תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

דעה: המוסד לביטוח לאומי פועל לשלילת קצבה חודשית של אלפי שקלים מנכי עבודה קשים עם קשיי ניידות מחוץ לבית

בימים אלה מקדם המוסד לביטוח לאומי תיקון לתקנות הקצבה המיוחדת אשר נועד לשלול קצבה בסך שבין 4,000 ל-6,000 שקל לחודש מנכי עבודה קשים - המוגבלים בניידות מחוץ לבית • מהלך זה הינו המשכו של קיפוח רב שנים על ידי המוסד לביטוח לאומי ואי יישום של תקנות שנועדו לסייע לנכי עבודה קשים, עם נכות של 65% ומעלה - המוגבלים בפעולות היומיום והמוגבלים בשימוש בתחבורה ציבורית • במקום לקבוע קריטריונים, ולפעול לפרסומם וליישומם, הוחלט במוסד לביטוח לאומי לבטל את הקצבה לכלל נכי העבודה

צילום: depositphotos.com
צילום: depositphotos.com

הכתבה מטעם משרד עו"ד בנימין פילובסקי

נכי עבודה קשים, העשויים להיות זכאים לקצבה מיוחדת, הם נכי עבודה עם נכות של 75% ומעלה, או נכות בשיעור של 65% אם נפגעו במספר תאונות או אם יש להם גם קשיי הליכה. התקנות הקובעות זכאותם של נכים אלה לקצבה נוספת, מעבר לקצבתם הרגילה, הותקנו בשנת 1965 ועברו לאורך השנים מספר תיקונים - האחרון משנת 1987.

בתחילה הקצבה המיוחדת הייתה בגדר קצבת "שיפוי", כשהנכה קיבל קצבה על פי סך הוצאותיו בפועל. מאז שנת 1987 מדובר בקצבת פיצוי, המחולקת ל-4 דרגות קצבה, והיא נועדה לפצות את נפגע העבודה על אובדן היכולות שלו ועל ההוצאות המוגברות שיש לו בחיי היומיום.

נקבע כי ישנן 3 חלופות שונות לזכאות לקצבה - האחת, חלופת עזרת הזולת בפעולות היומיום, כלומר הצורך של הנכה בעזרה בפעולות הבסיסיות בתוך ביתו (אכילה, רחצה, הלבשה וכיו"ב). השנייה - חלופת ההשגה, הצורך של הנכה בנוכחות של אדם אחר למניעת סיכון לעצמו. השלישית - חלופת הניידות מחוץ לבית, כלומר קשיי הנכה להשתמש באופן מלא בתחבורה ציבורית והצורך של הנכה להתנייד ברכב פרטי או בהסעות על ידי אחרים.

בתחילה סברו במוסד לביטוח לאומי כי קצבת הניידות תשולם רק לנכה שאינו יכול לנהוג בעצמו. ואולם, עוד בשנת 1996 התחייב המוסד לביטוח לאומי בפני בג"ץ (בג"ץ 6682/96 עומרי) לבדוק את קשיי הניידות של נכי העבודה הקשים גם אם הם נוהגים ברכב, אך מוגבלים בשימוש בתחבורה ציבורית.

לאורך השנים עמדו בתי הדין לעבודה על מגבלת הניידות של נכי העבודה וקבעו כי נכי עבודה שונים, עם מגבלות שונות זכאים לקצבה בחלופה זו. כך נקבע למשל כי נכה המשתמש בשקית שתן שעלולה להינתק, מוגבל בשל כך בניידות בתחבורה ציבורית. בדומה נקבע כי נכה המתקשה בהליכה, ומתהלך עם קביים, מוגבל בשימוש בתחבורה ציבורית. כך נקבע גם ביחס לנכים הסובלים מליקויים גופניים שונים, ליקויים שכליים, חולים אונקולוגיים, חולים במחלות ריאה, פגועי ראש ופגועי נפש ועוד.

מדובר בקבוצה של אלפי נכי עבודה קשים, עם נכויות שונות, אשר אינם זכאים להטבות על פי הסכם הניידות הכללי בין משרד הבריאות לבין המוסד לביטוח לאומי, ואשר יש להם קושי ממשי בניידות מחוץ לביתם על רקע מחלתם הקשה. נכים אלה, אמורים בהתאם לתקנות לקצבה מיוחדת לקבל סיוע בדרך של תשלום קצבה, אשר נועדה לאפשר להם לרכוש ולהחזיק ברכב על כל ההוצאות הכרוכות בכך.

בתי הדין לעבודה, ובכלל זה גם בית הדין הארצי לעבודה, פסקו בשנים האחרונות מאז שנת 2012 כי המוסד לביטוח לאומי פועל באופן מוטעה, אופן שיש בו כדי לגרום לקיפוחם של נכי העבודה, וכי על המוסד לביטוח לאומי לערוך "בדק בית מעמיק". עוד נקבע כי על המוסד לביטוח לאומי לגבש קריטריונים לזכאות לקצבה המיוחדת בכלל ובחלופת הניידות בפרט ולפרסם קריטריונים אלה לציבור הרחב.

בשנים שחלפו מאז, לא גובשו קריטריונים. המוסד לביטוח לאומי קיבל החלטות ביחס לנכי עבודה מבלי לבדקם קלינית, לעיתים על ידי רופא שהנכות של נפגע העבודה איננה בתחום מומחיותו כלל, ועל סמך הנחות מוטעות. התנהלות זו הביאה לכך שבתי הדין לעבודה הורו פעם אחר פעם למוסד לביטוח לאומי לקיים בחינה חוזרת ולקבל החלטות חדשות ביחס למאות מבוטחים.

מצב זה של ביקורת על התנהלות המוסד, והיעדר היכולת לגבש קריטריונים ברורים ושקופים ביחס למגבלת הניידות של נכי העבודה הקשים; כמו גם הצורך לערוך בחינות חוזרות ונשנות פעם אחר פעם של מאות נפגעי עבודה קשים, כל אלה הביאו את המוסד לביטוח לאומי לכדי החלטה כי הפתרון הקל והפשוט ביותר הינו שלילה גורפת של הקצבה המיוחדת בחלופת הניידות.

לא הרצון להיטיב עם ציבור הנכים ולא הרצון לחלק את הקצבה באופן שוויוני יותר עומדים ברגע תיקון התקנות, כי אם היעדר היכולת של המוסד לביטוח לאומי ליישם את התקנות בעשרות השנים מאז שנת 1987.

רשימה סגורה שאינה ממצה

נכים בכלל הסובלים מקשיי ניידות אינם זוכים כיום לפתרון ולסיוע, וזאת למעט קבוצה קטנה של נכים שנכותם מצויה ברשימה סגורה של המוגבלות בניידות והזכאים עקב כך לקצבת ניידות. ביקורות רבות מושמעות לאורך השנים על כך שמדובר ברשימה סגורה, רשימה שאיננה ממצה, המותירה מחוץ לה נכים רבים המתקשים בניידותם ואשר אינם זוכים למענה.

כך למשל במסגרת בג"ץ 8202/17 המכרז לעיוור, נקבע כי יש ליתן לעיוורים קצבת ליווי וזאת בגובה קצבת הניידות. אך זהו פתרון נקודתי בלבד, לאוכלוסייה קטנה. חולים ונכים רבים אינם זוכים, כאמור, למענה כלשהו לבעיית ניידותם ונאלצים להוציא עשרות אלפי שקלים בכדי להתנייד מחוץ לבית.

במקום להרחיב את הזכויות בניידות ואת הסיוע לו זכאים נפגעי העבודה הקשים ביותר, אשר אמורים על פי התקנות הקיימות לקבל קצבה חודשית לצמצום קשיי ניידותם, הרי שבמוסד לביטוח לאומי פועלים דווקא בכיוון ההפוך של שלילת הקצבה - פגיעה קשה באלפי נכי עבודה קשים ביותר הזכאים לקבל קצבה או תוספת לקצבה בשל קשיי הניידות שלהם.

לא מדובר בעיני במהלך שנועד להיטיב עם אלפי נכי העבודה הקשים, כפי שהדבר מוצג על ידי המוסד לביטוח לאומי, אלא מהלך הנועד לחסום את אותם נכי עבודה לחלוטין בכל הקשור לסיוע בניידות מחוץ לבית. זאת בהיעדר פתרון כלשהו ממחלקת הניידות בביטוח לאומי שכן מרבית הנכים הקשים הללו לא זכאים לקצבת ניידות. מי שצפויים להיפגע פגיעה קשה ביותר הם אלפי נפגעי עבודה קשים, חולים אונקולוגיים, פגועי ראש, פגועי נפש, חולים במחלות ריאה קשות, חולים במחלות לב ועוד.

לבחינת זכאותכם לקצבה מיוחדת לנפגעי עבודה קשים, היכנסו לאתר עו"ד בנימין פילובסקי>>

*הכותב הוא עו"ד הפועל מזה כ-20 שנה להשגת פיצוי לנפגעי עבודה.
**פרסום זה נועד למטרות שיווקיות בלבד, ואין בו משום יעוץ ו/או הצעה ו/או הזמנה לבצע השקעה או רכישה כלשהי ו/או משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

צרו איתנו קשר *5988