השקעת התוכנה החדשה של המיליארדר הפרו־ישראלי

מדור חדש של גלובס יציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות של ענף ההייטק • והפעם: סין, איראן ורוסיה מציפות את הרשתות החברתיות במידע כוזב בניסיון להשפיע על הבחירות בארה"ב • המשבר בתחום הטיסות מישראל לארה"ב גובה מחירים מענף ההייטק ועוד • חדשות ההייטק, מדור חדש

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP-Alexander Zemlianichenko, Mark Thiessen, עמית שאבי/ידיעות אחרונות
עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP-Alexander Zemlianichenko, Mark Thiessen, עמית שאבי/ידיעות אחרונות

החברות המסקרנות בתחום, האירועים שלא כדאי לפספס והפיתוחים שיעצבו את המחר: מדור חדש של גלובס יציג מדי שבוע את החדשות מהשבוע החולף בענף ההייטק.

והשבוע: סין, איראן ורוסיה מציפות את הרשתות החברתיות במידע כוזב בניסיון להשפיע על הבחירות בארה"ב; המשבר בתחום הטיסות מישראל לארה"ב גובה מחירים מענף ההייטק; המועמד של מנכ"ל טבע לשעבר לנשיאות ארה"ב; והמיליארדר היהודי־אמריקאי שמוביל השקעה של 38 מיליון דולר בחברת תוכנה ישראלית.

שוק השבבים רותח ברקע הפיטורים באינטל. מה מציעה המתחרה?
הסכסוך שמסעיר את ההייטק: "אחרי מסיבת הגיוסים זה האנג אובר גדול"
גיוס ענק בסייבר הישראלי: השווי של ארמיס מזנק למעל 4 מיליארד דולר

1רוסיה וסין מתערבות בבחירות בארה"ב - אבל בכיוונים מנוגדים

מיקרוסופט דיווחה לאחרונה על ניסיון נמרץ של מדינות הציר האוטוקרטי - סין, איראן ורוסיה - לשבש את הבחירות בארה"ב, על־ידי הפצת מידע כוזב ברשתות החברתיות. הניסיון כה נמרץ, עד כי על־פי ענקית התוכנה, עוצמת ההתקפות הוכפלה בשבוע האחרון. ולמרות העמדה הלעומתית שהן מפגינות כלפי ארה"ב, כל מדינה שכזו פועלת לפי אינטרס אינדיבידואלי ותומכת במועמד משלה.

רוסיה, למשל, נחושה לפגוע בקמפיין של קמלה האריס. המפלגה הדמוקרטית מובילה בקונגרס ובסנאט את הקו הניצי נגד רוסיה מאז פלישתה לאוקראינה לפני כשנתיים וחצי, ודחפה לעסקאות נשק בנות מיליארדרי דולרים לחימוש צבא אוקראינה. על־פי מיקרוסופט, רוסיה יצרה כמה קבוצות שמפיצות מידע כוזב על האריס ותוקפים את מועמדה לתפקיד סגן הנשיא, טים וולץ. המידע כולל תמונות, כתבות מזויפות וכן סרטוני פייק המתחזים לכתבות בפוקס ניוז או במגזין הוידאו של Wired. באחד מהם, טוען שומר בשמורת טבע באפריקה כי האריס ירתה בקרנף בסכנת הכחדה בזמביה. לאחר מכן, התברר כי השומר היה לא אחר מאשר מתחזה.

סין, מצידה, מעוניינת להוריד את שיעור ההצבעה ולהגביר תחושת חוסר האמון של אזרחי ארה"ב במוסדות הממשל שלו ובמנהיגיו. עם זאת, קמפיין סיני שנערך באמצעות קבוצת ההשפעה "ספאמופלאג'" מנסה לפגוע במועמדים רפובליקאים בעלי היסטוריית השמצה של סין לסנאט ולקונגרס. המתקפה כוללת הפצת חדשות כזב ברשתות החברתיות, האשמתם בשחיתות או קידום המועמד היריב, והיא הופעלה עד כה נגד סנאטורים כגון מרשה בלקבורן מטנסי, מרקו רוביו מפלורידה, ומספר חברי בית נבחרים.

כמו סין, גם איראן נוקטת בפעולות מבוזרות בכיוונים שונים, אך גם היא פועלת על־מנת לסכל את בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות. הוא זכור כמי שביטל את הסכמי הגרעין, הורה על חיסול קאסם סולימאני והביא לבידוד איראן על־ידי חתימה על הסכמי אברהם עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין.

איראן פעלה להכפשת טראמפ ברשתות החברתיות באמצעות קמפיינים של חדשות כזב, ובאוגוסט אף הצליחה לפרוץ לקמפיין שלו לנשיאות. קבוצת "ספיד פלוד", המיוחסת לאיראן, התחזתה לקבוצת פעילים חברתיים ופוליטיים וייצרה קמפיין שנועד להפחית את אמון האזרחים בהנהגה הפוליטית ובתהליך הבחירות.

2משרד התחבורה לא דואג לטיסות לישראל - כך מגיבים בהייטק

כבר למעלה משנה שחברות תעופה אמריקאיות אינן מנהלות טיסות ישירות לישראל - בהן יונייטד, אמריקן ודלתא, ואל-על היא החברה היחידה עלי אדמות שמדלגת ישירות בין נמלי התעופה של ניו יורק ולוס אנג'לס לבין תל אביב. המגמה המחריפה מטילה מצור דה-פקטו על ענפי משק שמבוססים על ניהול קשרים עסקיים תדירים עם אמריקאים, ובפרט "הקטר של המשק", ענף ההייטק. הענף תלוי בשוק האמריקאי כמקור הכנסה, כאשר שני שלישים מההון שגייס ברבעון האחרון הגיעו מחוץ לגבולות ישראל ובפרט מארה"ב.

שנה עברה, ובכירי ההייטק מעידים על נזק הולך וגדל - שכעת גם גובה מחירים מעובדים ישראלים. "אנחנו מדינה במצור, זה פוגע בכלכלה", כתב איש ההון סיכון מייקל אייזנברג בעמוד ה- X שלו. "מישהו צריך לטוס לניו יורק שבוע הבא ואין אפילו רשימת המתנה פתוחה באף מחלקה. בריטיש ביטלו טיסות עד מרץ. זה לא צריך להיות ככה". אייזנברג הודה כי שוחח עם יזם שהודיע לו שהעביר את מנהל המכירות שלו ועוד שני מומחי תמיכת-לקוחות לחו"ל. "הטיסות יקרות, וגם אין טיסות זמינות כשצריך להגיע לקוח", כתב.

אייזנברג קורא לשרת התחבורה לפעול להסדרת הנושא: "מירי רגב, אסור לך לשהות בארץ עד שלא הגעת אישית אל מנכ"לי כל חברות התעופה, הבנת את הבעיה והמצאת פתרון. אני יודע, למשל, ש"ראיין אייר" מחפשים דרך לטוס לישראל. טקסים במקום טיסות איננה אסטרטגיה".

ליעד אגמון, איש קרן אינסייט, הודה גם הוא כי "בישיבת דירקטוריון בשבוע שעבר, אמרנו למנכ"ל אחת החברות שלנו שאנחנו מצפים שהוא יעבור לארה"ב ויבנה שם צוות בהקדם האפשרי". גם מומחה הבינה המלאכותית אורי אלייבייב ציין כי "אנחנו רוצים להזמין לכנס מרצים חזקים בתחום הבינה המלאכותית מחו"ל ולשלם על הטיסה שלהם, אבל לא מגיעים אפילו לחשוב על זה בגלל המחירים".

יזם אחר הודה כי "הצלחנו למצוא טיסות ב-1,400 דולר, עם עצירה של 15 שעות באירופה או של 4,000 דולר במחלקת פרימיום על מטוס של אל-על. בהרבה מהתאריכים אין אף טיסה ואי אפשר להתנהל כך".

3הוא היה מנכ"ל של חברת ענק ישראלית: זה המועמד שלו לנשיאות ארה"ב

ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע בעברו, פרסם בימים האחרונים מאמר תמיכה במועמדת לנשיאות ארה"ב קמלה האריס בעיתון היהודי-אמריקאי "פורוורד". לוין מונה את עמדתה של האריס בתחום בריאות האישה, ובפרט בנושא ההפלות, כסיבה מרכזית בגינה לדעתו יש להצביע למועמדת הדמוקרטית: "כרופא, ראיתי את ההשפעה של שירותי בריאות לקויים על נשים במרפאות החירום באזורים הכפריים של דרום אפריקה", כותב לוין. "המדיניות של טראמפ מביאה את זה עכשיו לאמריקה. טראמפ הנדס את ביטול פסק הדין 'רו נגד ווייד' ביוני 2022. מאז, מספר הנשים הנוסעות מעבר לקווי המדינה כדי לחפש טיפול רפואי בנושאים בסיסיים הקשורים להריון - כולל הפלות, דימום נרתיקי והפלות - גדל באופן דרמטי".

לטענת לוין, בשנת 2023, אחת מכל חמש מטופלות הפלות בארה"ב יצאה ממדינתה לצורך טיפול, בהשוואה לאחת מכל 10 בשנת 2020. "מגמה זו מונעת על־ידי איסורים ברמת המדינה על הפלות והגבלות חמורות בעקבות ההחלטה הפוליטית. מספר הנשים שמתו שלא לצורך עדיין נספר. הפלות ספטיות - הפלות שמלוות בזיהום החודר לרחם - שבעבר חוסלו ברובן בארה"ב, חזרו".

לגבי שאלת התמיכה של האריס בישראל, מציין לוין כי: "ישראלים נוהגים לומר שטראמפ תמך בישראל יותר מאשר ביידן, אבל זה מיתוס. ממשל ביידן הקצה לישראל סיוע צבאי וכספי כמעט כפול מזה של ממשל טראמפ".

4השקעת התוכנה החדשה של המיליארדר הפרו־ישראלי

קרן תי'רד פוינט (Third Point) של המיליארדר היהודי־אמריקאי דן לואב, אחד התומכים הבולטים בישראל בקרב הקהילה העסקית בניו יורק, מובילה השקעה של 38 מיליון דולר בחברת התוכנה הישראלית זניטי (Zenity), המתמחה באבטחת מערכות בינה מלאכותית ובפיתוח לואו-קוד בארגונים.

המיליארדר בן ה-62, שדודתו התפרסמה בזכות המצאת בובת הברבי, הפך את קרן הגידור שהקים, ת'ירד פוינט, לאימפריית השקעות המנהלת כיום מיליארדי דולרים. לואב ידוע בסגנונו האקטיביסטי הנועז - הוא לא מהסס להיכנס לחברות ענק, לטלטל את הדירקטוריון ולדרוש שינויים דרמטיים. בשנים האחרונות, הוא מתמקד בעולם הטכנולוגיה, כשהוא משקיע בחברות בינה מלאכותית בדרך ייחודית - במקום להצטרף לעדר המשקיעים באנבידיה, הוא משקיע בחברות כמו מיקרוסופט, מטא וגוגל. באמצעות קרן ההון סיכון של תי'רד פוינט, הוא משקיע במספר חברות ישראליות כמו נקסט סיליקון, טרוליון, ורביט, פורטר וגריפ סקיוריטי, אליהן מצטרפת עכשיו זניטי. צוות ההשקעה של לואב בישראל כולל את ספיר הרוש ואת שותפו, רוב שוורץ, המתגורר בניו יורק.

זניטי הוקמה בשנת 2021, על־ידי בן קליגר ומיכאל ברגורי, שניהם יוצאי קבוצות אבטחת הענן במיקרוסופט. השניים מספרים כי מתוך ניסיונם האישי, נחשפו לבעיה הולכת וגדלה: יותר ויותר עובדים בארגונים, שאינם מפתחים מקצועיים, החלו להשתמש בפלטפורמות המאפשרות פיתוח ללא כתיבת קוד (Low-Code/No-Code), מה שיצר סיכוני אבטחה חדשים ומורכבים. מדובר בפלטפורמות לפיתוח תוכנה המאפשרת ליצור אפליקציות באמצעות ממשק חזותי וידידותי של "גרור והנח", במקום כתיבת קוד מסורתית, כך שגם אנשים ללא רקע בתכנות יכולים לפתח פתרונות דיגיטליים. "העתיד של הבינה המלאכותית בארגונים קורה לנגד עינינו", מסר בן קליגר בהודעה. "לראשונה, חברות גדולות מנגישות כלים עוצמתיים כמו AI קו-פיילוט ולואו-קוד לכל עובד בארגון, ולכן נדרשת מערכת מרכזית לשליטה ובקרה על הסיכונים הנלווים".

את הסיבוב הובילה לצד ת'ירד פוינט גם קרן DTCP, והוא מגיע בעקבות השקעה אסטרטגית של זרוע ההשקעות של מיקרוסופט, M12, ובתמיכת המשקיעים הקיימים אינטל קפיטל ו-ורטקס. בין המשקיעים המוקדמים בחברה - אמיר שבט, רון לוי, גרהרד אשלבק, גפן קפיטל ו-UpWest.

מושג השבוע: לואו-קוד (Low Code)

לואו-קוד היא שיטה לפיתוח אפליקציות שהופכת את תהליך התכנות מכזה המבוסס על טקסט - כתיבת שורות קוד - לתהליך חזותי וידידותי למשתמש. במקום לכתוב פקודות מחשב מורכבות, המשתמש עובד בסביבה שדומה יותר לתוכנות שולחניות מוכרות, כמו "וורד" או "פאוור פוינט".

בסביבה זו קיים ממשק מבוסס-מודלים - כלומר, אוסף של רכיבים מוכנים מראש, שמייצגים פעולות שונות (כמו טפסים, כפתורים, תפריטים או חיבור למסד נתונים). את הרכיבים האלה ניתן פשוט לגרור ולהניח במקום הרצוי על המסך בעזרת העכבר (בדיוק כמו שגוררים תמונה או צורה במצגת) ולחבר אותם זה לזה כדי ליצור את האפליקציה הרצויה.

בזכות הפשטות הזו, מגוון רחב של אנשים יכולים להשתתף בפיתוח - החל ממתכנתים מקצועיים שרוצים לעבוד בצורה יעילה יותר, דרך אנשי עסקים שמבינים את הצרכים של הארגון אבל אין להם רקע בתכנות, ועד למומחים בתחומים שונים שרוצים ליצור כלים דיגיטליים בתחום ההתמחות שלהם - זאת, כאמור, ללא הצורך ללמוד שפות תכנות מורכבות.