רבבות מפגינים פרו־פלסטינים התאספו בערים שונות ברחבי אירופה בימים האחרונים, במה שהפך למפגן כוח נגד ישראל דווקא לקראת יום השנה למתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר 2023.
● בניו יורק מתכננים "להציף את הרחובות" ביום השנה ל־7 באוקטובר
● עלות המלחמה מגיעה ליותר מ-250 מיליארד שקל, ואף אחד לא יודע מה יהיה תקציב הביטחון בשנה הבאה
● ההרוגים, הפצועים והנכים: היקף הנפגעים במלחמה הוא חסר תקדים
בברלין התעמתו רעולי־פנים עם שוטרים שביטלו הפגנה המתוכננת בגלל אלימות, ברומא נפצעו עשרות שוטרים בעימותים קשים בין מוחים שניסו לפרוץ מחסומים משטרתיים לכוחות הביטחון, ובהפגנות שונות בערים אחרות, מפלמה דה־מיורקה דרך פריז ועד לונדון, התאספו עשרות אלפי בני אדם למחאה נגד ישראל ו"פשעי המלחמה" לכאורה שהיא מבצעת ברצועת עזה ובלבנון.
גם ביום השנה עצמו (ב') הבטיחו ארגונים פרו־פלסטיניים שונים להציג נוכחות ברחובות ערים מרכזיות ביבשת, בשם ההתנגדות למתקפה הישראלית על עזה בתגובה למתקפת הטרור ב־7 באוקטובר.
הפגנות מדי שבוע
במידה רבה, ההפגנות של סוף השבוע היו המשך של ההפגנות הפרו־פלסטיניות המתנהלות בעקביות כבר שנה - הראשונות החלו ב־8 באוקטובר 2023 במחאה על הפצצות ישראליות על עזה - ושהוכיחו יעילות עד כה ביצירת לחץ ציבורי על המערכת הפוליטית והתקשורת, ובשחיקת התמיכה בישראל והסולידריות עמה שנרשמו בתחילת המלחמה בעזה.
בברלין, במאלמו, בלונדון ובערים אחרות, למשל, מתקיימות הפגנות פרו־פלסטיניות מדי שבוע, לעתים יותר מכך, ונוכחות המפגינים מורגשת היטב בחיים הציבוריים. 456 הפגנות פרו־פלסטיניות נרשמו בברלין בשנה החולפת, לפי נתונים שפורסמו ב"ברלינר צייטונג", כאשר 24 מתוכן נאסרו לקיום על־ידי הרשויות.
העובדה שבערים הגדולות באירופה מתגוררת אוכלוסייה מוסלמית משמעותית, שצמחה בעשור האחרון אחרי גלי הגירה ליבשת, מספקת חומר אנושי רב להפגנות נגד ישראל. בהפגנות מוצגות בובות מוכתמות ב"דם", ישראל מכונה "רוצחת ילדים", והמדינה מואשמת בביצוע רצח עם. ישנן קריאות להטיל חרם ואמברגו נשק על ישראל, ומנהיגים שונים - מנשיא ארה"ב ג'ו ביידן ועד ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר - מוצגים כ"משתפי פעולה".
ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: ap, Benjamin Cremel
בקרב המפגינים האירופיים יש גם רבים מהשמאל הרדיקלי, כולל צעירים, וקמפוסים ברחבי היבשת הפכו למעוזים של הפגנות פרו־פלסטיניות. כאפייה הפכה בחודשים האחרונים לפריט לבוש אופנתי במדינות מערב אירופה ובסקנדינביה במיוחד. בגרמניה, הסיסמה "מהנהר עד הים - פלסטין תהיה חופשית" אולי נאסרה בשל קריאה להשמדת ישראל, אך ניתן לשמוע וריאציות עליה, ובמדינות אחרות ניתן להשמיע אותה. חלק מההפגנות מתנהלות בערבית, והמשותף להן הוא דגלי פלסטין גדולים ושלטים בגנות ישראל. בימים האחרונים נראו גם דגלי חיזבאללה בהפגנות ביבשת.
אחרי שבתחילת העימות ניסו מפגינים לחסום תחנות רכבת ואף שדות תעופה (בהולנד) או לשבש את התנועה, כעת מתקיימות ההפגנות ברחובות הערים הגדולות. לעתים מתקיימות גם הפגנות סולידריות עם ישראל, או הפגנות נגד, אך מספרן מצומצם בהרבה והן מתנהלות תחת אבטחה כבדה.
המפגינים יכולים להביט בשביעות־רצון על שיעורי תמיכת הציבור בישראל, שירדו באירופה באופן ניכר בשנה האחרונה, עם התמשכות המלחמה בעזה, כישלון החזרת החטופים, פסיקות בינלאומיות בחזית המשפטית נגד ישראל וגם אמברגו נשק דה־פקטו שמקיף כעת כמעט את כל מדינות היבשת.
לפי סקר כלל־אירופי של YouGov, שפורסם בקיץ האחרון, בין 62% ל־74% מהאירופאים סבורים כי "ישראל ביצעה פשעי מלחמה בעזה". בעוד בתחילת המלחמה הציבור האירופי היה חלוק בסוגיה אם יש לדרוש מישראל להפסיק את הפעולות הצבאיות שלה ולהכריז על הפסקת אש מיידית - "כעת יש רוב ברור להפסקת אש", לפי עורכי הסקר. רוב זה עומד על בין 61% בשבדיה ל־76% באיטליה.
בכל שבע המדינות האירופיות שנבדקו נרשמה שחיקה בתמיכה בפעולות הישראליות. בנוסף, לפי הסקר, "יש ירידה במספר הנשאלים החשים אהדה (סימפטיה) לישראל, לעומת עלייה בחשים אהדה לפלסטינים", המשותפת לכל המדינות שנבדקו. בגרמניה הצניחה באהדה לישראל היתה החדה ביותר, מ־29% בנובמבר 2023 ל־19% בלבד ביולי 2024. באיטליה רק 7% מהציבור הביע אהדה לישראל, לעומת 28% לפלסטינים.
גם הפוליטיקאים מגנים
המפגינים יכולים להסתכל בסיפוק גם על עמדות הפוליטיקאים ביבשת. מדינות כמו בלגיה או ספרד היו אולי הראשונות להתבטא בחריפות נגד ישראל, עם ראש ממשלת בלגיה שקרא "להפסיק לעשות עסקים כרגיל עם ישראל" כבר בתחילת השנה, או ראש ממשלת ספרד שקידם הטלת סנקציות על ישראל באיחוד האירופי בחודשים האחרונים.
כעת הצטרפו אליו פוליטיקאים בכירים מרחבי אירופה. ביניהם הממשלה הבריטית החדשה, שהכריזה על אמברגו נשק על כ־30 סוגי נשק שישראל ביקשה מהממלכה המאוחדת, וגם נשיא צרפת עמנואל מקרון, שאמר בסוף השבוע כי על העולם להפסיק לספק נשק לישראל במלחמתה בעזה. שרת החוץ הגרמנית אנלנה ברבוק, מצדה, גינתה את ההתנקשות הישראלית במנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, ונחשבת למי שמעכבת מאחורי הקלעים אישור יצוא נשק גרמני לישראל.
מבחינה זו, בולט הפער הגדול בין הצהרות ראשי מדינות ביום שני בעד ישראל, על רקע יום השנה למתקפת הטרור של חמאס, לבין עמדותיהם בנוגע למדיניות כלפיה. מקרון, למשל, כתב ברשת החברתית כי "הכאב עודנו כאן, חריף כמו לפני שנה. כאבו של העם הישראלי. כאבנו שלנו. כאבה של האנושות הפצועה". שרת החוץ הגרמנית ברבוק כתבה כי מדובר ב"נקודת מפנה בעבור העם בישראל... וגם בעבור גרמניה". בפועל, עם זאת, המדינות הללו קראו להפסקת הפעולה הישראלית בלבנון וכן להפסקת אש בעזה.
ודוגמה לזהירות שבה פוליטיקאים מתייחסים כעת למה שיכול להתפרש כתמיכה בישראל ניתן למצוא בהודעה של ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ביום שני. הפוליטיקאי הבריטי כתב כי 7 באוקטובר היה "היום החשוך ביותר בהיסטוריה היהודית", וכי על ממשלת בריטניה "לעמוד לצדה" של הקהילה היהודית במדינה, אך לא הזכיר את מדינת ישראל בדבריו, או כל תמיכה בה. הוא קרא, במקום זאת, ל"הסרת החסמים על סיוע הומניטרי לרצועת עזה" ול"הפסקת אש מיידית בעזה ובלבנון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
