האבטלה בשפל והשכר עולה בקצב מהיר, עכשיו נותר לראות איך ישפיעו הגזירות

ישראלים רבים צפויים לחוות בקרוב ירידה משמעותית במשכורת הנטו שהם יביאו בכל חודש הביתה, על רקע הגזירות הכלכליות המתוכננות בתקציב המדינה. גם ההוצאות השוטפות שלהם יעלו, ויכווצו את ההכנסה הפנויה - בשל עליית המע"מ באחוז החל מינואר 2025, ושלל התייקרויות במחירי המים, החשמל, הארנונה ועוד. במקביל, כל אלה קורים בשעה שהמשק מציג ירידה מתמשכת בשיעור האבטלה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור המובטלים מכלל כוח העבודה עומד כעת על 2.5% בלבד, לעומת 3.5% בתחילת השנה.

● השווקים מתמחרים תרחיש ודאי אחד לסיום המלחמה
● חצי מיליון או שלושת אלפים? כמה ישראלים צוחקים כל הדרך אל הבנק  

האם זה יוביל בהכרח ללחצי שכר במשק, שידחפו מאוחר יותר את האינפלציה עוד למעלה? לא בהכרח.

אבטלה בשפל

לכאורה, מצב שבו התעסוקה כמעט מלאה הוא אידאלי: אנשים עובדים, צורכים והכלכלה מתפקדת, על אחת כמה וכמה בזמן מלחמה. אבל מנגד, שיעור אבטלה נמוך כל כך מעביר את הכוח לידי השכירים, ומביא עימו לחצים להעלאת שכר, שמסייעים על הדרך לתדלק את האינפלציה. בפשטות: יותר כסף משמע יותר ביקוש, יותר צריכה ויותר עליות מחירים. ביטוי לכך ראינו רק לאחרונה, כאשר הוצגו נתוני הצמיחה של ישראל לרבעון השלישי, שכללו גם עלייה בצריכה הפרטית.

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, מציין כי המגבלות בשוק התעסוקה כבר מתדלקות את האינפלציה: "קצבי עליות השכר בסקטור העסקי נותרו גבוהים, ועומדים על 6%־7%. המחסור בעובדים זרים, יחד עם אנשי המילואים, תורמים לחסר ומגבירים את הביקוש הגבוה".

עפר קליין, ראש אגף המחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מציין כי "שיעור האבטלה הנוכחי הוא הנמוך ביותר מאז ימי בן גוריון, וכשמסתכלים קדימה, די ברור שמכאן ניתן רק לעלות". עם זאת, הוא מדגיש, מדובר בעיקר בתוצאה של המחסור בעובדים, שהחריף בחודשיים האחרונים על רקע התעצמות הלחימה בצפון. לדבריו, "מספר העובדים שנעדרים משוק העבודה, אם זה בגלל מילואים או סיבות אחרות, חצה את רף ה־100 אלף. זה נתון שקרוב ל־2% מכח העבודה בישראל והרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת השנה". כשהעובדים הללו יחזרו הביתה, גם קצב האבטלה עשוי לעלות לרמות מוכרות יותר מהעבר.

לדבריו, "הביקוש לעובדים נותר יציב, כאשר סך המשרות הפנויות באוקטובר נותר כמעט ללא שינוי לאחר חודשיים של ירידה. במבט לפי מחוזות, מלבד במחוז הדרום, נרשמה ירידה בביקוש לעובדים בכל המחוזות בחודשים האחרונים, דבר שמצביע דווקא על התמתנות הלחצים לעליית שכר במשק".

יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, אומר שנתוני התעסוקה האחרים היו בהחלט מפתיעים: "מחד אנו רואים ירידה משמעותית באבטלה תוך עלייה בשיעור התעסוקה, כלומר שכוח העבודה ומספר האנשים בו גדל. זה דבר חיובי, אולם מנגד, חל קיפאון במשרות הפנויות ואף מגמת התמתנות, אך ללא ירידה דרמטית".

כץ מציג את סקר המגמות לחודש אוקטובר, שבו מעסיקים ובעלי פירמות העריכו שהמחסור במועסקים נמצא בירידה. לדבריו, "זה בא לידי ביטוי בעיקר בענף הבנייה, שהיה מצוי בבעיה גדולה לאורך המלחמה. נראה שהקבלנים מצאו פתרון חלקי וכבר לא מצויים בחסר של ממש". כלומר, למרות ההיצע של עובדים, גם הביקוש פחת.

גוזלן רואה תמונה שונה. הוא מסכים כי דוח המשרות הפנויות האחרון הצביע על קיפאון בשוק, אך אלו נותרו לדבריו ברמה גבוה. "הביקוש לעובדים ממש לא נמוך, הוא די גבוה, התמתנות בהיקף המשרות הפנויות צפוי להיות איטי".

היקף המשרות הפנויות עמד בחודש אוקטובר על 135 אלף, התמתנות מאז חודש יולי אך גבוה בכ־10% בממוצע משיעור המשרות בשנה שלפני המלחמה. אי לכך, גוזלן מעריך שלחצי השכר יתגברו.

את ההקלה בלחצים הללו ניתן לראות לדבריו בקצב העלייה של השכר: השכר הממוצע בקרב שכירים ירד מקצב שנתי של 6%־7% לכיוון ה־4% בלבד".

האינפלציה תתכנס ליעד

התמתנות בלחצי שכר יכולה אף להוביל לאינפלציה נמוכה יותר. התחזית של כץ ירדה לקצב אינפלציה של 2.7% בעוד שנה, בתוך יעד היציבות של בנק ישראל. התחזית תלויה ברגיעה בלחימה ויציבות שער החליפין של השקל. גם קליין מהראל מעריך שמדד המחירים לצרכן יתמתן ויהיה בתוך היעד בעוד שנה, בשיעור של 2.8%.

כץ מדגיש כי יש קשר הדוק בין הירידה בלחצי השכר להתמתנות האינפלציה. "בעתיד הקרוב תהיה ירידה בכוח הקנייה של הציבור, השכר לא ימשיך לעלות כפי שעלה, ונראה את השפעות המסים שיוטלו על הציבור בתחילת השנה הבאה". בהתאם, כמות הצריכה תרד ותביא להתמתנות האינפלציה.