נשיאת אוני' קולומביה שהתפטרה: "נגבה מחיר מהמשפחה שלי"

שנת הלימודים בקולומביה תתחיל בספטמבר ואין סימן לכך שהמחאות הולכות להיעלם • קטרינה ארמסטרונג, ראש בית הספר לרפואה, תמונה לדיקאנית זמנית במקומה • פרופ' שי דוידאי מקולומביה, צייץ: "ההבדל השנה הוא שהיהודים ילחמו בחזרה. אנחנו ניקח בחזרה לידינו את הקמפוס שלנו"

נשיאת האוניברסיטה, מוניש שאפיק, בהצהרתה בקונגרס / צילום: ap, Jose Luis Magana
נשיאת האוניברסיטה, מוניש שאפיק, בהצהרתה בקונגרס / צילום: ap, Jose Luis Magana

נשיאת אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ד"ר מוניש (נמאט) שאפיק, הודיעה הלילה על התפטרותה. שאפיק כבר התבטאה אחרת בקונגרס, הצהירה כי תחקור ואף תפטר מתפקידם מרצים אנטי-ישראלים, ובתגובה לכך הוקם המאהל הפרו-פלסטיני בקמפוס. שאפיק ניסתה לתת למאהל לדעוך מעצמו, אחר כך ניסתה לערוך עם המפגינים מו"מ, אך לאחר שהם השתלטו על בניין היסטורי במבנה, הזמינה את המשטרה שפינתה את הסטודנטים מהקמפוס. 

ישראלי שפוטר מאינטל תובע: "המנהל שיתף תכנים אנטישמיים והחליף אותי בעובד אנטי-ישראלי
כותרות העיתונים | בארה"ב טוענים: ישראל נמצאת בחרדה קיומית, וזה הופך אותה לאגרסיבית

קולומביה הייתה האוניברסיטה הראשונה שבה הוקם מאהל מחאה במסגרת המהומות הפרו-פלסטיניות בקמפוסים באביב האחרון, ומאהל זה הפך לאחד המוקדים האלימים והקיצוניים במחאה. בסופו של דבר, בצעד חריג, נעזרה שאפיק במשטרת ניו יורק כדי לפנות את המאהל, וקיצרה את שנת הלימודים. בספטמבר צפויה להתחיל שנת לימודים חדשה בקולומביה, והמוחים כבר הצהירו כי הם מתכוונים לחדש את פעילותם. שאפיק כנראה החליטה שמספיק לה, למרות שקיבלה באופן רשמי את תמיכתם הרשמית של דירקטוריון האוניברסיטה לאורך כל התקופה. 

"המשך הכהונה גבה מחיר מהמשפחה שלי"

במכתב ההתפטרות שלה כתבה שאפיק כי: "הקדנציה שלי הייתה תקופה של עשייה אבל גם תקופה סוערת בה היה קשה להתגבר על נקודות מבט שונות בקהילה שלנו. במשך הקיץ הייתה לי הזדמנות לחשוב על הדברים והחלטתי שמעבר שלי בנקודה זו, יאפשר לאוניברסיטה להתמודד בצורה הטובה ביותר עם האתגרים הבאים". היא ציינה כי המשך כיהונה בתפקיד "גבה מחיר מהמשפחה שלי".  

שאפיק היא הנשיאה השלישית של אוניברסיטת עילית אשר מתפטרת בגלל הסוגיה הישראלית-פלסטינית. ד"ר קלודין גיי נשיאת הרווארד וליז מקגיל מאוניברסיטת פנסילבניה, התפטרו בעקבות לחץ לאחר שאמרו בשימוע בקונגרס כי קריאות אלימות נגד יהודים הן אנטישמיות רק "כתלות בהקשר". (למעשה גיי לא התפטרה בעקבות זאת, אך הדברים הובילו את הצד הפרו-יהודי לנבור בעברה ולחשוף מקרי פלגיאט במאמריה). 

שאפיק, שנולדה במצרים היא כלכלנית ובעבר עבדה בבנק העולמי, בבנק אנגליה והייתה נשיאת בית הספר לכלכלה של לונדון. היא מסרה כי כעת תעבוד במשרד החוץ הבריטי ותוביל משימת הערכה של גישת הממשלה לפיתוח בינלאומי. קטרינה ארמסטרונג, ראש בית הספר לרפואה, תמונה לדיקאנית זמנית במקומה.

המפגינים מאיימים בהמשך המהומות

מובילי המחאה בקולומביה ובאוניברסיטאות אחרות מצהירים במפורש כי בכוונתם להמשיך במהומות ואף להחריף אותן, בדרישה מהאוניברסיטאות לחתוך את קשריהן עם ישראל. בשיחות שערכו מנהלי האוניברסיטאות עם הסטודנטים במאהלים בסוף השנה האקדמית הקודמת, הם ניסו להבטיח להם כי "יבדקו לעומק" את היחסים של האוניברסיטה עם ישראל. אולם, בעוד באירופה הופסקו מספר קטן של פרויקטים אקדמיים משותפים עם ישראלים על רקע פוליטי, הרי שהאוניברסיטאות בארה"ב בינתיים לא נקטו צעדים כאלה בפועל. 

בקולומביה, לאחר קיץ שקט יחסית על פני השטח, בשבועות האחרונים שוב סוערות הרוחות לאחר ששאפיק החליטה להזיז שלושה דיקאנים שכיהנו בתפקידים אדמיניסטרטיביים באוניברסיטה, וזאת לאחר שבצ'ט קבוצתי לעגו לחששותיהם של הסטודנטים היהודים בקמפוס, באופן ששאפיק הגדירה בהודעת הפיטורין שלהן כ"מייצגת סטראוטיפים אנטישמיים עמוקים ומטרידים מאוד, גם אם הם לא התכוונו לכך".

מגיב רביעי כתב התנצלות על אמירותיו, ולא פוטר. הדיקאנים כתבו בהודעות פרטיות (שצולמו בחשאי על ידי חבר בקהל) דברים כמו "הם באים ממקום של פריבילגיה" ו"הם מנצלים את זה לגיוס כספים" והוסיפו אימוג'ים מקיאים כאשר הסטודנטים ואנשי הסגל היהודים תיארו את הקושי בחייהם בקמפוס בשנה האחרונה. 

לעומת זאת מספר מרצים אנטי-שראלים בכירים עם קביעות, עדיין מלמדים באוניברסיטה, ביניהם פרופ' ג'וזף מסעד, שקרא להתקפת החמאס על ישראל "מהריבה".

פרופ' שי דוידאי מקולומביה, אחד הגורמים המובילים בתגובה הישראלית למחאות, פרסם בחשבון ה-X שלו ציטוט של אחד ממובילי המחאה אשר הצהיר כי גם השנה, הסטודנטים נערכים ללחוץ על קולומביה לנתק את קשריה עם ישראל "בכל אמצעי הדרוש לכך". דוידאי כתב כי השנה הקרובה "ההבדל הוא שהיהודים נלחמים בחזרה. אנחנו ניקח בחזרה לידינו את הקמפוס שלנו". 

בימים האחרונים הודיעה האוניברסיטה כי היא תגביל את הכניסה לקמפוס לסטודנטים ומורשים בלבד (בימים הסוערים של המהומות, חלק מהגורמים המתסיסים במאהל כלל לא היו סטודנטים באוניברסיטה). כמו כן שוקלת האוניברסיטה להעניק סמכות לגורמי אכיפה פנימיים לבצע מעצרים של סטודנטים, כדי להימנע מכניסה נוספת של המשטרה לקמפוס.

האירועים צפויים להתחמם במיוחד לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר.