מניית אלביט הגיעה לשיא, אבל הסיפור של השבוע שייך לאחרת

החברות הביטחוניות ממשיכות במסע החלומי שלהן ולא עוצרות. חברת אלביט מערכות רשמה עוד ציון דרך היסטורי ביום חמישי כשקפצה בעוד 4% והגיעה לראשונה בתולדותיה לשווי שוק של 100 מיליארד שקל. הבעלים, מיקי פדרמן, כבר מחזיק במניות בשווי של יותר מ-42 מיליארד שקל. אלביט עושה זאת כשהיא משלימה זינוק של 17% רק מתחילת החודש הנוכחי (כלומר בתוך ארבעה ימי מסחר בלבד) ו-38% בחודש האחרון.

● משקיעי הריטייל בתל אביב איבדו פחד: "שלוש שנים של עליות חדות יצרו פומו"
● קריפטו, סייבר וגם אפליקציה ללימוד שפות: חביבות האנליסטים ל־2026

בכך, אלביט, בניהולו של בצלאל מכליס, הפכה לחברה הרביעית בבורסה שמגיעה לשווי כזה. כעת, טבע היא הגדולה ביותר בבורסה, עם שווי שוק של כ-119 מיליארד שקל, אחרי בנק לאומי עם שווי שוק של 111 מיליארד שקל ואז פועלים ואלביט כאמור עם שווי של 100 מיליארד שקל כל אחת.

אלביט נהנית מהביקוש העולמי הגובר לתעשיות ביטחוניות, בעקבות מלחמת רוסיה־אוקראינה ומלחמת "חרבות ברזל". לאלו נוספים המתחים הגאו־פוליטיים המתגברים בעקבות ההשתלטות האמריקאית על ונצואלה, וכן הדחיפה של הנשיא טראמפ להשתלט על גרינלנד - התפתחויות שהעניקו רוח גבית לחברות הביטחוניות ברחבי העולם מתחילת השבוע. כמו כן, במהלך הלילה, הנשיא טראמפ קרא ברשת החברתית שלו, Truth Social, להגדלת תקציב הביטחון המתוכנן של ארה"ב לשנת 2027 מטריליון דולר ל-1.5 טריליון דולר.

בתקופה האחרונה, אלביט חתמה על עסקת ענק בהיקף של 2.3 מיליארד דולר, על פי דיווחים עם איחוד האמירויות. ימים ספורים לאחר מכן, חתמה על עוד עסקה של 210 מיליון דולר ממשרד הביטחון בישראל, בנוגע לשדרוג טנקי המרכבה. עוד קודם לכן, באוגוסט, חתמה על עסקת ענק עם סרביה בהיקף של 1.63 מיליארד דולר.

אבל הזכיות לא הסתיימו. והשבוע המניה כאמור זינקה, בעקבות עוד שתי עסקאות ענק בהיקף של 150 מיליון דולר כל אחת. האחת למכירת מערכות הגנה למטוסים למדינה באירופה, והשנייה עם מדינות נוספות באירופה, שחברות בברית נאט"ו, לאספקת מערכת הגנה אקטיבית לנגמ"שים.

מי שממשיך להיות אופטימי לגבי החברה שהוא מנהל הוא בצלאל מכליס, שאמר בנובמבר האחרון לגלובס כי "רואים סגירת מעגל בין הגידול בצבר לשיפור ברווחיות. המגמה תימשך גם קדימה". והוסיף כי החברה "לא בנויה על מנוע צמיחה אחד, אלא מאוד מגוונת".

נקסט ויז'ן נוגסת גם בשווי של נייס ואיי.סי.אל

במקביל, גם החברה הביטחונית השנייה בגדולה, נקסט ויז'ן , מפתחת המצלמות המיוצבות לרחפנים וכלי טיס קטנים, קפצה גם היא הבוקר לזמן קצר ביותר מ-4%, התקרבה לשווי של 23 מיליארד שקל. בכך, היא עקפה חברות ותיקות וגדולות ממנה בהרבה, כמו שותפות הגז ניו-מד אנרג'י , שמחזיקה ב-45.3% ממאגר הגז לוויתן, ואפילו את חברת האשלג, הפוספט והמינרלים המיוחדים, ICL , או את חברת התוכנה הגדולה נייס , שעד לפני שנתיים וחצי הייתה החברה הגדולה בבורסה בתל אביב.

נקסט ויז'ן משלימה עלייה של 16% מתחילת החודש הנוכחי ולא פחות מ-73% בחודש האחרון. כזכור, בשבוע שעבר, עקפה נקסט ויז'ן גם את מליסרון , חברת הקניונים של ליאורה עופר, כשהיא חלפה באותו הזמן גם על פניהן של חברות כמו בזק , ביג , קמטק , מגדל ביטוח וכלל ביטוח , וגם קבוצת דלק , אמות , שטראוס ואחרות.

במקרה של נקסט ויז'ן, הזינוק הגיע בעקבות שתי הזמנות גדולות. האחת, הגדולה בתולדותיה, בהיקף של כמעט 77 מיליון דולר, עליה הודיעה באמצע דצמבר. והשנייה עם עוד 22 מיליון דולר, ביום הראשון של שנת 2026. השבוע גם עדכנה החברה כי יעד המכירות שלה לשנה הנוכחית הוא 275 מיליון דולר, עם צמיחה של 64% בהכנסות לעומת שנת 2025. בחברה גם סיכמו את שנת 2025 עם הזמנות בהיקף של 233 מיליון דולר, והכנסות בפועל שצפויות לעמוד לדבריה על כ-168 מיליון דולר. החברה אף רושמת רמת רווחיות גולמית מרשימה במיוחד של 71%.

מנגד, איי.סי.אל ונייס המשיכו להיפגע, כאשר ברבעון האחרון שתי המניות ירדו ב-14% וב-20% בהתאמה. אצל איי.סי.אל, הסיבה הייתה פתיחת הזיכיון מחדש על ים המלח למכרז, למרות שהחברה תקבל פיצוי ענק מהמדינה. אצל נייס, מדובר בחולשה שנמשכת כבר יותר משנה, מאז הודיע ברק עילם, מנכ"ל חברת התוכנה, על עזיבת החברה. עם זאת, בחברה מדברים על 'יו-טרן' ואומרים כי החברה אומנם תיפגע בטווח הקצר, אך מקווים שהצמיחה תחזור בשנים הבאות.

שורה של עסקאות ענק בתעשיות הביטחוניות

העסקאות הללו בתעשיות הביטחוניות מצטרפות לשורה של עסקאות עתק שביצעו בשנים האחרונות החברות הביטחוניות הישראליות. בראש הרשימה, עומדת מכירת מערכת חץ 3 של התעשייה האווירית לגרמניה בשנת 2023, תמורת כ־3.5 מיליארד דולר. בנוסף, בסוף יוני האחרון, זכתה רפאל במכרז של משרד ההגנה הרומני לרכישת מערכת הגנה אווירית לטווחים קצרים וקצרים במיוחד (V/SHORAD), בעסקה המוערכת בכ־1.9 מיליארד אירו (כ־2.2 מיליארד דולר).

עוד קודם לכן, טרם מכירת חץ 3 לגרמניה, עסקת השיא של התעשייה האווירית הייתה מכירת מערכות ברק 8 (MRSAM) להודו באפריל 2017, תמורת כ־1.6 מיליארד דולר. כחודש לאחר מכן, נמכרו טילי ברק 8 בגרסה הימית בעסקה נוספת, בהיקף של כ־630 מיליון דולר.