חמישה חודשים לאחר חשיפת גלובס על אודות הפרצה הפלסטינית שמאפשרת להוביל סחורות לישראל למרות אמברגו הסחר של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן, אנקרה נוקטת בצעד חדש שנועד לבלום את המגמה: דרישת אישור משרד הכלכלה של רמאללה, כי הסחורות מיועדות לשטחים הפלסטיניים.
● קטאר, איחוד האמירויות וערב הסעודית רוצות לשלוט בעזה. ויש להן אינטרס
● הפרויקט הסודי של סין והמדינה שמתכננת הפתעה: המרוץ על מטוס הקרב החדש מתחמם
כפי שפרסמנו בגלובס, מנתוני חודש יולי של התאחדות היצואנים הטורקית עולה כי היבוא זינק בחדות ליו"ש ולעזה. לפי הנתונים, ביולי יוצא לאזור 463,000% יותר מלט מבתקופה המקבילה אשתקד, 51,000% יותר פלדה ו־35,000% יותר תוצרי מכרות. בכל הנוגע לתחום הרכב, חלה עלייה של 5,000%. אלא, שהנתונים לא סבירים בעליל, ומעידים כי מרבית הסחורות הגיעו לישראל.
במסגרת אותה פרצה ניתן להמשיך לייבא סחורות בקו ישיר מנמלי טורקיה לנמלים בישראל - כל עוד היבואן הוא פלסטיני. היבואנים הפלסטינים מספקים הזמנה על שמם לספק הטורקי, והסחורה נשלחת לישראל. כאשר היא מגיעה לארץ, עוברת הזכות על הסחורה למשלח בינלאומי ישראלי - שכן אין משלחים פלסטיניים - והוא יכול לווסת אותה לאן שירצה.
רק אחת מהפרצות ליבוא מטורקיה
כפי שפרסמנו בגלובס, הפרצה הפלסטינית מהווה רק אחד מבין הכלים שבהם משתמשים יבואנים ישראלים כדי לעקוף את האמברגו של ארדואן, שלא חסם העברות כספים מישראל. האתגר שהוא הציב הוא רק על סחר ישיר, קרי כשעל שטר המטען מופיע נמל יעד (Port of Delivery) בישראל - הוא ייחסם. עם זאת, אם מופיע בנייר נמל בכל מדינה אחרת, למכס הטורקי אין יכולת בכמויות הסחורות היומיומיות שמדינתם מייצאת לתחקר לעומק מהו היעד הסופי של כל סחורה.
בשורה התחתונה, כשהסחורה כבר יוצאת מטורקיה, במקרם רבים, שולחים אותה ליעד שלישי בדרך לישראל. עם ההגעה לאותו יעד, למשל נמל פיראוס ביוון, הסחורה נפרקת ברציף - ומבוצע הליך שנקרא שטעון. בשלב זה מסבירים למכס המקומי שהסחורה אינה נכנסת למדינה. בנמל מחליפים את שטרי המטען, מעמיסים לאונייה אחרת, ומשם ליעד הסופי: ישראל.
זהו פתרון די יעיל ובטוח, אבל יש לו שני חסרונות משמעותיים מול הפרצה הפלסטיני: הכדאיות הכלכלית ומשך ההובלה. יבואנים שהתרגלו להובלת סחורה תוך שבוע נאלצים לחכות כחודש, והתהליך הממושך עשוי להוסיף לעלויות השילוח החל מ־30% עד פי שניים. מחירי השינוע הבינלאומי הסופיים מושפעים מעלויות קבועות ועלויות משתנות, והוא אטרקטיבי יותר ככל שהנפח והמשקל גדלים. כמו כן, הצורך לפרוק את הסחורה מתוך מכולה בנמל השלישי ולהעמיס אותה מחדש למכולה אחרת, במקרה ונדרש, עולה הרבה כסף.
השיטות הללו נובעות בסופו של דבר מהטלת אמברגו הסחר של ארדואן בחודש מאי, שנחשפה בגלובס. נשיא טורקיה זעם ועודנו זועם על כך שאנקרה הפכה לגורם לא משמעותי ברצועת עזה. ישראל לא שינתה את מדיניותה בנושא גם לאחר שמשרד המסחר הטורקי על מגבלת יצוא של 54 פריטים - רובם מענף הבנייה - בחודש אפריל בניסיון להלחיץ את ישראל. בין המוצרים הבולטים היו שיש, מלט, פלדה ואלומיניום, כשהתקווה הייתה כי בכך ייעצרו הצעדים האנטי־ישראליים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.