הירושה הפכה אותו לאחד העשירים באירופה. זה מה שהוא עשה איתה

ניקולס פואש, שירש את ההון של הרמס וכבר זמן רב נחשב לאחד האנשים העשירים באירופה, חי רוב השנה באחד מתריסר בתי הכפר הזעיר פרה (Ferret) שבאלפים השוויצריים. בחורף הכפר אינו נגיש ברכב והמקומיים משתמשים בנעלי שלג במסעם לעיירה הסמוכה כדי להצטייד. רק תושבים מעטים יודעים משהו על שכנם המתבודד, ששוויו על פי הדיווחים הוא כ-13 מיליארד דולר. 

● הצוללת | "הציבור האיראני שמח שטראמפ נבחר. הוא נותן תקווה למתנגדי המשטר"
● "כשמגייסים מרגלים, מחפשים את המקופחים, הפגועים, המצולקים" 
● המלחמה והמשבר בהייטק דוחפים את העובדים לתעשיות הביטחוניות

"אני יודע שהוא עשיר מאוד", אמר ז'אן ז'אק אלאום, אדם בשנות ה-70 לחייו שעבר לכפר בעקבות האפר של אשתו, שפוזר שם. "איך או למה, אין מושג". מילה פדל, בעלת פונדק הררי קטן שמטיילים עוצרים ללון בו במסלול סובב המון בלאן הסמוך, סיפרה כי פואש נהג להגיע בערך פעם בשנה כדי לשתות קפה. "אפילו לא ידעתי את שמו. עכשיו, כמובן, ראיתי את השם בעיתונים".

פואש, בן 81 ללא זוגיות או ילדים, הגיע לכותרות בשל טענה מדהימה שהשמיע בשנה שעברה: הוא אמר שנגמר לו הכסף. באשר לנתח שלו בהרמס, ענקית היוקרה שבשליטת משפחתו, הוא אמר שכבר אינו מחזיק במניות אלה, ואינו יודע מי כן.

זו תעלומה שיכולה להתרחש רק בקרב האולטרה-עשירים, בסביבה המפוארת של ארמונות איטלקיים ובקתות רחבות ידיים בהרי האלפים. על כף המאזניים עומדות 6 מיליון מניות של מותג יוקרה איקוני הידוע בשל צעיפי המשי הצבעוניים שלו ותיקי בירקין וקלי, האהובים על אנשי החברה הגבוהה. ירושה ענקית, שבעבר הייתה מיועדת לפילנתרופיה, עלולה עתה להיות אבודה לעד.

הגילוי הוליד שאלות שנלחשו מפריז ועד ז'נבה. האם, כפי שטען פואש, יועצו הפיננסי לשעבר מכר את המניות ולקח את התמורה? האם, כפי שטען היועץ לשעבר, זה בכלל חלק מתוכניתו של פואש להוריש את הונו לעובד לשעבר מבלי לשלם מיסי ירושה? האם יוכל יריבה המושבע של הרמס, ברנאר ארנו, לשפוך אור על המקרה?

אריק פריימונד, שעבד במשך עשרות שנים כיועץ הפיננסי של יורש הרמס, דיווח בנובמבר 2023 לרשות להגנה על ילדים ומבוגרים בשווייץ כי אותו עובד ובת זוגו, שניהם גרים עם פואש, שולטים למעשה בחייו במטרה להפיק מכך תועלת כספית. כדי לעקוף את תוכנית העיזבון שלו - שנקבעה בחוזה מחייב השונה מצוואה - פואש ניסה גם לאמץ את האיש, לטענת פריימונד.

פואש, מצדו, אומר שפריימונד עצמו שדד את המניות כחלק מ"הונאת ענק", שייתכן שהחלה לפני 25 שנה. זאת כאשר סייע לברנאר ארנו, הבעלים של היריבה של הרמס, LVMH, במאמציו לצבור בחשאי נתח גדול מהרמס.

אפילו בהרמס לא יודעים. מוקדם יותר השנה מנכ"ל החברה אמר לאנליסטים כי לא ניתן לומר בוודאות אם פואש עדיין מחזיק במניותיו.

מה שמסבך את העניין אף יותר הוא העובדה שלפואש הונפקו מניות למוכ"ז (למוסר כתב זה), כלומר מניות שלא צריכות להיות רשומות על שם אדם או עסק ספציפי ושהבעלים הסופיים שלהן אינם ידועים לחברה. דיבידנדים עבור מניות למוכ"ז משולמים לרוב באמצעות המתווכים הפיננסיים המחזיקים בהן בשם הבעלים, מה שעלול לעיתים להוביל לאתגרים באיתור בעלות. שאר משפחת הרמס מחזיקה ב"מניות רשומות" שהונפקו על שמם.

"מובן שמוכרח להיות מישהו שיודע היכן הן נמצאות", אומר ניקולס בורסינגר, שמנהל את הקרן הפרטית של פואש, אליה תכנן פואש להוריש את הונו - עד שבשנה שעברה ניסה בפתאומיות לבטל את ההתחייבות הזאת.

באחד מימי סוף הקיץ פרות בעלות קרניים רעו באחו בצד הדרך, שעה שכתב הוול סטריט ג'ורנל ביקר בבית הצהוב הגדול של פואש, הבית הגדול ביותר בכפר. על שלט קטן בחלון שורבטה בטוש אדום המילה Privé (פרטי).

לפני שהכתב הספיק לדפוק בדלת, הגיח פואש מצדו של הבית ונראה בריא ובמצב רוח טוב. הוא היה ידידותי, והשיב בחיוב כשנשאל אם היה לו קיץ נעים. כשנשאל אם הוא יכול לדבר על התעלומה האופפת את הונו, אמר שאין זה הרגע הנכון לשם כך ונכנס לרכב שטח לבן קטן. אישה מטופחת בגיל העמידה שנהגה במכונית התערבה ואמרה כי על הכתב ליצור קשר עם עורך הדין שלהם. השניים נסעו.

כשהוול סטריט ג'ורנל יצר קשר עם עורך הדין המייצג את פואש, יורן-אלברט בוסטלמן, הוא ענה שלא יגיב בפירוט על מה שכינה "פרשה עכורה" ועניין פלילי. "למרשי אין כוונה להיכנס לפרטים", הוא אמר. "הוא אדם בן 81 שמעדיף שהדברים יתנהלו בשלווה".

עורך דינו של פריימונד אמר כי מרשו מכחיש שפעל לא כשורה וכי הוא חולק על גרסתו של פואש לאירועים. "ללקוח שלי נמאס מהצורך להתגונן מפני האשמות חסרות בסיס שמוציאות את דיבתו ואינן נתמכות בשום הוכחה", אמר.

דיווח זה מבוסס על רישומי בית המשפט וכן על ראיונות עם אנשים המכירים את הנושא.

אימוץ, כדי להימנע ממס ירושה

ניקולס פואש נולד ב-29 בינואר 1943, בנוילי-סור-סיין בצרפת. הוא נין של טיירי הרמס, שייסד את החברה ב-1837 כשפתח בית מלאכה בפריז. עם השנים משפחת הרמס התפצלה לשלושה ענפים, אחד מהם הוא משפחת פואש. רוב בני הדודים של פואש לא היו מעורבים בעסק, ונהנו מחיים שקטים שמומנו מדיבידנדים שהלכו ותפחו.

בסוף שנות השמונים החל פואש לבלות חלק ניכר מזמנו בחוותו הנמצאת כשעה מסביליה, בדרום ספרד. הנכס, שנקרא ארבע רוחות, מבודד, ופואש נהנה לבלות בין האיקליפטוסים ואלוני השעם, מוקף בסוסים, בחזירים, בעזים ובלברדור שלו, ששמו נקטר. הוא לא עבד.

"סוסים הם התשוקה שלו", אמר אדם שמכיר אותו עשרות שנים, "אדריכלות, עיצוב פנים, היסטוריה, נסיעות. הייתי אומר שהוא נוטה יותר לכיוון האמנותי. הוא תמיד היה קצת מתוסכל, אני חושב, על שגדל במשפחה שבה העריכו מספרים יותר מאמנות".

ב־1993 הרמס הונפקה לציבור, אך המשפחה שמרה על בעלות על 74% מהמניות. שלוש שנים מאוחר יותר, כשאמו מתה, פואש ירש כ־5% מהרמס והפך לאחד מבעלי המניות הפרטיים הגדולים של החברה. הוא ירש עוד 1% מהחברה כאשר אחותו מתה כמה שנים לאחר מכן.

בהיעדר זוגיות או ילדים פואש הקים קרן, וב־2017 מינה את ניקולס בורסינגר למנכ"ל. הוא עצמו הגה את השם, קרן איסוקרטס, על שם הנואם מאתונה העתיקה שעודד את השימוש ברטוריקה כפתרון לבעיות חברתיות.

בורסינגר הוא אזרח שווייצרי שקט, בעל קריירה מכובדת בוועד הבינלאומי של הצלב האדום. נאמר לו כי בסופו של דבר יהיו לו מיליארדי דולרים להקדיש למטרות שונות, ובהן עיתונות חוקרת ודרכים אחרות להילחם במידע מוטעה ובתיאוריות קונספירציה.

פואש השתתף בישיבות דירקטוריון וגם בריטריט השנתי של הצוות. בספטמבר 2022 הם התכנסו באחוזה הטוסקנית של מנהל העושר של פואש, פריימונד, שהיה גם חבר הנהלת הקרן. שני אנשים שנכחו שם אמרו שפואש נראה נינוח, מעורב ושמח.

כשחזר לביתו בז'נבה, פריימונד מצא מכתב בתיבת הדואר שלו. פואש פיטר אותו באופן מיידי. פריימונד הכיר את פואש מאז שנות השמונים וראה בו חבר ולא רק לקוח. הוא פיטר אותו מבלי לבשר זאת בפניו. ואז, בסתיו שעבר, מנהל הקרן בורסינגר קיבל מכתב משלו. בכתב יד מלוכסן לרוחב ראש העמוד כתב פואש: "ביטול הסכם ירושה". "אני מצהיר באופן בלתי הפיך על ביטולו של הסכם זה בשלמותו", כתב פואש. "לא רק משום שטעיתי בהערכתי שההסכם הזה, לטובת הקרן שלי, יכול להגן עליי ועל נכסיי, אלא גם משום שאני מתכוון לערוך הסדרי צוואה אחרים".

"היינו המומים", משחזר בורסינגר. "בתחילה אפילו לא האמנו שזה אפשרי, ולעתים קרובות אני עדיין לא מאמין".

מתחת לחתימתו של פואש הוא הצהיר שהמסמך נכתב במשרדו של עורך הדין החדש שלו, בוסטלמן, ובנוכחות ג'דיל בוטרק, אזרח מרוקאי, ובת זוגו מריה פז.

כמה שבועות לאחר מכן פריימונד דיווח לרשות הרווחה השוויצרית, וטען כי פואש או הסובבים אותו נוקטים צעדים כדי לנסות להעביר את הונו לבוטרק ופז. בוטרק הועסק בידי פואש שנים רבות קודם לכן כ"פועל / גנן", נכתב, ופז עבדה אצלו גם היא. בדיווח נטען כי השפעתם על פואש הלכה וגדלה במהלך מגפת הקורונה, כאשר הוא חשש שיידבק במחלה. "הם הצליחו - להפתעת כולם - להפוך את עצמם לחיוניים רגשית עבורו", נכתב.

חלק בדיווח שכותרתו "בידוד הדרגתי והוצאות אקסטרווגנטיות" פירט כיצד בוטרק ופז קיבלו מפואש יותר מ-54 נכסים במהלך השנים, בהם בתים בספרד, בפורטוגל ובמונטרה, שוויץ. לבסוף פריימונד טען כי שלושתם הגישו בקשת אימוץ, כדי שפואש יוכל להפוך באופן חוקי לאביו של בוטרק.

אימוץ בוטרק יאפשר לפואש להימנע מרוב מיסי הירושה על הונו. זה גם יאפשר לו לבטל את הענקת מניותיו בהרמס לקרן שלו. הורשה לילדים, אפילו כאלה שאומצו לאחרונה, הייתה אחת הדרכים הבודדות שבהן התאפשר לפואש לבטל באופן חד-צדדי את החוזה שפירט את התוכנית המקורית להעביר את אחזקותיו לקרן. "המטרה הברורה של גישה זו היא לתפוס את הבעלות על מניות הרמס", נכתב בדיווח.

בוסטלמן אמר שההאשמות של פריימונד היו "אבסורדיות" ושהענקת עשרות נכסים במתנה מייצגת רק 1% מהונו של פואש. הוא אמר כי פואש, בוטרק, פז ושני ילדיה "חיים יחד בקהילה משותפת, ביתית, ובאושר במשך כשני עשורים".

"לא היה מודע לפרטים"

רבים במשפחת הרמס, כולל ניקולס פואש עצמו, חשדו כי רמזים למקום הימצאו של ההון שלו טמונים בעבר. הם חושדים שייתכן שיש אדם אחד שבידיו מידע מועיל: ברנאר ארנו, יו"ר LVMH (לואי ויטון), היריבה המושבעת של הרמס.

 לקוחות בתור מחוץ לחנות לואי ויטון בפריז / צילום: ap, Aurelien Morissard

בשנת 2001 ארנו היה בעיצומו של חיפוש אחר רכישות, לאחר שהפסיד בקרב על גוצ'י. ביוני של אותה השנה פנה עובד LVMH בז'נבה אל פריימונד כדי לשאול אם הוא יהיה "מוכן לסייע ולשתף פעולה עם LVMH במטרה לרכוש את הרמס" - כך על פי תביעה שהגיש מאוחר יותר פריימונד נגד LVMH וארנו, שבה הוא מבקש לקבל עמלה על מאמציו. התביעה, שעל פרטיה דיווח לראשונה גליץ, שבועון תחקירים על תחום היוקרה, נמשכה על ידו מאוחר יותר.

פריימונד כיבד את ארנו, וראה בו גאון שהיווה את התשובה של אירופה ליזמים כמו ביל גייטס. הוא הסכים לעזור ולהשתמש במערכות היחסים שלו עם יורשי הרמס השונים לרכישת מניות בחשאי. הוא היה מסוגל לעשות זאת בין היתר הודות ל"סמכות ניהול לפי שיקול דעת" בחשבונותיו של פואש, ומאוחר יותר גם בכמה חשבונות הקשורים ל־LVMH, כך לפי התביעה.

בתביעה נטען כי פואש הסכים לתוכנית, אך "לא היה מודע לפרטים הקטנים יותר של העסקאות ולא היה מעוניין לדעת אותם, כל עוד התיק שלו נוהל לטובתו".

מיוני 2001 פריימונד בנה בהדרגה את הפוזיציה של ארנו כמעט עד לסף של 5% הדורש דיווח. בספטמבר 2006 הוא נפגש עם ארנו בשאטו ד'יקאם, היקב של LVMH בבורדו, כדי לדון בדרכים להגדיל את האחזקה אף יותר מבלי להתגלות. פואש הצטרף אליהם בפעם הראשונה, על פי התביעה של פריימונד.

 היקב של LVMH בבורדו. ארנו והיועץ של פואש נפגשו שם כדי לתכנן את ההסוואה של העברת מניות הרמס / צילום: Shutterstock

בסדרת פגישות הם הגו תוכנית מורכבת - להשתמש בעסקאות החלף (Swap) והלוואות מגובות בביטחונות כדי להסוות את העברת מניות הרמס לידי LVMH. לפי התביעה של פריימונד, כ-13 מיליון מניות הרמס הועברו לבנקים ולאחר מכן ל-LVMH בדרך זו - כמעט כולן עברו דרך חשבונות הבנק של פואש.

המבצע הרב־שנתי לא הפך לגלוי עד 23 באוקטובר 2010, אז LVMH הכריזה כי היא מחזיקה ב־14.2% מהרמס, ועומדת להגדיל שיעור זה ל־17% בימים הבאים. בהמשך היא הגדילה את אחזקתה ל-23%.

ארנו ו־LVMH התעקשו שאין להם כוונה להשתלט על הרמס או להיכנס לדירקטוריון. אבל משפחת הרמס ראתה בכך התקפה על אחדות המשפחה. יו"ר הרמס ברטרנד פואש, אחיו המנוח של ניקולס, אמר ליומון הצרפתי לה פיגארו "עם חברים כאלה, מי צריך אויבים?". המשפחה הקימה במהירות חברת אחזקות שתאגד את מניותיה. מי שהשתתפו ויתרו על זכויותיהם למכור את המניות במשך כמה עשורים, כך שאף אחד לא יוכל להשתלט על בית האופנה.

ניקולס פואש היה אחד מבני המשפחה הבודדים שסירבו להשתתף. הוא נרשם להצבעה באסיפה השנתית של הרמס במאי 2011 כמחזיק אישית ביותר מ-5 מיליון מניות. הקרן שלו נרשמה במסמכי בעלי המניות כמחזיקה ב־900 אלף מניות נוספות.

ההשתלטות סוכלה, ו־LVMH של ארנו נקנסה ב־8 מיליון אירו על שלא חשפה כיאות את רכישות מניות הרמס שביצעה. ענקית היוקרה הסכימה לחלק את מניותיה בהרמס לבעלי המניות של LVMH והבטיחה בכתב לא לרכוש מניות נוספות בחברה בחמש השנים הקרובות.

ובכל זאת, כמה בני משפחה ומנהלים בהרמס חשדו שפואש בגד בהם ומכר את חלקו לארנו. אחרת איך יכלו להסביר שארנו צבר כמות כה גדולה של מניות, בהתחשב בעובדה שרק כרבע ממניות החברה היו זמינות לציבור?

אף שלקח את הקרדיט על התחבולה, פריימונד טען בעקביות - וחזר ואמר זאת לוולט סטריט ג'ורנל - שהנתח של LVMH לא כלל את האחזקות שפואש קיבל בירושה מהמשפחה, ושהוא מעולם לא ניהל את המניות הללו.

ב-2012 יו"ר הרמס הנרי-לואי באואר טס לביאריץ כדי להתעמת ישירות עם פואש. פואש הכחיש שמכר מניות ל-LVMH, ואמר שהן נמצאות בחשבון בנק בז'נבה. באואר אמר שהוא חזר ושאל שוב אחרי כמה חודשים, ופואש הבטיח לבדוק שוב.

בשנת 2014 הרמס ביקשה מפואש אישור בנקאי המפרט כמה מניות היו בבעלותו. הוא סירב. היא הפסיקה לציין בדוח השנתי שלה כמה מניות יש לו.

באוקטובר 2015 הרמס הגישה בפריז תלונה פלילית נגד אדם ששמו לא צוין בגין "זיוף מסמכים ושימוש במסמכים מזויפים", וציינה את מספר המניות שבהן החזיק. האדם הזה, לדברי אנשים המכירים את המקרה, הוא פואש. בהמשך הרחיבו החוקרים את התיק כך שיכלול גם את פריימונד. פואש הכחיש בזמנו את ההאשמות, וכתב לשופט ב-2018 שהוא "אישית, בכמה הזדמנויות" אימת את אחזקותיו בהרמס.

קצה הקרחון

חלק מהאנשים המקורבים לפואש אומרים שהוא מאמין שאמר אמת בכל עדויותיו הקודמות בנוגע לבעלות על המניות, והחל להבין שהמצב שונה רק לאחר שנפרדו דרכיהם של פריימונד ושלו.

ב־2023, שנה לאחר ביטול סמכויותיו של פריימונד כיועץ פיננסי, הגיש פואש שלוש תביעות נגדו בז'נבה, שבהן האשים את יועצו לשעבר ב"הונאת ענק". התביעות הן גם נגד חבר הנהלה אחר של הקרן, עם "כל שאר האנשים המעורבים בעבירות המתוארות".

באחת התביעות נכתב כי בשנת 2021, אך בעיקר בשנת 2022, פואש התחיל לשאול את פריימונד יותר שאלות בנוגע להונו כשניסה לארגן את עזבונו. "חתמתי בצורה עיוורת על כל המסמכים שאריק פריימונד ביקש ממני לחתום עליהם, ללא כל הסבר נוסף, לנוכח המורכבות של ניהול הון כה רב", כתב פואש בתביעה. "האסטרטגיה של אריק פריימונד נועדה לגזול ממני את ההון שלי. ממני, חברו כביכול".

בתביעתו קרא פואש לבית המשפט לבקש עדות מארנו ולפשוט על ביתו ברובע השביעי של פריז, כמו גם על מטה LVMH, כדי לגלות מה ידוע לו על גורל המניות. הוא ביקש את אותו הדבר גם בנוגע לפריימונד וחברת ניהול העושר שלו בז'נבה.

לעת עתה ממשיכים שני הצדדים להילחם בחזית המשפטית. בית המשפט, שדחה את התביעות של פואש, ציין את חוסר תשומת הלב שלו לענייניו הכספים. הרשות להגנה על ילדים ומבוגרים בשווייץ התייחסה בביטול לדיווח של פריימונד מבלי לנקוט פעולה כלשהי. הקרן נמצאת במצב המתנה ולא קיבלה כסף.

פואש כתב באחת התביעות שהוא מאמין שפריימונד יצר נאמנות או ישות אחרת בחו"ל שמחזיקה כעת במניות הרמס או בתמורה ממכירתן. הוא צירף מסמכים מחשבונות בנק, בהם אחד מפנמה, שלדבריו גילה עליהם רק לאחרונה. המסמכים שסיפק, לדבריו, "מייצגים כנראה רק את הקצה הגלוי של הקרחון".

ארנו ו-LVMH לא השיבו לבקשות תגובה.