחילה בחברה שעוסקת במסחר בסחורות, אך לא נשאר שם זמן רב. מספר שנים לאחר עזיבתו הוטלו על החברה מגבלות בגלל דיווחי שווא, וכל עובד לשעבר, בהם גם לפט - עליו נאמר שהצהיר הצהרות מטעות - נאלץ לעבור הכשרה בתחום האתיקה.
הקריירה של לפט כשורטיסט החלה ב־2001, כשהקים את החברה שלימים הפכה לסיטרון. אחת ההמלצות הבולטות ביותר שלו הייתה השורט על מניית Valeant, חברת תרופות קנדית שנודעה ברכישות ממונפות שביצעה (נקראת כיום בשם Bausch Health). ב־2015 לפט פרסם דוח על החברה ובו טען כי היא מנפחת הכנסות. בתגובה צללה המניה בעשרות אחוזים, החברה נאלצה להתמודד עם חקירות של הסנאט בארה"ב, ולבסוף נקלעה לקשיים מול נושיה.
ננוקס: "הונאה של תחבולות קידום"
לאורך שנות פעילותו של לפט הוא התייחס גם לחברות ישראליות, בהן חברת המכשור הרפואי ננוקס . הדוח פורסם ב־2020, שבועות ספורים לאחר הנפקת ננוקס בנאסד"ק ולאחר שהמניה זינקה בחדות באותה תקופה. לפט כתב כי מי שבוחן את החברה יכול לראות מיד דרך "תחבולות הקידום שלהם, שהן מעליבות עבור כל מי שבילה אפילו עשר דקות בקריאת התשקיף שלהם". הוא קרא לננוקס "תראנוס 2" - על שם חברת בדיקות הדם ששיקרה לגבי יכולותיה הטכנולוגיות, וכינה אותה "הונאה" ו"פארסה".
ביום פרסום הדוח של סיטרון מניית ננוקס נפלה ב־23% אך המשיכה להיסחר מעל מחיר ההנפקה. היום מחיר המניה של ננוקס הוא כ־8.6 דולר ומשקף לחברה שווי של 496 מיליון דולר, הנמוך ממחיר ההנפקה של לפני 4 שנים.
מובילאיי: "מביאה סכין לקרב יריות"
חברת האוטוטק מובילאיי , בסיבוב הקודם שלה כחברה ציבורית (לפני שאינטל רכשה אותה ב־2017 והנפיקה אותה שוב ב־2022), זכתה לדוח חריף של סיטרון. ב־2015 העריכו בסיטרון כי מחיר היעד של המניה לטווח הארוך הוא פחות מ־10 דולר. כעבור שנה וחצי לפט התראיין ב־CNBC ואמר בין היתר כי "מובילאיי מביאה סכין לקרב יריות", ושוב המליץ על שורט. פחות משלושה שבועות אחר־כך החברה נמכרה לאינטל בפרמיה, ולפט הביע תמיהה.
למונייד: החברה שלפט רצה שתיחקר
עוד חברה שנאלצה להתמודד עם טענותיו של לפט היא למונייד , העוסקת בביטוח דיגיטלי. ב־2021, חצי שנה לאחר שהונפקה בניו יורק ומנייתה זינקה לשיא, למונייד ביצעה הנפקה משנית שכללה הצעת מכר. לפט כתב בטוויטר: "זו שנה קשה לשורטיסטים (שנת גאות בשווקים, ש.ח.ו), אך למונייד היא משהו מיוחד", והעריך שתגיע חזרה למחיר של 100 דולר, לעומת 165 דולר בהנפקה המשנית. לאחר מכן הוא העלה סרטון ובו קרא לרשויות לחקור את למונייד, ואמר שאינה חברת טכנולוגיה אלא חברת ביטוח.
מניית למונייד ירדה מיד לאחר ההתייחסות של לפט (אך גם בגלל גורמים נוספים), ובהמשך, על רקע תנאי השוק, חזרה לרמה של 100 דולר והמשיכה לרדת עוד. כיום מחיר המניה הוא 23.4 דולר, המשקף לה שווי של 1.65 מיליארד דולר. אבל החקירה, בניגוד למשאלה של לפט, לא נפתחה נגד למונייד - אלא כאמור נגד לפט עצמו.
הנפקת למונייד ב־2020 / צילום: באדיבות NYSE
אינוויז: "יכולה להכפיל את שוויה"
הישראלית שלפט דווקא פרגן לה היא חברת האוטוטק הישראלית אינוויז . באוקטובר סיטרון צייצו מחדש ציוץ של המנכ"ל והמייסד עומר כילף וכתבו: "היה לו כל תירוץ להוריד תחזיות בגלל המלחמה בישראל. במקום זאת, הוא עומד מאחורי הצוות, הטכנולוגיה והלקוחות שיש להם התחייבויות ב־5 מיליארד דולר. כן, המספר הזה הוא אמיתי. בינתיים, המניה נסחרת בפחות מהמזומן ויכולה בקלות להכפיל את שוויה". ציוץ חיובי נוסף הגיע כעבור כמה שבועות.
למרות זאת, מניית אינוויז דווקא רושמת תשואה שלילית של 73% בשנה האחרונה ומשקפת לחברה שווי של 141 מיליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.