קבוצת התעופה הגדולה בעולם לופטהנזה וענקית התעופה הצרפתית אייר פראנס הודיעו ביום שלישי בערב על השהיית הטיסות לישראל וממנה. אייר פראנס החליטה על ביטול הטיסות עד יום שישי, וקבוצת לופטהנזה, המונה את החברות לופטהנזה, אוסטריאן, סוויס, בראסלס ויורווינגס, החליטה להקפיא את פעילותה למשך יומיים. ביטולי טיסות נרשמו גם אצל חברת התעופה טראנסוויה.
● אייר פראנס מאריכה את ביטול הטיסות לישראל, וחברות נוספות עוצרות טיסות
● ריינאייר מבטלת טיסות בחגים בניגוד למגמה בשוק. האם היא מאבדת אמון בישראל?
● המצב הביטחוני הוא רק תירוץ? למה חברות הלואו קוסט לא רוצות להגיע לארץ
● אובר-בוקינג והעלאות מחירים: האם הציבור מאבד אמון בחברות התעופה הישראליות?
כעת חוששים בענף מגל ביטולים של חברות תעופה נוספות. ההכרזה על ביטול הטיסות מגיעה ברקע האשמות חיזבאללה כלפי ישראל כאחראית לפיצוצי הביפרים (פייג'רים) בלבנון, שהביאו ליותר מ-3,000 פצועים ולשמונה הרוגים לפחות, וארגון הטרור השיעי הודיע כי ינקום בקרוב.
מטוס של חברת אייר פראנס בנמל התעופה שארל דה גול שבצרפת / צילום: Shutterstock, Ilona Ignatova
האי-ודאות, המאפיינת את ענף התעופה המקומי כבר תקופה ארוכה, הפכה לנורמה. זה התחיל ב-7 באוקטובר, אז הקפיאו חברות התעופה הזרות את פעילותן בישראל. המלחמה נמשכה, והחברות הזרות, שזיהו את הפוטנציאל בפעילות בישראל, החלו לחזור בהדרגה.
אולם הן חזרו מהוססות יותר, לעתים בהיקף פעילות מצומצם או בתוספת עצירת ביניים לוגיסטית בלרנקה, שנועדה להקל על צוותי האוויר החוששים להגיע למזרח התיכון בעת מלחמה.
החזרה ההדרגתית נמשכה עד אפריל, ומתקפת הכטב"מים האיראנית טלטלה את הענף החבוט פעם נוספת והביאה לגל ביטולי טיסות שני. המרחב האווירי בישראל ובמדינות השכנות נסגר למשך שעות, וחברות התעופה חישבו מסלול מחדש. חלקן שבו לפעול במהירות, ואחרות החליטו על הקפאה ארוכת-טווח.
מטוס לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה
הענף המשיך להתאושש בהדרגה, החופש הגדול הגיע ואיתו שיא הביקוש לחופשות. מספרי הנוסעים בנתב"ג אומנם לא התקרבו למספרים של התקופה המקבילה אשתקד, אך הם טיפסו, ובימי השיא הגיעו ללמעלה מ-70 אלף נוסעים ביממה.
הכול התערער שוב עם פעולת הנקם הישראלית, שהביאה לחיסול של איסמעיל הנייה בטהרן ושל פואד שוכר בביירות בסוף יולי, בעיצומה של עונת התיירות. חברות רבות חששו מהסלמה אזורית, רבות מהן החלו להשעות את טיסותיהן ארצה, וכך למעשה נוצר גל ביטולי טיסות שלישי.
בשבועות האחרונים נראה היה כי הענף לקראת היפוך מגמה. חברות תעופה רבות הביעו אמון מחודש בשוק הישראלי. וירג'ין אטלנטיק הודיעה כי תשוב לפעילות בסוף החודש, לראשונה מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל". גם לופטהנזה תכננה להגביר את תדירות הטיסות לישראל ולאפשר לצוותי התעופה שלה ללון בארץ.
פליי דובאי הודיעה לאחרונה על כוונתה להרחיב את פעילותה בישראל ולהוסיף טיסה יומית, כך שהחל מ-20 בספטמבר החברה תפעיל בסך-הכול שמונה טיסות יומיות. גם חברת התעופה האמירתית אתיחאד הודיעה כי תוסיף שתי טיסות יומיות החל מדצמבר הקרוב, ובכך תחזיר את היקף הפעילות שלה לזה שבבתקופה המקבילה אשתקד.
מבטלות ושוב מחזירות
חברות התעופה הזרות התרגלו לבטל ולהחזיר את טיסותיהן לישראל. לופטהנזה, למשל, חידשה את טיסותיה בינואר ופעלה ברציפות למעט ביטולים נקודתיים של טיסות במתקפת הכטב"מים האיראנים. 58 טיסות שבועיות פעלו בנתב"ג טרם השעיית הטיסות ב-1 באוגוסט, בעיצומו של גל ביטולי הטיסות השלישי. במהלך אוגוסט הודיעה חמש פעמים על דחיית מועד החזרה, עד חזרתה בפועל בתחילת ספטמבר.
יונייטד איירליינס, שהפסיקה את טיסותיה באוקטובר, השיבה אותן במרץ האחרון. מאז פעלה באופן רציף למקטעים בלבד, ונוסעיה סבלו מחוסר ודאות משווע. לאחר תקופה קצרה של פעילות בין מרץ לאפריל, החליטה יונייטד על הקפאת הפעילות בעקבות המתקפה האיראנית.
חברת התעופה האמריקאית שבה לפעול ביוני, אך לא לזמן רב. כבר בגל הביטולים השלישי הודיעה על הקפאת הפעילות, הפעם עד להודעה חדשה, בשונה מחברות תעופה אחרות שנקבו בתאריך חזרה.
יונייטד הרחיקה לכת לעומת חברות מתחרות ואף הסירה את האפשרות להזמין כרטיסים במערכת ההזמנות בחצי השנה הקרובה.
מטוס של יונייטד איירליינס / צילום: Shutterstock
לעומת לופטהנזה ויונייטד, וירג'ין אטלנטיק לא מיהרה לחזור. מאז אוקטובר הודיעה מספר פעמים על הארכה בהשעיית פעילותה בישראל.
תחילה הודיעה החברה כי לא תשוב לימים ספורים, ולאחר מכן הרחיבה את הביטולים חודשים קדימה.
במהלך גל הביטולים השלישי, שהחל באוגוסט, הודיעה החברה על דחייה נוספת במועד החזרה שלה, שלפיה תשוב לפעילות בישראל בסוף חודש ספטמבר במקום בתחילתו.
כעת, לאור ההתפתחויות, חזרתה שוב מוטלת בספק, אולם גורמים בסביבת החברה מוסרים כי החברה תשוב לפעילות כמתוכנן.
הביטולים מייקרים טיסות
לפי מדד המחירים לצרכן, באוגוסט האחרון התייקרו הנסיעות לחו"ל ב-22.1%. נתון זה משקף את גל ביטולי הטיסות השלישי, שהוביל לירידה משמעותית בכמות חברות התעופה הפועלות בארץ. הירידה הובילה להיצע נמוך במיוחד של כרטיסי טיסה, שגרם למחירי הכרטיסים לזנק מעלה.
ישראלים רבים נאלצים לטוס עם החברות הישראליות, שהמשיכו לפעול כסדרן לאורך המלחמה. לפי נתוני רשות שדות התעופה, נתח השוק של החברות הישראליות זינק לכ-65.4% בנתב"ג, עלייה של כ-13% לעומת אוגוסט אשתקד. בראשן אל על, עם נתח שוק של 43.39%, ישראייר עם נתח שוק של 13.07% וארקיע עם נתח שוק של 8.69%.
הבחירה בחברות התעופה הישראליות מגיעה לרוב עם תג מחיר גבוה. לדוגמה, מחיר טיסה לפריז באוקטובר מגיע ל-600 דולר ויותר. אם בוחנים ספציפית את תקופת חג סוכות, המחירים מאמירים אף מעל. לאמסטרדם בערב חג סוכות ככל הנראה תתקשו בכלל למצוא מושב פנוי.
אל על הציגה רווחי שיא בדוחות הכלכליים שפרסמה לרבעון השני של 2024. מהדוח עלתה גם הכנסה גבוהה מתמיד על כל נוסע - ההכנסה למושב (RASK) עלתה ב-24% ביחס לרבעון המקביל. בחברה מסבירים כי העלייה נובעת מהביקושים הגבוהים שהביאו למילוי המטוסים עד אפס מקום, ומבהירים כי הגבילו את מחירי המקסימום בכל טיסה.
ואולם בפועל הגבלת מחירי המקסימום איננה מספיקה, היות שהמחיר הממוצע נותר כשהיה, ותמהיל המחירים השתנה כך שיותר אנשים נאלצים לרכוש כרטיסים במחירים גבוהים יותר.
לא רק אל על משכה ביקורת ציבורית בעקבות המחירים הגבוהים. בעיצומו של גל ביטולי הטיסות האחרון, בארקיע שווקו כרטיסים מאתונה ומלרנקה לעתים ביותר מ-800 דולר לכיוון. בחברה הסבירו כי נאלצו לתמחר את הכרטיסים בהתאם לכך שטיסות יוצאות ריקות מישראל, ומחיר ה"חזור" מגלם את עלות היציאה הריקה.
טענות רבות הופנו גם לישראייר, שדחתה טיסות רבות ולעתים לא סיפקה את המעטפת שלה היא נדרשת, כגון סידור לינה ותשלום על הוצאות נלוות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.