מה עומד מאחורי התרופפות הקשר בין שוק המניות בארה"ב לשער הדולר?

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בבנק לאומי, עונה על שאלת השבוע

לאורך השנים מתקיים קשר הפוך בין המגמה בשוק המניות בארה"ב ובין שער הדולר מול השקל. כשהמניות האמריקאיות עולות שער הדולר-שקל יורד, ולהפך. הדבר נובע מכך שכאשר המניות בארה"ב עולות, עולה איתן גם שווי הנכסים של הגופים המוסדיים הישראליים המחזיקים בהן, וכפועל יוצא מכך עולה גם חשיפתם לדולר. כדי לאזן זאת הם מוכרים דולרים, ומביאים לירידה בשער הדולר מול השקל.

● שאלת השבוע | מהן קרנות הפנסיה "ברירת מחדל", והאם הן מתאימות לכם? 

עם זאת, לאחרונה ניכרת היחלשות בעוצמת הקשר ההפוך המסורתי הזה, והדולר מושפע פחות מתנודות בשערי המניות. למה זה קורה?

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בבנק לאומי, מסביר כי "בנק ישראל מפרסם את יחס החשיפה למט"ח בתדירות חודשית. לאורך השנתיים האחרונות, שיעור החשיפה של המוסדיים למט"ח עלה מרמה ממוצעת של כ-16%, לכ-22% מסך הנכסים".

התמונה שמצטיירת היא של גידול משמעותי בחשיפת המט"ח של הגופים המוסדיים, אשר לא גידרו את חשיפת המט"ח שלהם בקצב הרגיל, ואף רכשו מט"ח במהלך התקופה, למרות עליות במניות. מצב זה החליש את הקשר ההפוך בשוק המניות. לוי מדגיש, כי "במשך העשור האחרון, היה קשר מאוד הדוק בין שער החליפין ובין שינוי מדדי המניות הגדולים בארה"ב, כמו למשל מדד S&P 500 או מדד הנאסד"ק.

לדבריו, "ישראל, מאופיינת בחשיפה גבוהה לשוקי ההון הגלובליים, במיוחד בתחום ההייטק, אך לא רק. גופים מוסדיים בישראל מנהלים כיום היקף נכסים אדיר, שנאמד ביותר מ-3 טריליון שקלים, וצומח בקצב מהיר. השוק המקומי אינו גדול מספיק כדי להכיל את הצרכים שלהם, ולכן הם חייבים להשקיע בנכסים פיננסיים זרים".

לאורך העשור האחרון המציאות הייתה שכאשר השווקים בארה"ב היו עולים, החשיפה למט"ח של הגופים המוסדיים הייתה גדלה בשל עליות השווי של החזקות הנכסים שלהם. במטרה לשמור על יחס חשיפה קבוע למטבע חוץ, המוסדיים היו צריכים - במקביל לעליות במניות - למכור מט"ח, וכתוצאה מכך המטבע המקומי היה מתחזק.

הגופים המוסדיים הגבירו את החשיפה שלהם למט"ח

לוי מדגיש, כי בשנתיים האחרונות הקשר כאמור נחלש, והגופים המוסדיים הגבירו את החשיפה. "ככל שעבר הזמן שיעור החשיפה למט"ח בתיק עלה, כנראה בשל חוסר הוודאות בשווקים ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. לאורך השנה וחצי האחרונות, החלטה זו הוכיחה את עצמה, ותרמה לביצועי הקופות, כי השקל פוחת ביחס לערכו בתחילת 2023".

איך זה עובד בדיוק? לוי מסביר כי התופעה נוגעת בקשרים בין שינוי היקף גידור החשיפה למט"ח, במקביל לשינויים בביצועי שוק המניות. "כאשר גוף מוסדי רוכש מניות של חברה בינלאומית, הוא מבצע בדרך כלל גידור מט"ח באמצעות נגזרים פיננסיים, כך שהוא פחות מושפע משינויי ערך המטבע שבו נקובה המניה, ובעיקר חשוף לשינויים במחיר המניה.

"במקרה ששווי ההחזקה במניה צומח במקביל לעלייה במחירה, נרשם גידול בחשיפה של המוסדיים למט"ח, ובתגובה לכך, הם ימכרו מט"ח בעסקות נגזרים, כדי לאזן מחדש את שיעור החשיפה.

"אם המניה יורדת, המוסדיים צריכים לאזן את שיעור החשיפה למט"ח באמצעות רכישת מט"ח. כך נוצר הקשר בין מניות גלובליות לשער החליפין. כשמניות עולות, מתגבר ההיצע של המוסדיים במט"ח, כשהן יורדות מתגבר הביקוש של המוסדיים למט"ח".

דינמיקה שמושפעת מגידור מט"ח ומתנודות גלובליות

כך, הקשרים בין שער החליפין של השקל לבין ביצועי שוק המניות בישראל מצביעים על דינמיקה מורכבת המושפעת הן מגידור המט"ח של הגופים המוסדיים והן מתנודות בשוקי ההון הגלובליים.

עם עליית יחס החשיפה למט"ח וההגברת החשיפה הגלובלית של הגופים המוסדיים, השפעת שער הדולר על שוק המניות המקומי השתנתה. למרות שהקשרים ההיסטוריים בין שער החליפין לשוקי המניות נותרו רלוונטיים, הגידור והאסטרטגיות המוסדיות מצביעים על צורך בניתוח מעמיק של השפעות המט"ח על הביצועים המנייתיים.

הבנת הקשרים המורכבים הללו חיונית למשקיעים ולכלכלנים כדי לנהל את הסיכונים ולמנף את ההשקעות באופן אופטימלי.

*** גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם