התקציב המעודכן: הגירעון יטפס, רפורמות נגנזו והורדת הריבית בסימן שאלה

המלחמה אילצה את הממשלה לפתוח את תקציב המדינה, שאושר פעם נוספת, הפעם עם הוצאות ביטחון תופחות וגירעון שנפרץ. בעוד שהרפורמות המבניות שהיו אמורות להניע את המשק נפלו, יש לשאול: כיצד המצב ישפיע על החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל?

● שר האוצר הציג את מתווה הפיצויים לעסקים
● בנק ישראל בביקורת על התקציב: "להפחית כספים קואליציוניים ולהימנע ממתן הטבות מס"

הרפורמות

התקציב המקורי שאישרה הממשלה העניק למערכת הביטחון 112 מיליארד שקלים, ויעד הגירעון הממשלתי עמד בו על 3.9%. בפנים הייתה שורת רפורמות, שחלקן פוצלו מחוק ההסדרים במהלך הדיונים בכנסת. המרכזיות שכן נותרו בפנים הן הרפורמה בחלב, שנועדה להוזיל את מחירי מוצרי החלב אל מול לובי חקלאי בליכוד, וכן ריווח מדרגות מס הכנסה שנועד להגדיל את שכר הנטו - כשהמקור התקציבי שלו הוא הטלת מס רכוש על קרקעות פנויות, חרף התנגדויות רבות אליו. מהלכים אלו קודמו על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

אלא שהרפורמות, בחלב ובמס הקרקעות, הביאו למחלוקת ולקרע בקואליציה, בהובלת ח"כים מהליכוד. כעת, גם שתיהן מוצאות עצמן בחוץ. לצדן, גם חוק הגיוס הוקפא. מה שנותר הוא הקלות במס הכנסה - אך למהלך הזה, שעלותו כחמישה מיליארד שקל בשנה, אין מקור תקציבי. עוד בפנים: הטלת מס על רווחי היתר של הבנקים, וכן רפורמה לתחרות בבנקאות שתאפשר להקים בנקים קטנים על ידי מוסדות פיננסיים. כמו כן, בימים האחרונים אישרה הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הרפורמה בערבויות.

התקציב

תוספת התקציב שהובאה לאישור כללה תחילה תוספת של 28 מיליארד שקלים למערכת הביטחון, ורזרבה נוספת של 10 מיליארד. למרות הסיכום המוקדם, במערכת הביטחון דרשו עוד 4 מיליארד שקל - וקיבלו. כך, הצעת יעד הגירעון עמדה על 4.9%, ובסופו של דבר נקבע על 5.1%. זהו יעד גבוה שמיוחס בין היתר לנקודת המוצא הגבוהה; לפני אישור התקציב המקורי בחודש דצמבר, באוצר שאפו שיעמוד על כ־3%-3.2%.

גם יעד הגירעון המעודכן, 5.1%, הושג לאחר קיצוץ רוחבי של 3%. הכלכלן הראשי במשרד האוצר עדכן את תחזית הכנסות המדינה ממסים כך שזו צפויה לגדול ב־11 מיליארד שקלים. כמו כן, באוצר סבורים שהמלחמה תגרע כחצי אחוז מהתוצר בשנה הקרובה, כך שתסתיים עם צמיחה של 4.7% במקום 5.2% בתחזית המקורית.

בצד החיובי, ניתן לציין שעד כה התקציב מתנהל כתקציב המשכי על סמך תקציב השנה הקודמת. מדובר במשימה מורכבת עבור אנשי האוצר, בין היתר בשל פער של למעלה מ־55 מיליארד שקל מהתקציב שאושר בממשלה (עוד לפני התוספות שניתנו בלילה). העברת התקציב תוכל לסייע לממשלה לתפקד בתקופת המלחמה.

חרף הגירעון הגבוה והקיצוץ הרוחבי, בממשלה לא ויתרו על חלוקת כספים קואליציוניים בסך חמישה מיליארד שקל. ברשימה: יותר ממיליארד וחצי שקל למוסדות תורניים, 257 מיליון לתלושי מזון המזוהים עם מפלגת ש"ס, וכמעט 2 מיליארד נוספים להקצאות ספציפיות במשרדי ההתיישבות, דתות, חינוך בריאות ורווחה. כך למשל, הועברו 100 מיליון למשרד המורשת ללא פירוט ומאות מליוני שקלים ליהודה ושומרון.

הריבית

מאז פרוץ המלחמה, הכלכלה הישראלית התנתקה ממתווה הקטנת יחס החוב־תוצר. להיפך. כעת מגמת הגידול בחוב נמשכת: התקציב הנוכחי שאושר בממשלה כולל בין השאר את הרחבת הוצאות הביטחון, הרחבת החוב בסביבת ריבית גבוהה, וצמצום בהוצאות האזרחיות. לכך עשויה להיות השפעה גם על הריבית במשק, כשהפוקוס על ההחלטה הקרובה בסוף החודש.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי-טפחות, אמר כי "התקציב המעודכן נתפס כמהלך הכרחי בזמן מלחמה ולכן עשוי להתקבל בהבנה בשווקים ובקרב גורמי הדירוג, אך הוא מגדיל את אי הוודאות הפיסקלית". הוא הוסיף כי "ככל שאי הוודאות הפיסקלית לגבי התקציב תגדל, בנק ישראל ישאף, לדעתי, לנקוט זהירות יתר, מה שיפחית את הסיכוי שהריבית תרד בסוף החודש".

לעומתו, מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, הסביר כי "העלאת הגירעון כשלעצמה לא תשפיע להערכתנו, יתר על המידה, על החלטת ריבית בנק ישראל בסוף החודש, בשל העובדה כי הגידול נובע רובו מההעלאה ההכרחית של תקציב הבטחון לאור המלחמה עם איראן". הוא ציין כי "השוק מתמחר עתה הורדה בהחלטה הקרובה בהסתברות של 32%".

הפוליטיקה

ביום שלישי בערב הודיעו השר סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו שלצד הקפאת הרפורמות השנויות במחלוקת יוקפא גם חוק הגיוס. כך, לחרדים תהיה אפשרות להצביע עם הקואליציה על העברת תקציב המדינה לצד הוצאת הרפורמות השנויות במחלוקת. הדבר יכול להבטיח לממשלה את העברת התקציב במועדו שכן על פי חוק תקציב שלא עובר עד לסוף החודש - מביא להקדמת הבחירות.

המלחמה יצרה תנאים גם להפסקת העוינות בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וחלק מחברי הכנסת של הליכוד. עם זאת, שר האוצר רצה להוביל העברת שורה של רפורמות שייצבו אותו כמי שנאבק ביוקר המחייה, לאחר שספג ביקורת גם מחבריו לקואליציה שלא קידם את הנושא במהלך הקדנציה שלו. בכל אופן, הרפורמות בנושא נגנזו. המהלך נועד להבטיח את תמיכת המפלגות החרדיות באישור תקציב המדינה עד לסוף החודש. המלחמה אמנם כפתה "הפסקת אש" בתוך הקואליציה עצמה, אך המחיר הוא ברור: המאבק ביוקר המחיה נדחק הצידה לטובת יציבות הממשלה.