בחסות המלחמה והממשלה: חיים עם אינפלציה וריבית גבוהה הם הנורמלי החדש

הריבית בישראל נשארה ללא שינוי (4.5%) זו הפעם החמישית ברציפות. כשבנק ישראל עבר בסוף שנת 2016 לשמונה החלטות ריבית שנתיות, במקום 12 החלטות ריבית חודשיות עד אז, המטרה העיקרית הייתה ליישר קו עם מרבית מדינות העולם. כך עושים למשל בבנקים המרכזיים של ארה"ב או של האיחוד האירופי. מאז, הנטל על הוועדה המוניטרית הפך לפשוט בהרבה - בעיקר העתקה של החלטות הריבית של הפד האמריקאי. בעולם גלובלי, של תנועות הון ושל משקיעים שעוברים ברגע משוק אחד לאחר, זה היה טריוויאלי ומתבקש. עלות הכסף אצלך לא יכולה להיות מנותקת ממה שקורה בעולם.

● האם היבוא לא מסייע להוריד את מחירי הפירות והירקות? זו לא כל התמונה
● בלעדי | אחרי הסיוע הנדיב שהעניקו לישראל, האמריקאים הציבו דרישה מפתיעה

אבל בחודשים האחרונים זה נגמר. בנק ישראל נמצא בסיטואציה לא מוכרת. הנגידים ברחבי העולם מכריזים על מתווה של הורדות ריבית. רק בסוף השבוע נגיד הפד האמריקאי ג'רום פאוול אמר זאת במפורש בג'קסון הול, אבל הנגיד הישראלי, פרופ' אמיר ירון, כבר לא יכול להצטרף וליישר קו.

ירון עסוק בעיקר בתחינה

האינפלציה, בתחזית הבנק בינואר, אמורה היתה לרדת עד ל־2% בשנת 2025. באותו החודש, כשבעולם רק אותתו על שינוי כיוון, ירון היה החלוץ והפחית את הריבית ברבע אחוז ל־4.5%. הוא גם הציג תחזית לפיה ברבעון הרביעי של השנה הריבית תעמוד על 3.75% "או לכל היותר 4%".

מאז, הרבה מים זרמו בליטני והרבה אספלט נשפך בציר פילדלפי. אם ירון היה מוריד ריבית, עוד כסף היה בורח מפה והאינפלציה בוודאי הייתה ממשיכה להרים ראש, לאחר שהגיעה ביולי ל־3.2%, לעומת 2.9% בארה"ב ומול יעד שנקבע בחוק לאינפלציה של 1%־3%. לפי התחזית המעודכנת, האינפלציה תגיע בינואר 2025 ל־3.8% ורק ביולי היא תיגע ביעד העליון.

ואגב, חשוב לזכור שהאינפלציה הזו מכה בבעלי חוב בצורה כואבת יותר מגובה הריבית. מרבית ההלוואות עדיין צמודות למדד, מה שאומר שהחוב לא פעם תופח מעבר להחזר החודשי.

ומה יקרה אם הריבית האמריקאית - העומדת כיום על 5.5% בממוצע, תתקרב לריבית שלנו? מדובר בכל מקרה באשליה. ריבית בנק ישראל הרשמית נמוכה באחוז מזו של הפד האמריקאי, אבל תשואת אגרות החוב של ישראל - כמה תכלס אנחנו משלמים למי שמוכן לבוא ולהשקיע פה - גבוהה בהרבה ונמצאת בשיא של 11 שנים. לטווח של עשר שנים, הפער כבר עומד על 1%, לרעתנו.

תוצאה מתבקשת של הסחרור אליו נקלענו בשנה־שנתיים האחרונות - אי־יציבות ביטחונית, פוליטית וחברתית, שדי מהר גם הפכה לאי יציבות כלכלית. ובתקופות כאלו, המשקיעים לא ממש מסתכלים על הריבית הרשמית של הבנק המרכזי, וממילא גם היכולת של מי שעומד בראש הבנק מאוד מוגבלת. לכן, ירון לא נוגע בריבית, ועסוק בעיקר בתחינה לממשלה לקצץ 30 מיליארד שקל מהתקציב.

כבר היינו בסרט הזה

כל עוד הממשלה לא מקשיבה, ממשיכה לשפוך כסף שאין לה ומתדלקת את האינפלציה ואת הגירעון, היכולת של הנגיד לטפל בעלות הכסף כמעט לא קיימת. אלא אם הוא יחליט דווקא להעלות ריבית.

כבר היינו בסרט הזה, לפני שני עשורים. הבנק המרכזי הוריד את הריבית במהירות בתחילת שנות האלפיים - בגלל המשבר הכלכלי העולמי והאינתיפאדה שפרצה כאן, מרמה של 10.3% בתחילת שנת 2000 ל־3.8% בלבד בשנת 2001. רק שאז, במקום לתמרץ את הכלכלה והמשק, נקלענו למשבר כלכלי ובתוך חצי שנה הריבית קפצה בחזרה ליותר מ־9%. באותם ימים, פער הריבית "הרשמי" בין ישראל לארה"ב עמד על יותר מ־7%, 9.1% לעומת 1.75% - אבל הכסף לא בא. למרות עלות הכסף האטרקטיבית. דברי נגיד בנק ישראל באותם ימים (יוני 2002), ד"ר דוד קליין, נראים רלוונטיים להחריד: "מעל כל פערי הריבית במשק, מרחף הצל הכבד של הגירעון התקציבי הגדל וחובות הממשלה התופחים. אין זה מקרה שעמיתי קרנות הנאמנות וקופות הגמל שוקלים כיצד לנהוג. אם לא נחזיר בהקדם את הגלגל בתחום המשמעת התקציבית, המידע שיזרום אלינו מהשווקים עשוי לכלול מסרים שלא יותירו פנאי לניתוחים אקדמיים".

אגב, אם כבר הדומה והשונה בין אז להיום, מה שהציל בסופו של דבר את המשק באותם ימים, כשיחס חוב־תוצר הגיע ליותר מ־90%, היו צעדים אמיצים ומאוד לא פופולריים של האוצר בהובלת השר בנימין נתניהו (ששילם על כך מאוחר יותר בבחירות).

לא מחכים

עד כמה הציבור הישראלי חדל לחכות ולהאמין בירידה משמעותית בריבית או בצינון קרוב של האינפלציה? התנהגות נוטלי המשכנתאות בחודשים האחרונים יכולה לתת תשובה לא רעה.

שליש מהמשכנתאות שהישראלים נטלו ביולי היו בריבית קבועה, החזר חודשי בלי שום הפתעות, בריבית של כמעט 5%. מדובר בריבית גבוהה בכמעט 2% מהריבית של מי שנטל משכנתה בהחזר קבוע ב־2021. אבל נוטלי המשכנתאות מעדיפים להיתקע כעת עם "הרע המוכר", מאשר לקנות חתול בשק ולהתפלל שהריבית והאינפלציה ירדו. בתמונת ראי, נתח המשכנתאות שלקחו קוני הדירות ביולי במסלול הצמוד למדד המחירים לצרכן ירד לשפל של 25% (2.3 מיליארד שקל בסך הכל), לעומת 35% מהמשכנתאות רק לפני שנה וחצי. זאת, למרות שהריבית הממוצעת במסלול הזה היא הנמוכה ביותר - 3.2% בממוצע.

במילים אחרות - הציפיות שהאינפלציה תתכנס לרמות אליהן התרגלנו, לא גבוהות במיוחד. חיים עם אינפלציה ועם ריבית גבוהה הם הנורמלי החדש.