הדומיננטיות של חברת אל על בטיסות מישראל ואליה הובילה אותה להציג רווח שיא של קרוב ל-150 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. לנוכח העובדה שחלק גדול מחברות התעופה הזרות השהו את פעילותן בישראל על רקע המלחמה הנמשכת, גדל נתח השוק של אל על בטיסות מישראל ואליה לכ-50% בסיכום המחצית הראשונה של השנה, מה שמאפשר לה לגבות מחירים גבוהים מציבור הטסים.
● חובות של 15 מיליון דולר: כך הגיעה חברת היהלומים של בני לנדא לסף פשיטת רגל
● לא מפסיקה לצמוח: הישראלית שזינקה ב-90% בוול סטריט מתחילת שנה
הרבעון השני הסתיים עם רווח של כ-147 מיליון דולר - זינוק של 84% לעומת הרבעון הראשון של השנה, שהיה גם הוא "הרבעון הטוב בתולדותיה". נראה שהמגמה הזו צפויה להימשך גם ברבעון השלישי השנה, לאחר שעוד ועוד חברות תעופה זרות הפסיקו לאחרונה את טיסותיהן לישראל, בצל החשש מתקיפה איראנית. כך שגם הדוחות הבאים של החברה, שבשליטת קני רוזנברג ובניהולה של דינה בן-טל גננסיה, צפויים להציג רווחים גבוהים לא פחות.
בסיכום המחצית הראשונה הציגה אל על זינוק של כ-40% בהכנסות לסכום של כמעט 1.6 מיליארד דולר, ורווח נקי של 226 מיליון דולר - יותר מפי 10 לעומת המחצית הראשונה אשתקד.
קשה להאמין שרק לפני כארבע שנים, עם פרוץ מגפת הקורונה, רבץ איום קיומי על החברה, עת הופסקו הטיסות הסדירות של כלל חברות התעופה ברחבי העולם. כל גל חדש שהתפרץ הוביל לשינויים ולירידה בביקושים, והוביל להפסדים ולקשיי נזילות בחברה, כשרואי החשבון אף צירפו לדוחותיה הערת "עסק חי".
על רקע זה, המדינה נחלצה לסייע לאל על, בהיקפים של מאות מיליוני דולרים (וזאת לצד הזרמות מבעל השליטה החדש, רוזנברג), במטרה לגשר על פערי המזומנים שלה ולאפשר לה לעמוד בהתחייבותיה על אף השלכות המשבר.
עם זאת מבדיקת גלובס עולה כי אל על אינה משלמת כיום מס על רווחיה. בדוחות החברה נרשמו אמנם הוצאות מס בסך 45.8 מיליון דולר ברבעון ו-65 מיליון דולר במחצית, אלא שבחינה מדוקדקת יותר מגלה שהסכומים שהועברו בפועל כתשלומי מס למדינה היו נמוכים משמעותית: 100 אלף דולר ברבעון השני ו-200 אלף דולר במצטבר במחצית הראשונה של השנה.
בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: יוסי זמיר
אל על מסבירה את הפער ומציינת כי "הוצאות מסים על ההכנסה ברבעון השני הסתכמו בכ-45.8 מיליון דולר. לאור העובדה שהקבוצה מכירה בנכס מס נדחה על הפסדיה המועברים, הרי שאל על מכירה בקירוב בהוצאות מס בהתאם לשיעור מס החברות החל עליה (23%), אף על פי שיש לה יתרה גבוהה של הפסדים להעברה לצרכי מס, והיא אינה משלמת את המס בפועל".
על אף הרווחים העצומים שהיא רושמת ברבעונים האחרונים, יתרת ההפסד של אל על עדיין גבוהה, ובסוף הרבעון השני הגיעה לכ-744 מיליון דולר (לעומת 970 מיליון דולר בסוף 2023). המשמעות היא שגם ברבעונים הבאים אל על לא צפויה לשלם מס על רווחיה.
"קודם מקזזת הפסדים, אחר כך תשלם מס"
כך יוצא שבתקופות הטובות שלה אל על אינה משתפת את המדינה ברווחים, אך בתקופות הקשות - היא נעזרת בה, ועוד איך. נזכיר כי במסגרת ההסכם עם המדינה במהלך שנת 2021, לאחר שנקלעה למצוקה קיומית, קיבלה אל על מהמדינה סכום של 210 מיליון דולר כתשלום מראש עבור הטסת כוח אדם במערך אבטחת התעופה.
אל על ציינה בדוחותיה כי ההכנסות מוכרות על פני תקופת ההסכם עם המדינה - 20 שנה החל ממאי 2021. "מהיות מימון המדינה מחד, מתווה סיוע שניתן על רקע מצבה הפיננסי של הקבוצה דאז ומתוך כוונה לסייע לה ולענף התעופה בכלל לצלוח את משבר הקורונה, ומאידך הסכם לרכישת כרטיסי טיסה מראש וכפיצוי על ההכנסות שהיו מתהוות לקבוצה אילו היה באפשרותה למכור את המושבים, על פי מיטב שיקול דעתה של הנהלת הקבוצה הסכם זה משלב הן מרכיב של מענק ממשלתי והן מרכיב של הסכם מכירה מול לקוח", נכתב בדוחות אל על לשנת 2022.
סכומים בהיקף של כ-100 מיליון דולר נוספים הוזרמו לקופתה של אל על על ידי המדינה באותה תקופה קשה בדרך של הנפקת אג"ח המירות (כ-45 מיליון דולר), הנפקת מניות (37 מיליון דולר), וכן מקדמות על חשבון השתתפות המדינה בהוצאות ביטחון ותשלום מראש עבור הוצאות דלק.
גורם המעורה בפרטים מציין בשיחה עם גלובס כי "זה משטר המס בישראל; כל חברה שיש לה הפסדים מועברים לצרכי מס, כשהיא מתחילה להרוויח, היא קודם כל מקזזת את ההפסדים ורק אחר כך משלמת מס. אל על, בשנים 2020-2021 הפסידה כמעט מיליארד דולר (531 מיליון דולר ב-2021 ו-413 מיליון דולר ב-2022, ש'ח'ו'), זה בלתי נתפס, ולכן הגיוני וסביר שקודם החברה תקזז את ההפסדים מתקופת הקורונה ורק אז תתחיל לשלם מסים. זה לא שונה מכל חברה אחרת".
בהתייחס לסיוע מהמדינה מוסיף הגורם, כי "משלם המסים לא סייע ישירות לחברה. היה מסלול של אג"ח שהחברה החזירה עד הדולר האחרון. המדינה גם השקיעה באל על בהנפקה ב-2020 ומכרה את המניות מאוחר יותר ברווח, כך שמשלם המסים הרוויח. הסיוע הנוסף היה הקדמה של תשלום על המאבטחים המוטסים - נכון שהמדינה לקחה פה סיכון, אבל התשלום היה מהוון בריבית גבוהה. זה לא היה סיוע יש מאין אלא הקדמת תשלומים, והריבית משקפת את הסיכון".
החוב הפיננסי פוחת, ההון עצמי מזנק
השיפור החד ברווחי אל על מתחילת השנה מגיע כאמור, בין היתר, על רקע הזינוק במחיר כרטיסי הטיסה, כאשר הציבור מוצא עצמו מול חברה דומיננטית שאחוזי התפוסה שלה עלו לרמה שגם אל על עצמה מגדירה כחריגה, יותר מ-92% ברבעון השני (לעומת 87% ברבעון המקביל).
נתון נוסף שמצביע על עליות המחירים הוא שההכנסה למושב (RASK) עלתה ב-24% ביחס לרבעון המקביל. תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון בכ-391 מיליון דולר (767 מיליון דולר במחצית הראשונה), לעומת כ-119 מיליון דולר ברבעון המקביל - גידול של פי 3.3.
פועל יוצא של הרווחים הגבוהים הוא שההון העצמי של אל על עומד בסוף יוני השנה על כ-200 מיליון דולר, וזאת בהשוואה לגירעון בהון העצמי של יותר מ-300 מיליון דולר בסוף הרבעון המקביל אשתקד. השיפור בסעיף זה נובע, לצד הרווחים, גם מגיוס הון שביצעה החברה.
בד בבד, עולה מהדוחות, החוב הפיננסי נטו של אל על הצטמצם באופן משמעותי ועומד על 611 מיליון דולר, בהשוואה ל-1.4 מיליארד דולר בסוף שנת 2023. כל הנתונים הללו משתקפים בשווי השוק של אל על, שעומד כעת על 2.3 מיליארד שקל - לאחר עליית המניה ב-123% מהשפל של סוף אוקטובר 2023, זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה. המרוויח העיקרי מכך הוא בעל השליטה קני רוזנברג, המחזיק ב-47% ממניות החברה בשווי של כמיליארד שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
