הנגיד מדבר על ההחלטה שהפתיעה את כל השוק, ולא מודאג מההאטה בנדל"ן

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הכתה את תחזיות הכלכלנים והשוק והודיעה על הפחתה נוספת של ריבית, שנייה ברצף, עד ל-4%. חטיבת המחקר של הבנק פרסמה היום את תחזיתה לשנים 2026 ו-2027, והעריכה שבסוף השנה הנוכחית הריבית תעמוד על 3.5% - כלומר, צפויות עוד שתי הורדות ריבית במהלך השנה. בין הנימוקים, הוועדה ציינה בהודעתה כי "פעילות במשק ממשיכה להתרחב, הקלה מסוימת במגבלות היצע העבודה וסביבת האינפלציה ירדה. בתקופה הנסקרת, השקל המשיך להתחזק ופרמיית הסיכון של ישראל קרובה לרמתה טרם המלחמה". בד-בבד, קודם להחלטת הוועדה, השקל המשיך להתחזק ונסחר כעת מול הדולר ברמה של 3.15 שקלים.

בראיון לגלובס, הנגיד הפרופ' אמיר ירון מסביר מדוע כרגע אין סיבה להתערבות בשוק המט"ח, מבקר את פעולות הממשלה במאבק ביוקר המחיה ומתייחס למתיחות החדשה בין מערכת הביטחון למשרד האוצר באשר לתקציב הביטחון.

● פרשנות | שלושה נתונים עומדים מאחורי ההחלטה הלא צפויה של בנק ישראל
● הזדמנות לסגור פערים או חשש מהאינפלציה בינואר? התגובות להחלטת הריבית
● הריבית ירדה: מה יקרה עכשיו לתשלום המשכנתא שלכם?

מתי תתערבו בשוק המט"ח כדי לרסן את התחזקות השקל? יש נקודה כזו שאותה סימנתם?
"אין לנו נקודה כזו. אנחנו רואים שיצוא השירותים והסחורות המשיכו לעלות, ובשורה התחתונה, בינתיים, היצוא מתפרד. הפוקוס שלנו בשוק המט"ח הוא יציבות המחירים ותפקוד השוק".

גם במהלך מסיבת העיתונאים, התייחס הנגיד לסוגיית המט"ח ואמר כי "התערבות בשוק המט"ח היא כלי בארגז הכלים כדי להשיג את מטרות הבנק, והדגש הוא שמירה על יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הסדירה של השוק. אנחנו בוחנים בכל עת את התאמת הכלים השונים. הקונטקסט הוא האינפלציה, ואני אומר שלשער חליפין יש השפעה גם על תמסורת נמוכה על האינפלציה".

הממשלה הכריזה על צעדים שנועדו להקל על יוקר המחיה. אתמול, השר ברקת הכריז על סל 100 מוצרים, והשר סמוטריץ' על פטור מיבוא אישי עד 150 דולר. האם הצעדים האלו וצעדים דומים להם באמת מורידים את יוקר המחיה? מה עמדתכם לגביהם?
"ברמה העקרונית, כדי להוריד את יוקר המחיה, צריך לעשות שינויים תשתיתיים. זה אומר להוריד חסמי יבוא, להכניס עוד שחקנים, אנחנו בכל זאת מדינת אי. צריך להסיר מגבלות רגולטוריות ולהוריד את הריכוזיות - כך צריך להתמודד עם זה. ככל שחושבים שכרגע יש בעיה להתמודד עם זה, והציעו את הסל הזה, אז יש שם סוגיות: האם יהיה מצב של סבסוד צולב, שבסל יהיה זול ובדברים אחרים ייקרו את המוצרים - והאם הצרכנים יצליחו לזהות את זה? לכן, צריך לוודא שתחת המנגנונים האלו, לא יצא בבחינת 'שכרך בהפסדך'.

לגבי סוגיית העלאת הפטור מתחת ל-150 דולר, ההמלצה שלנו היא להפחית את הפטור אפילו יותר ממה שהיה קודם (עד 75 דולר - א"ז). אנחנו חושבים שזה גורם לעיוותים ובטח בטווח הבינוני עלול לפגוע בחלק מהעסקים. יש סוגיה שלפיה חוץ מדרך אמזון, מאוד קשה לייבא, אז לכן עשו את זה. ככל שזאת הבעיה, צריך לפתור אותה ולהוריד את הפטור הזה".

לאחר ההסכמות על תקציב המדינה, החלו להתפתח חלופי מהלומות בין משרדי הביטחון והאוצר על רקע תקציב מערכת הביטחון. איך אתה, כיועץ הכלכלי של הממשלה, רואה את העימות המחודש?
"תקציב הביטחון הוא מרכיב מאוד משמעותי בתקציב הכולל. כולנו מבינים את זה וכולנו מבינים שהתקציב הכולל בסוף הוא קריטי מבחינת השפעתו על החוב, עלויות החוב והיכולת להפנות משאבים לטובת צרכים אזרחיים - אם זה חינוך, תשתיות וכיוצא בזאת - מבלי להיכנס לוויכוח הנוכחי, שתלוי גם בהנחות של מספר ימי מילואים והאם יהיו אירועים ספציפיים בזירה הגאו-פוליטית. השנה, הוחלט על 112 מיליארד שקל. צריך למצוא את הדרך היעילה ביותר להישאר במסגרת הזאת, וכמובן, במקביל, מפעם לפעם, לבצע אבחון מהו המצב הגאו-פוליטי והאם הסיכונים הביטחוניים ירדו. יש טענות מצד אחד שהם עלו, ומן הצד השני עולות טענות שהם ירדו. כולנו מבינים שאנחנו צריכים ביטחון עבור הכלכלה, אבל הכלכלה צריכה גם ביטחון. ככל שיש ויכוח מהותי, לא על עוד מיליארד שקל לפה או לשם, בתפיסת הביטחון - צריך לשבת ולחדד את העפרונות על זה".

כלומר, יש לעמוד מאחורי הסכום שנקבע?
"אם יש מאחורי הדרישות האלה התפתחויות ביטחוניות כלשהן, אז אנשי הביטחון ומקבלי ההחלטות צריכים לשבת על זה, אבל בוודאי שלא היינו רוצים, כמו שאמרתי, לפרוץ את מסגרת התקציב כרגע. במיוחד כשאנחנו סביב יעד גירעון של 3.9%, יש אי-ודאות גדולה ביחס לאירועים ביטחוניים, ואנחנו לא יודעים לגמרי מה יהיה עם המיסוי מעסקת וויז; לכן, בצד ההוצאות ובצד ההכנסות יש אי-ודאות גדולה".

עד כמה הלחצים משוק הנדל"ן השפיעו על החלטת הריבית הנוכחית?
"בשוק הנדל"ן יש תמונה מעורבת. מצד אחד, אתה רואה שבאמת חלה ירידה מסוימת בעסקאות. היא ירידה מסוימת, ולא כזאת דרמטית אם אתה מסתכל לאורך השנים. מהצד השני, אנחנו רואים התחלות בנייה גבוהות. ברבעון האחרון, ראינו גם עלייה מסוימת בגמר בנייה. לפיכך, אנחנו רואים את הירידה במחירים ככזו שמשקפת התאמה כלשהי בשוק, ואנחנו רואים קבלנים שרכשו קרקעות במכרזים של רמ"י. כנראה יש עדיין מערך של התאמה של המחירים; אנחנו בוחנים כל הזמן את האיתנות של השחקנים, וכרגע לא רואים בצד המשכנתאות רמה גבוהה של פיגורים".