מחיר המלחמה באיראן: הכלכלה הישראלית התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון

המשק הישראלי התכווץ בקצב שנתי של 3.3% ברבעון הראשון של 2026 (ירידה של 0.8% בחישוב רבעוני) - כך עולה מאומדן ראשוני לתוצר שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הירידה החדה, שמסיימת רצף של שני רבעונים של צמיחה, משקפת בעיקרה את ההשפעות הכלכליות של מבצע "שאגת הארי" שהתנהל לאורך חודש מרץ.

● האינפלציה בחודש אפריל זינקה ב-1.2% - בהתאם לצפי; מחירי הדיור חזרו לעלות
● בדרך למשבר בשווקים? האנליסט שמציע להיזהר מחברה אחת

נתון מדאיג הוא ירידה של 4.5% בחישוב שנתי בתוצר לנפש - המדד המשקף בצורה הריאלית יותר את רמת החיים במדינה - לעומת הרבעון האחרון של 2025. עם זאת, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד נשמרת תמונה של עלייה של 1.7% בתמ"ג - ועלייה קלה עוד יותר של 0.6% בתוצר לנפש.

הצניחה ברבעון הראשון תואמת את הערכות הכלכלנים שפורסמו בשבועות שקדמו לפרסום, ומהווה היפוך מהיר ממגמת ההתאוששות שאפיינה את המחצית השנייה של 2025. ברבעון הקודם, האחרון של 2025, צמח התמ"ג בקצב שנתי של 2.9%. התוצר העסקי, שלרוב משמש אינדיקטור לפעילות הריאלית במגזר הפרטי, ירד ברבעון הראשון של 2026 ב-3.1% בחישוב שנתי, זאת לאחר עלייה של 5.4% ברבעון הרביעי של 2025.

הירידה ניכרה ברוב רכיבי השימושים. ההוצאה לצריכה פרטית התכווצה ב-4.7% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה דומה של 4.6% ברבעון הרביעי, כשבתוכה ההוצאה לצריכה פרטית לנפש ירדה ב-5.8%. ההוצאה השוטפת לנפש - הכוללת מזון, דיור, דלק וחשמל - ירדה ב-10.1% בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה ציבורית התכווצה ב-4.8% בחישוב שנתי, בעיקר בשל קריסה של 26.8% בהוצאה לצריכה אזרחית, ובתוכה ירידה של 43.5% בקניות האזרחיות - היפוך חד מהזינוק של 39.2% שנרשם ברבעון הרביעי של 2025. מנגד, ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-9% בחישוב שנתי, על רקע הלחימה.

המבט קדימה תלוי כעת בקצב ההתאוששות ברבעון השני, שכבר חצי ממנו עבר. נזכיר כי לאחר מבצע "עם כלביא" נרשם ברבעון השלישי של 2025 ריבאונד חד של 12.4% בחישוב שנתי, שקיזז במידה רבה את ההתכווצות ברבעון השני. בכלכלה הישראלית מעריכים כי תרחיש דומה אפשרי, אך עומקו והיקפו תלויים באפשרות להתחדשות הלחימה באיראן ובקצב חזרת המשק לשגרה.