הפרשה שאיימה לחסל את הקריירה הפוליטית של שר האוצר לשעבר, משה כחלון, ואף סיכנה אותו בהרשעה פלילית עם אפשרות לעונש מאסר, מצויה במגעים לקראת הסדר טיעון שיסלול את דרכו של כחלון בחזרה לפוליטיקה. זאת, לאחר שבאחרונה ערכה הפרקליטות שימוע לכחלון לקראת הגשת כתב אישום נגדו. ההסדר הצפוי פורסם השבוע לראשונה על ידי אבישי גרינצייג ב-i24NEWS.
ככל הידוע, המגעים להסדר נמשכים בימים אלה בין הפרקליטות ובין בא כוחו של כחלון, עו"ד נתי שמחוני. הכוונה המסתמנת היא ככל הנראה להגיע להסדר מקל יחסית, אשר תנאיו יאפשרו לבית המשפט לקבוע כי במעשיו של כחלון לא נפל קלון - ובכך לאפשר את התמודדותו של שר האוצר לשעבר בבחירות הקרובות.
● חשד למידע פנים במניה הלוהטת של תל אביב: פשיטה על משרדי ארית
● בלעדי | עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט
עם זאת, הסמכות לקבוע האם במעשיו של כחלון נפל קלון או לא מצויה בסופו של דבר בידי ביהמ"ש, שיידרש לאשר את הסדר הטיעון, ואשר אינו מחויב להסכמות בין הצדדים. אם ביהמ"ש יימנע מהכרעה לגבי הקלון, הסוגיה צפויה להתגלגל לפתחו של יו"ר ועדת הבחירות לכנסת, השופט נעם סולברג, אשר יחליט האם לאפשר לכחלון להתמודד.
בלב התיק שטלטל את שוק ההון ואת המערכת הפוליטית מצויה כהונתו של כחלון כיו"ר החברה לאשראי חוץ-בנקאי, יונט קרדיט, אחרי שעזב את הממשלה והכנסת בתחילת העשור. בספטמבר 2024 הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה על כוונתה להגיש כתב אישום נגד כחלון, בכפוף לשימוע, על חלקו במניעת דיווח ובהסתרת מידע מהדירקטוריון על אי-סדרים בסניף נצרת של החברה.
120 מיליון שקל חובות
יונט קרדיט, חברה ציבורית שעסקה בניכיון צ'קים ובהלוואות לעסקים קטנים, קרסה ב-2022 בעקבות גילוי אי-סדרים חמורים, והותירה אחריה חובות הנאמדים בכ-120 מיליון שקל. כחלון, ששימש כיו"ר הדירקטוריון ביונט קרדיט החל מיוני 2021 ועד שהתפטר כעבור כשנה בעקבות התפוצצות הפרשה, חשוד בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ובעבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
לפי החשד, כחלון ידע לאורך חודשים על היעלמותם של מיליוני שקלים מהסניף המרכזי של יונט קרדיט בנצרת, אך הורה לקצין הציות של החברה שלא לדווח על כך, ואף נטל חלק לצד בכירים נוספים בהסתרת המידע מהדירקטוריון. זאת, במטרה להימנע מהפרשה בדוחות הכספיים עבור הכספים החסרים - מה שעלול היה להוביל להורדה בדירוג האשראי של יונט קרדיט. כחלון אף נחשד, כי גרם לכך שהדוחות הכספיים של החברה כללו מידע מטעה.
החשדות המרכזיים נגד כחלון בפרשת יונט קרדיט
1
בתחילת 2022 קיבל כחלון כיו"ר החברה עדכון על אי־סדרים בהיקף של כ־10 מיליון שקל
2
כחלון הורה לבכירים בחברה שלא לדווח כדי למנוע פגיעה בדירוג האשראי
3
בנוסף, הוא השתתף בהסתרת המידע מהדירקטוריון, וחתם על דוחות מטעים למשקיעים
4
לכחלון מיוחסות עבירות על חוקי ניירות ערך ומרמה והפרת אמונים בתאגיד
"מוטרד מאוד מהקטע"
בהקלטה שפורסמה בגלובס ובכאן 11 נשמע כחלון אומר לבכיר ביונט קרדיט: "טוב, תראה מה אתה עושה עכשיו. החברה לא צריכה לחטוף מכות. תן לנו אחרי דירוג, אחרי זה, יהיו לנו מספיק שומנים. כרגע אנחנו אנורקסים, כל מכה תפרק אותנו".
במאי 2022 עדכן קצין הציות את הדירקטוריון לגבי האירועים. בעקבות זאת, מונה בודק חיצוני והממצאים פורסמו לציבור. הבורסה השעתה את המסחר במניית יונט קרדיט וגרעה אותה מהמדדים, דירוג האשראי של החברה ירד, ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדוחות הכספיים לשנים 2020-2022.
לפי כתב החשדות שגיבשה הפרקליטות, עוד בתחילת 2022, מספר חודשים לפני שהדירקטוריון התוודע להיקף המשבר, קיבל כחלון עדכון מקצין הציות, יואב צבר, שלפיו בסניף המרכזי של החברה בנצרת חסרים 10 מיליון שקל - כולל המחאות שנעלמו בגובה 5 מיליון שקל.
"מוטרד מאוד מהקטע"
לפי הקלטה שפורסמה בכאן 11, כחלון קיבל עדכון מבכיר בחברה, שלפיו "יש לנו שם חוסר של כמעט 10 מיליון, שמתוכם 5 מיליון בכלל לא קיימים. אני מוטרד מאוד מהקטע הזה... אם הוא לא פותר את הבעיה מחר, צריך להוציא על זה דיווח, אני לא יכול להשאיר את זה ככה".
הפרקליטות טענה שצבר גילה על החוסרים כבר ב-2020, ואלה היו ידועים לבעלי השליטה בחברה, שהסתירו אותם, לכאורה, מהדירקטוריון ומהציבור. אחד מבעלי השליטה, צחי אזר, טען שההמחאות נגנבו על ידי מתפעלי הסניף, בעוד שאלה טענו שהכסף הגיע לחברה הפרטית של בעלי השליטה.
לפי כתב החשדות, כחלון הנחה את צבר לפעול להקטנת החוסרים וביקש בעצמו מאזר להשיב 5 מיליון שקל - בקשה שאזר דחה, וניאות להזרים 2.4 מיליון שקל בלבד. בגלובס פורסם בזמנו, כי כחלון קיבל שלוש התרעות נוספות לגבי אי-סדרים בחברה.
ככל הידוע, בשימוע היה צפוי להציע כחלון גרסה משלו לאירועים. לטענתו, חוסרים בהמחאות עשויים לאפיין את התנהלותן של חברות בענף, והוא הבין מאנשי המקצוע כי הנושא בבדיקה ולא נחשב לאירוע קיצוני. לפי תמלילי החקירה של כחלון ברשות ני"ע ב-2023, שפורסמו בעיתונות הכלכלית, הוא העיד כי "כל זמן שהנושאים של נצרת היו מטופלים על ידי יואב... כשנושא מטופל הוא בשבילי מטופל. זה נושא תפעולי רגיל, מהלך עסקים רגיל, ועזרתי כמה שיכולתי בעצות, אבל זהו. ודרבנתי, אבל זה היה התפקיד שלי".
"כלום לא שווה את זה"
כחלון הכחיש גם כי הנחה גורם כלשהו להימנע מדיווח והסביר כי עוד כשר האוצר פעל לקדם שקיפות. "אני יש לי רק את השם, רק את הקרדיט הציבורי שלי. יצאתי לפסק זמן לעבוד ולהתפרנס במטרה גם לחזור לחיים הציבוריים, לא אסכן את זה בשביל השטויות האלה ובשביל אף אחד, אף אחד לא שווה את זה", אמר. כחלון הדגיש, כי לפני שהצטרף ליונט קרדיט התייעץ עם בכירים ובהם ד"ר משה ברקת, הממונה לשעבר על שוק ההון.
עוד הכחיש כחלון כי פעל ממניע כספי, וטען כי אפילו יזם קיצוץ בשכרו וסירב לקבל בונוס. לטענתו, הוא התעקש לומר את האמת לגבי מצבה הכלכלי של יונט קרדיט גם במחיר של קבלת סירוב לאשראי מבנקים ומגופי מימון. הסדר הטיעון הצפוי יבהיר עד כמה הדברים שכנעו את הפרקליטות.
*** חזקת החפות: משה כחלון ויתר המעורבים בפרשה לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.