מנהיג הרפורמים בארה"ב לא מפסיק להתאכזב מאז המלחמה

"אלה באמת זמנים מאתגרים עבור יהודים בכל מקום", אומר לנו הרב ריק ג'ייקובס, נשיא התנועה הרפורמית בארה"ב וצפון אמריקה. ג'ייקובס הוא אחד האנשים היהודים המשפיעים בעולם, אלא שדווקא הציבור הישראלי לא ממש מכיר את השם שלו - וכנראה גם לא יודע מספיק על היהדות הרפורמית.

● ראיון | המוסלמית שלמדה מקרוב את הברית המסוכנת של האסלאמיסטים והשמאל הרדיקלי: "זה עוד יתפוצץ"
● ראיון | הג'יהאדיסט שהפך לציוני: "הייתי שטוף מוח. הדהים אותי שהכל בישראל נורמלי"
● ראיון | "עמדותיך לא רצויות פה": הפרופסור המוערך שנזרק ממכון המחקר שלו אחרי 40 שנה בגלל תמיכה בישראל

"אנחנו התנועה הגדולה ביותר בקהילה היהודית בצפון אמריקה", הוא אומר לגלובס. ובאמת, סקר מכון פיו מ-2020 מעיד כי כ-37% מיהודי ארה"ב מגדירים עצמם כרפורמים, 17% כקונסרבטיבים, 9% כאורתודוקסים, 4% כנמנים עם זרם אחר ו-32% לא נמנים עם שום זרם. "הרבה מהצמיחה הזאת הייתה מאז מלחמת העולם השנייה, מכיוון שיהודים ניסו למצוא ביטוי מודרני, אך גם מעורר השראה".

ומה שלום 2 מיליון היהודים הרפורמים בארה"ב? איך הם חוו את 7 באוקטובר?
"זו הייתה מכה טרגית לכל העם היהודי. אנשים פחדו והיו בהלם. לי אישית היו חברים מאוד קרובים בעוטף עזה. לא היה לנו קנה מידה, אבל אנשים נכנסו לבית הכנסת באותו הבוקר ושידרו שמשהו קטסטרופלי קורה.

"בתנועה הרפורמית לאורך ולרוחב, ולמען האמת בכל הארגונים של הקהילה היהודית הממסדית, הייתה צמרמורת של כאב ואובדן, ואז עברנו במהירות אל הידיעה שעלינו לעמוד ולשמור על ישראל. ידענו שיעברו ימים לא ארוכים עד שהעולם ידחק הצידה את הזוועות ושיהיה לנו תפקיד להיאבק בכך, לוודא שלישראל תהיה את התמיכה הדרושה לה.

"עבור אנשים מסוימים, אני פשוט אהיה כנה, ישראל הייתה רחוקה מאוד - אולי הם ביקרו שם פעם, אולי הילד עשה שם בר מצווה, אבל לא מעבר. עכשיו זה הפך לאישי וראינו זינוק ועלייה במחויבות ובחיבור".

"ב-8 באוקטובר הפגינו בעד חמאס"

יום אחרי 7 באוקטובר, בטיימס סקוור, ראינו הפגנות המוניות נגד ישראל. איך זה הרגיש להיות שם בזמן הזה?
"ב-8 באוקטובר זו לא הייתה סולידריות עם הפלסטינים. זו לא הייתה קריאה לפתרון של שתי מדינות. זו לא הייתה דרישה לזכויות לפלסטינים, זה היה בעד חמאס. וזה היה מזעזע, אני חושב, לכל אדם נורמלי. הרי הסרטונים כבר התחילו להסתובב ברשתות".

מה לגבי המחאות בקמפוסים?
"ההפגנות בקמפוסים היו מגוונות יותר", עונה ג'ייקובס בזהירות. "להתנגד למלחמה הזאת זו לא בהכרח עמדה לא מוסרית. עם זאת, צריך להבין שישראל לא בחרה במלחמה, המלחמה בחרה בישראל - וישראל הייתה צריכה להגן על עצמה וגם למנוע '7 באוקטובר' עתידי.

"אנחנו רוצים שהמלחמה תיפסק. מחיר המלחמה הוא עצום, עבור ישראל וגם עבור אזרחים פלסטינים תמימים. מסר דומה לזה אנו שומעים מרייצ'ל גולדברג־פולין, אמו של הרש ז"ל. היא התמידה להצהיר: בואו נציל את החטופים, לא רק את הבן שלי, אלא את כולם, ונשים קץ לסבל שם'. וכמה אנשים בהתחלה אמרו: סליחה, האם זו באמת הדרישה? והיא ובעלה אמרו שאין תחרות בסבל. אם יש לך אמפתיה לחפים מפשע בעזה, אתה לא בהכרח תומך לחלוטין בצורך של ישראל להגן על עצמה במלחמה הצודקת הזאת".

להרבה במערב קשה לתפוס את הרוע שראינו. איך הצלחתם להעביר את זה לקהילות שלכם?
"לרבים מאיתנו היו מערכות יחסים עם אנשים שנפגעו והתמודדו עם הרוע הזה. הייתי בעבר בעוטף עם אמיר תיבון (תושב נחל עוז, ששהה שם עם בני משפחתו בזמן המתקפה עד שאביו האלוף במיל' נעם תיבון הגיע לחלצם - א"ו). אנחנו יודעים שרבים בעוטף עזה היו מאנשי השלום הבולטים ביותר, שחייהם הוקדשו לבניית גשרים עם אנשי עזה. אני חושב שכבר הייתה תחושה עמוקה של שותפות עם כמה מהאנשים שסבלו הכי הרבה. בכל אחת מהקהילות שלנו, והייתי בהרבה בשנה האחרונה, לא פספסו את הקריאה היומית והשבועית לפעולה להחזרת החטופים. כולם שואלים כל הזמן, מה אנחנו יכולים לעשות? מה עלינו לעשות?

"הדאגה עדיין עצומה, וכשאנו מתחילים שנה חדשה רבים מאיתנו מרגישים חשש. עדיין יש אובדן הכי עמוק שאפשר ו־101 חטופים. אז אני חושב שבבתי הכנסת שלנו בחגים יהיו הרבה דרשות על מה שקרה ועל מה שעוד צפוי".

"לוודא שהיהדות תדבר לדור הנוכחי ותהיה רלוונטית"

מה זה בעצם אומר להיות יהודי רפורמי?
"זו תגובה למודרנה. המסורת היהודית תמיד התפתחה ועשתה שינויים. אז עשינו שינויים משמעותיים בתנועה הרפורמית, ואנחנו עדיין עושים אותם. כדי לוודא שהיהדות תדבר לדור הנוכחי ותהיה רלוונטית עבורו, החלו שינויים ששיקפו את ערכינו, של שוויון וצדק. אחד המשמעותיים היה הסמכת נשים לרבנות. אנחנו מנסים להישאר נאמנים למסורת, אבל שלא ניתקע במקום.

"התנועה מורכבת מאנשים שמכוונים לכך שהתפילה תהיה בעלת משמעות, שלימוד תורה יהיה רלוונטי לימינו ושניישם את הערכים היהודיים שלנו דרך עשייה ואקטיביזם חברתי. זה ביטוי נוסף למחויבות - כיצד מעצבים עולם צודק יותר, גומל חסד יותר ומלא ביותר תקווה".

מה לגבי ישראל והתנועה הרפורמית? הממסד האורתודוקסי קובע את החוקים והטון, ונדמה שהרבה מאזרחי ישראל לא מעוניינים ביהדות הרפורמית.
"קודם כול אומר את המובן מאליו - החרדים באמת שולטים במרחב הדתי, אז זה כמו לשחות נגד הזרם. עם זאת, התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית צומחות בישראל. ומה שהיינו רוצים זה שבמערכת החינוך ילדי ישראל יחונכו לרעיון שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי, ואפילו יהודי־דתי.

"הרבנות הראשית והמפלגות החרדיות שולטות במה שאפשר לעשות במדינה בתחום הדתי. אני כרב רפורמי לא יכול לסדר קידושין, וצריך להתעקש מאוד גם במקרה של הלוויה בישראל כדי שיהיה לי מקום ותפקיד ראוי. אנחנו שם כי אני חושב שישראלים רוצים ביטוי יהודי ברגעי שמחה וצער בחיים. אנחנו לא נגד שום זרם ביהדות. אנחנו פשוט ביטוי חשוב ולא פחות אותנטי של היהדות, וצריך לתת לנו מקום".

בהקשר זה אני שואל את ג'ייקובס על "מתווה הכותל", ההסדר שהממשלה אישרה ב-2016 אך ראש הממשלה נתניהו הקפיא לאחר איומי המפלגות החרדיות כי יפרשו מהקואליציה. המתווה היה אמור להרחיב באופן ניכר את רחבת התפילה השוויונית והמעורבת, שהוקמה ב-2013 בחלק נפרד בצדו הדרומי של הכותל המערבי; לחבר אותה כך שהכניסה אליה תהיה מהרחבה הראשית; לתקצב אותה ב-5 מיליון שקל בשנה לפחות; ולהפקיד את ניהולה בידי מועצה שבה נציגי הזרמים הלא אורתודוקסים וארגון נשות הכותל. דבר מזה מעולם לא קרה.

"המטרה שלנו מעולם לא הייתה לעקור יהודים חרדים או מסורתיים, שרוצים להתפלל כמנהגם בכותל, בהפרדה בין גברים לנשים. רצינו חלל נפרד, שוויוני. חשבנו שזה פתרון טוב, 'כותל אחד לעם אחד'. למה שלא יהיה מקום לכולנו? אבל זה לא היה מקובל על הממסד החרדי/חרד"לי וזה לא יצא לבסוף לפועל בגלל לחץ פוליטי. עם זאת, אנחנו לא מוותרים - כי זה הפתרון הנכון לעם היהודי".

מונופול הוא בעייתי גם בדת. כשהממסד הרבני נעזר בפוליטיקה כדי לחסום תחרות הוא מזיק קודם כול לעולם ההלכתי, שנותר לא נגיש ואין לו צורך להשתפר.
"זה בטוח. בארה"ב אין ממש ממסד דתי. שום קבוצה לא מקבלת קצבה מיוחדת מהממשלה, ובעקבות כך כל הקהילות היהודיות נמצאות באותו משחק של יצירת משמעות והשפעה חיובית, חשובה ומעוררת השראה. זה גם חלק מהסיבה שאנחנו מסתדרים ויש יותר כבוד בין הקבוצות השונות, כך שאני יכול להיפגש עם ההנהגה של חב"ד בצורה מכבדת ופתוחה. ככה גם קהילות מקומיות שלנו עושות לימוד באלול לקראת החגים בשיתוף עם קהילות אורתודוקסיות. זה אופייני כאן, זה די סטנדרטי".

 מפגינים יהודים קוראים להפסקת אש. מול הבית הלבן, במאי / צילום: Reuters, Bryan Olin Dozier

אני לא חושב שזה יכול לקרות בישראל כיום.
"לא מוצאים את זה בכלל בישראל, וחבל".

מאוכזב מבעלי הברית אך לא מוותר על סולידריות

הרב ג'ייקובס נולד בניו יורק וגדל בקליפורניה ובמהלך שני עשורים למד במכון שלום הרטמן בירושלים, שם הוא משמש כעמית רבני בכיר. בשנת 2011 נבחר פה אחד לכהן כמנהיגה של התנועה הרפורמית בצפון אמריקה, לאחר 20 שנה בהן היה הרב הראשי של בית הכנסת הרפורמי ווסטצ'סטר, שבסקרסדייל, ניו יורק. עוד קודם לכן כיהן כרב הקהילה הרפורמית בברוקלין הייטס.

הוא תומך נלהב בישראל כמדינה בטוחה, יהודית, דמוקרטית ופלורליסטית, ופועל רבות לחיזוק הקהילה הרפורמית בישראל. ג'ייקובס התייחס לכך שיהודים רבים שמזדהים כרפורמים השתתפו במחאות שנערכו ברחבי ארה"ב בעקבות 7 באוקטובר והמלחמה בעזה: "היו רבים בקצה השמאלי הקיצוני של התנועה הפרוגרסיבית שהצטרפו למחאות למען 'הפסקת האש עכשיו'. כמה מהילדים האלה גדלו בתנועה שלנו והמטרה שלי הייתה להישאר איתם בקשר, לא להגיד שהם לא צודקים. רציתי שהם יחוו כמה מהממדים האחרים של המתקפה הנוראה הזאת. אנשים חושבים שישראל קיימת באיזה מקום אידיאלי וזה פשוט לא נכון".

הרבה מהיהודים הפרוגרסיבים, שאחוז משמעותי מהם רפורמים, חשים שבעלי בריתם הפנו להם עורף. יהודים הלכו למחאות של תנועת Black Lives Matter, לתרום ולהתנדב למען קהילות מיעוטים, הקהילה הלהט"בית. ואז מתרחש 7 באוקטובר וחלקם ממש בגדו בהם. אתה חש את זה?
"לא איבדתי את כל היחסים העמוקים שהיו לי עם אנשים שמובילים קהילות נוצריות, מוסלמיות, וגם עם אנשים שהם חלק מהמטרות המאוד פרוגרסיביות שאנחנו מאוד מעורבים בהן. כן, היו כאלה שבכנות אני לא רק מאוכזב מהם, אלא ממש שברו את ליבי. היו אנשים שלא רק מחו על פעולות ישראליות, הם מחו על עצם קיומנו. אלה קשרים שכנראה לעולם לא יירפאו".

"אבל הרבה מהאנשים שעבדנו איתם באופן הדוק הביעו הזדהות, חלקם אמרו את זה באופן אישי, בשיחה או בהודעה. התגובה שלי ברבים מהמקרים האלה הייתה: למה שלא תגידו את זה בפומבי? מה עם הצהרה? אפשר לקרוא את מה שאמרת לי כאן גם בעיתון? היו כאלה שדיברו, כתבו, חתמו על תמיכה בקהילה היהודית. אז אני לא רוצה לומר באופן מוחלט שכולם נטשו אותנו. אבל היו כאלה שכן.

"המטרה הייתה להישאר מחובר, לראות אם אפשר להחזיר חלק מהאנשים האלה. אם יהודים לא הולכים להיות חלק מקואליציות של אנשים שנלחמים עבור זכויות נשים, זכויות אזרח, זכויות הקהילה השחורה, עבור הרעיון הבסיסי שלכל אדם יש ערך מהותי - אז הפסדנו. לא נצליח ליצור מספיק ביטחון רק עם מצלמות ומאבטחים. הביטחון שלנו הוא בסולידריות. אנחנו גם שמים את המצלמות ואת המאבטחים. אבל חלק ממה שאנחנו צריכים לעשות הוא להמשיך ליצור עולם טוב יותר".

שמענו מאז 7 באוקטובר אמירות שערורייתיות נגד ישראל וגם נגד יהודים. הרבה פעמים, כמו שאמרת, גם מבעלי הברית הפרוגרסיבים. מה צריך לעשות?
"קודם כול, לא לתת לדברים להיאמר ללא תגובה. זה גם מאוד חשוב שנמצא את הדרכים לחשוף את הפרטים הקטנים יותר. למשל, כשאנשים אומרים 'מהנהר עד הים' אז חלקם לא ידעו איזה נהר ואיזה ים. שמענו לא מעט את הקריאה 'אנחנו לא רוצים שתי מדינות, אנחנו רוצים את תש"ח'. ניתן להבין את המסר הברור שדוחה את הפתרון המדיני שבו יחיו שני עמים זה לצד זה, וקורא לעולם בלי מדינת היהודים.

"אנחנו צריכים להיות ערניים ולהיראות בתקשורת. אני והקולגות שלי מופיעים וכותבים בקביעות בתקשורת האמריקאית כדי לתת קונטרה לרעיונות הללו. חלק מהדברים שנאמרים מהצד הפרוגרסיבי הם שערורייתיים. חלקם חוזרים בשקט על סטיגמות אנטישמיות עתיקות. התעורר כאן סוג חדש של אנטישמיות, שהוא אמיתי. רבע מהיהודים בצפון אמריקה אומרים שהם חוו אנטישמיות. זה נורא".

מאתגר להיות יהודי ברגע כזה.
"חלק בקהילה שלנו מהססים להביע את זהותם היהודית בפומבי. אבל לא ניבהל לנוכח המצוקה והאיומים. אני עומד באמצע ההמולה, התנועה והרעש של ניו יורק, לובש סמלים יהודיים וגאה בקשר העמוק שלי לישראל".

לממשל הפדרלי יש תפקיד למלא או שזה נופל על הרשויות המקומיות והמדינות השונות?
"הממשל, בראשות הנשיא ביידן, הקים כוח משימה ממשלתי לאנטישמיות, מהתגובות היותר רציניות שראינו בנושא. אנחנו נפגשים בקביעות עם התובע הכללי של ארה"ב, ראש ה־FBI, שר החינוך והשר לביטחון פנים. תפקידם הוא להגן עלינו. אנשי הממשל בהחלט נותנים עדיפות לבטיחות שלנו. הייתי אומר שהייתה תגובה משמעותית מהממשל הפדרלי והמקומי".

"אפשר לחלוק על הממשלה ועדיין לאהוב את ישראל"

לפני 7 באוקטובר ישראל סערה בעקבות הרפורמה המשפטית והרבה מהמחאות הגיעו לקהילה היהודית בארה"ב. איך יהודי אמריקאי, במקרה הזה יהודי ציוני ופרוגרסיבי כמוך, מסתכל על זה?
"בפברואר 2023 הייתי הלא־ישראלי הראשון שנאם במחאת קפלן. זה היה מדהים, היו כ־150 אלף איש, ורציתי להביא קול של אהבת ישראל ותמיכה בשלטון החוק ובבית המשפט העליון - מוסדות היסוד שמאפשרים ומממשים את הדמוקרטיה - אבל גם לעשות את זה מתוך ערכים יהודיים. השנה שקדמה ל־7 באוקטובר הייתה מאתגרת מאוד עבור רבים מאיתנו, וממשלת ישראל הנוכחית ממש קשה לעיכול למי מאיתנו שאוהבים את ישראל, ואנחנו גם יהודים ליברליים".

לג'ייקובס דעות שנויות במחלוקת על הממשלה, ולמרות שהן יכולות להתפרש כקיצוניות הוא אינו חוזר בו מהן. "כשבצלאל סמוטריץ' היה מועמד להיות שר האוצר ואיתמר בן גביר להיות השר לביטחון לאומי אמרתי בקול רם מאוד בתקשורת שזה יהיה כמו למנות את דיוויד דיוק (ממנהיגי הקו קלוקס קלאן - א"ו) לתובע הכללי של ארה"ב. אמרו לי שזה נורא לומר את זה ועניתי שזה אולי נורא, אבל אני מאמין שזה מדויק.

"אז אנחנו, הליברלים היהודים, אהבנו את ישראל לפני 7 באוקטובר, ואנחנו אוהבים אותה מאוד גם אחרי. זה לא אומר שאנחנו צריכים להסכים עם ממשלת ישראל. זה לא אומר שאנחנו צריכים לומר שהאלימות של מתנחלים מסוימים כלפי פלסטינים מקובלת עלינו, או שאנו תומכים במי שמנצל את הרגע כדי לנסות לשנות את הסטטוס־קוו בהר הבית, שאלה דברים שיכולים להוביל למלחמת עולם שלישית. אנחנו רוצים להבהיר, במיוחד בקרב הצעירים שלנו, שאפשר לחלוק על הממשלה ועדיין לאהוב את ישראל. זה לא רק מקובל, זה גם הגיוני".

על נתניהו נמתחה ביקורת חריפה שלפיה הוא הפך את הסוגיה הישראלית למפלגתית ומפלגת בארה"ב, והרחיק מישראל את המפלגה הדמוקרטית. אתה חושב שזה נכון?
"אני חושב שראש הממשלה הנוכחי הוא האחראי המרכזי לחיסול התמיכה הדו־מפלגתית במדינת ישראל. זה הדבר ששמר על ישראל לאורך עשורים, והתמיכה הייתה בקונגרס ובבית הלבן, לא משנה מי היה שם. ישראל הייתה בקונצנזוס. נתניהו פעל איך שפעל ועכשיו זה חלק מהפוליטיקה. עם זאת, כשזה מגיע להצבעות כמו על סיוע צבאי אז רואים שזה עדיין דו־מפלגתי, אבל זה נחלש בגלל סוג כזה של התנהגות. יש השלכות למעשים. זה אחד הדברים שאנחנו הולכים לשלם עליהם במשך זמן רב".