האם יבוא החמאה הביא דווקא להתייקרות שלה?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: חנוך מילביצקי
מפלגה: הליכוד
תכנית: "שמונה אפס אפס", הקול ברמה
ציטוט: "הורידו את המכסים על חמאות מחו"ל. אז בהתחלה אכן היו כמה חודשים שהיה יותר זול, אבל אז אחר-כך המחיר התחיל לעלות"
תאריך: 28.1.2026
ציון: לא מדויק

על רקע כוונתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להוריד את המכסים על משק החלב, ח"כ חנוך מילביצקי מותח ביקורת ומביא כדוגמא את שוק החמאה: "אני אתן לך את הדוגמה הכי קשורה והכי רלוונטית של חמאה. אם אתה זוכר, היה דיבור גדול על החמאה. דיברו על זה שיש מחסור, כל מיני דברים כאלה. הורידו את המכסים על חמאות מחו"ל. אז בהתחלה אכן היו כמה חודשים שהיה יותר זול, אבל אז אחר-כך המחיר התחיל לעלות. והיום אם אתה נכנס, ברוב המוחלט של המקרים החמאות מחו"ל יקרות משמעותית הרבה יותר מהחמאות הישראליות".

האם כך אכן התפתחו הדברים?

כמו שהראנו במשרוקית, עד 2019 הוטל מכס על יבוא חמאה בשיעור של 126%-140%. אך כבר מ-2016 הממשלה החליטה להעניק מכסות יבוא שנתיות פטורות ממכס לחמאה שולחנית (באריזות קמעונאיות של עד קילוגרם), בהיקף של כ-1,250 טון בשנה - כ-20% מסך צריכת החמאה באותה התקופה.

ואולם ב-2019 חל שינוי בשוק. לפי פרופ' איל קמחי מהאוניברסיטה העברית ומוסד שורש, "לאחר ששר האוצר דאז משה כחלון סירב לקבל את המלצת ועדת המחירים ולחתום על הצו לייקור מוצרי החלב בפיקוח, ייצור החמאה הפך ללא כלכלי עבור היצרנים, ונוצר מחסור בחמאה במהלך 2019". בתגובה לכך, שר האוצר חתם על הרחבה של המכסות הפטורות ממכס: תחילה בכ-200 טון (עד למכסה שנתית בהיקף של 1,437.5 טון), ובהמשך הוענקה מכסה נוספת של 350 טון.

אלא שלפי רשות התחרות, גם לאחר הרחבת המכסות המשיך המחסור. זאת, בין היתר, משום שמשרד הכלכלה התנה את מכירת החמאה המיובאת במחיר פיקוח - בתקופה שבה שוק החמאה כולו היה מפוקח - ובמקביל נרשמה עליית מחירים בשווקים הבינלאומיים. כתוצאה מכך פחתה הכדאיות הכלכלית של יבוא חמאה בפטור ממכס, ועד סוף 2019 נוצלו כ-70% בלבד מהמכסות. יבוא מחוץ למכסות כמעט שלא התרחש, לפי רשות התחרות, בשל שיעור המכס הגבוה.

בתחילת 2020, לפני הסרת המכס, חתם שר האוצר על מכסת יבוא נוספת של 2000 טון - משמעותית יותר גדולה מהמכסה של 2019 (1,787 טון בסוף 2019). בפברואר 2020 בוטל המכס על יבוא חמאה, וממאי 2020 הוחל פיקוח גם על החמאות המיובאות, אם כי במהלך השנה ניתן פטור הדרגתי מפיקוח לחמאות מיוחדות.

נתוני משרד החקלאות מצביעים על עלייה ביבוא לאחר מהלכים אלה: מ-1,186 ו-1,159 טונות של חמאה שולחנית שיובאה בשנים 2017 ו-2018 בהתאמה, ב-2019 המספר עלה ל-2,190, ב-2020 ל-5,157, וב-2021 ו-ב2022 היקף היבוא עמד על 3,856 ו-2,395 בהתאמה.

ביולי 2021 פרסמה רשות התחרות מחקר שבחן את השפעת הטיפול הממשלתי במחסור בחמאה על הזמינות, המגוון, המחירים, והריכוזיות הענפית. לפי רשות התחרות, "המעבר לפטור גורף ממכס הביא להגדלת היצע החמאה באופן שנותן מענה לרמת הביקוש המקומי, תוך הגדלת מגוון מוצרי החמאה המוצעים על המדף ובלימת מגמת העלייה במחיר הממוצע".

מספר חודשים לאחר פרסום המחקר, בנובמבר 2021, שר החקלאות עודד פורר ושר האוצר אביגדור ליברמן תחת ממשלת בנט-לפיד חתמו על צו לביטול הפיקוח על מחירי החמאה. מכאן עולה כי יש "גורמים מתערבים" המקשים להסיק על השפעת פתיחת השוק ליבוא באמצעות השוואת מחירים פשוטה של המחיר כיום למחירי העבר.

פרופ' קמחי מוסיף: "אי-אפשר להסתכל רק על השתנות המחירים כדי לקבוע את מידת ההשפעה של היבוא על המחיר, שכן ההשפעה של הפתיחה ליבוא לא מבודדת, ויש בדרך גורמים נוספים שמשפיעים גם הם על המחיר".

ובכל זאת, כיצד השתנה המחיר במהלך השנים? מסקירת משרד החקלאות מפברואר 2023 עולה כי בין פברואר לאפריל 2019, שנת המחסור בחמאה, מחירי החמאה המיובאת עלו בחדות - אך לאחר מכן ירדו. העלייה המשמעותית התחדשה רק בתחילת שנת 2022, על רקע מלחמת רוסיה-אוקראינה, שהקפיצה את מחירי התשומות בעולם והביא לעליית מחירי יבוא החמאה (שעם הורדת מכסי יבוא חלב יש מי שיטען כי הגברת היבוא חושפת את השוק ליותר סיכונים גלובליים).

כל זאת, במקביל להשפעות הסרת הפיקוח על מחירי החמאה בנובמבר שלפני (2021). לפי נתוני משרד החקלאות, מנובמבר 2021 לדצמבר 2022 החמאה מיבוא לצרכן התייקרה ב-61% (מ-35.3 ל-56.8 שקלים לק"ג, לפני מע"מ), לעומת החמאה המקומית שהתייקרה ב-5.7% בלבד (מ-33.4 ל-35.3 שקלים, לפני מע"מ).

במשרד החקלאות מציינים כי בנוגע לחמאה מיבוא, אף על-פי שהמחיר לצרכן עלה ב-21.5 שקל לק"ג, המחיר ליבואן עלה רק ב-14.4 שקל - מה שמשקף עלייה במרווח השיווק של 7.1 שקלים. אלא שגם כאן חשוב לחדד שמרווח השיווק לא בהכרח מתורגם לרווח של המשווק, שכן בדרך יש שתי חוליות (סיטונאי ורשת שיווק), שגם להן יש עלויות תפעוליות שהשתנו בתקופה זו.

לפי משרד החקלאות, עליית המחיר לצרכן הושפעה משני גורמים עיקריים: ראשית, בעקבות הפתיחה ליבוא, החמאה המיובאת הפכה לחלק משמעותי בצריכה הישראלית. שנית, הסרת הפיקוח אפשרה למחיר החמאות המיובאות לעלות יחד עם המגמה העולמית. בהתאם לשני גורמים אלה, השפעת מחיר החמאה המיובאת על המחיר הממוצע לצרכן גברה.

ומה לגבי הפחתת מכסים על חלב - האם זאת בהכרח תזיק באותו מידה? לפי קמחי, "ככלל, הורדת מכס אמורה להביא לירידת המחיר לצרכן בשוק תחרותי, אבל השוק כאן רחוק מלהיות תחרותי, ובהחלט ייתכן שאת הקופון יגזרו היבואנים ורשתות השיווק, ולצרכנים יישאר מעט מאוד אם בכלל. ובטווח הארוך, לא בטוח שתמיד אפשר יהיה להשיג חלב מיובא במחירים נמוכים, ואז כבר אי-אפשר יהיה להחזיר את הגלגל".

בתוגה לפנייתנו, משרד החקלאות טען כי "בענף החמאה, מאז שירד המכס על היבוא, מחיר החמאה המיובאת לצרכן עלה בכ-74% (65.5 שקל לק"ג, לעומת 37.6 שקל לק"ג לפני מע"מ), בעוד שמחיר החמאה המקומית עלה ב-23% (41.3 שקל לק"ג, לעומת 33.5 שקל לק"ג לפני מע"מ). ניתן לראות כי החמאה המיובאת יקרה בכ-24 שקל לק"ג מהחמאה הישראלית. נתונים אלה ממחישים פעם נוספת את חשיבות הייצור המקומי ואי-תלות בגורמים חיצוניים, במטרה להבטיח את ביטחון המזון הלאומי".

מטעם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, נמסר בתגובה: "יבוא הוא חיובי, יבוא דורסני הוא רע. הרפורמה שהאוצר מתכנן כרגע תביא ליבוא שיחסל את השחקנים הקטנים והבינוניים וישאיר רק את הגדולים. האם הפחתנו ריכוזיות? לא. האם עודדנו תחרות? לא. האם הוזלנו את יוקר המחיה? בוודאי ובוודאי שלא".

לסיכום, אכן הייתה ירידה ואז עלייה חדה במחירי חמאה אחרי הורדת המכסים, אך מילביצקי לא הזכיר את ההקשר של העלייה, הכולל - הורדת הפיקוח שאיתו עלו המחירים בחדות. לכן, דבריו של חנוך מילביצקי לא מדויקים.