דוח מבקר המדינה: רשויות מקומיות עשו שימוש שלא כדין במצלמות אכיפה

דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לשנת 2025, שפורסם היום (ג'), מקדיש פרק שלם לנושא הפעלת מצלמות מעקב לצורך אכיפה על-ידי רשויות במרחב הציבורי.

● מצלמות החניה בוטלו, אך מהקנס לא תצליחו להיפטר כל-כך מהר
● המבקר: למרות הצורך הרב בעו"סים מפרוץ המלחמה - 1,155 תקנים ברשויות המקומיות לא מאוישים
● המבקר: כ-20.5% מהעסקים פעלו ללא אישור פתיחת עסק בשנת 2024
● המבקר: הכסף הממשלתי לא מנוצל - ופרויקטי התחדשות עירונית ממשיכים להתעכב

ביקורת הנוגעת להפעלת מצלמות אכיפה נערכה בארבע רשויות מקומיות: הרצליה, חדרה, רמת גן והמועצה בנימינה-גבעת עדה. בהרצליה הופקו בשנת 2024 כ-81 אלף דוחות בגין עבירות חניה ונת"צ, ברמת גן כ-36 אלף דוחות, בחדרה כ-3,600 דוחות, ובמועצה בנימינה-גבעת עדה הופקו כ-500 דוחות.

הסכום הכספי של הדוחות שהופקו על-ידי הרשויות בגין עבירות חניה הוא 28.2 מיליון שקל בעיריית הרצליה, 14.3 מיליון שקל בעריית רמת גן, כ-1.2 מיליון שקל בעיריית חדרה וכ-119 אלף שקל במועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה.

מבין הרשויות שנבדקו, נמצא כי עיריית חדרה לא אכפה את החוק על השימוש שלא כדין בנתיב התחבורה הציבורית הקיים בעיר, ומשרד התחבורה לא מימש את סמכותו ולא פנה אליה בנושא.

המבקר קבע בהקשר זה כי על משרד התחבורה לקדם פנייה לרשויות המקומיות שאינן אוכפות חוקי נת"צ, כדי להניע אותן לממש את סמכותן לאכוף את החוק, בשל יעילות האכיפה בשיטה זו. במידת הצורך, על משרד התחבורה לאכוף בעצמו חוקי נת"צ בתחומן של רשויות מקומיות שאינן אוכפות חוקים אלה.

תיעוד המרחב הציבורי שלא לצורך אכיפה וזיהוי המצולמים

עוד עולה מן הדוח כי חלק מהרשויות הפעילו מצלמות אכיפה, אך המשיכו לתעד את המרחב הציבורי גם כאשר אותן המצלמות חדלו לשמש לאכיפה.

כך למשל, עלה כי המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה המשיכה לתעד את המרחב הציבורי בכל שעות היממה באמצעות ארבע מצלמות שהציבה, אף על-פי שכבר לא עשתה בהן שימוש לאכיפה. מאוחר יותר נכתב כי המועצה הסיטה את השימוש בהן לצורכי ביטחון.

עוד נמצא כי המועצה שמרה את הצילומים ממצלמות האכיפה למשך 21 ימים, אף שמותר לשמור אותם לפי הדין לעשרה ימים בלבד.

בנוסף, העיריות הרצליה וחדרה הפעילו כמה מצלמות אכיפה שבהן לא תועדו עבירות או שתועדו עבירות מעטות בשנים 2023-2025.

בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל, חלק מהמועצות לא טשטשו בצילומים את עוברי הדרך שתועדו: המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה לא השתמשה בטכניקות הסוואה לצורך טשטוש עוברי הדרך; עיריית רמת גן שמרה צילומים שהופקו באמצעות מצלמות האכיפה שהיא מפעילה, באיכות שאפשרה לפקחים הצופים בהם לזהות עוברי דרך; בעיריות הרצליה וחדרה הייתה לפקחים אפשרות לבטל את הטשטוש בצילומים שתועדו במצלמות לאכיפת עבירות חניה, באמצעות פעולה יזומה, בשלב שבו הם בחנו את הצילומים האמורים כדי לקבוע אם מתועד בהם ביצוע עבירה.

העיריות הרצליה וחדרה מסרו כי בעקבות הביקורת, ספק מצלמות האכיפה לעיריות חסם את אפשרות הפקחים להסיר את הטשטוש בכל שלב.

המבקר קבע בהקשר זה כי "השימוש של הרשויות המקומיות במצלמות לאכיפת דיני חניה ונת"צים מייעל את האכיפה, אולם הוא עלול לפגוע בפרטיות של עוברי הדרך, ולכן מחייב בחינה זהירה ושימוש מידתי ומוגבל".

עוד עולה מן הדוח כי לא קוימו נהלים הנוגעים לפרטיות ואבטחת המידע. כך למשל, עיריית חדרה הפעילה מצלמות אכיפה במשך יותר משנה תחת אחריותו של מנהל אגף האכיפה, מבלי שזה מונה כאחראי על מצלמות החניה. רק בעקבות הביקורת הוא מונה רשמית לתפקיד זה.

עוד נמצא כי נוהלי אבטחת המידע המחייבים את עובדי עיריית חדרה אינם מתייחסים לסוגיות הקשורות לאבטחת המידע במערכת מצלמות האכיפה, למורשי הגישה למערכת החשופים למידע המצולם או לתהליך הצבת המצלמה או שמירת הצילומים.

חוסר שקיפות וניהול לקוי של הכנסות מדוחות

נמצא כי עיריית חדרה הציבה מצלמות בארבעה אתרים בין השנים 2021-2025, מבלי שאחראי מצלמות החניה אישר אותן. גם במועצת בנימינה-גבעת עדה לא היה נוהל אבטחת מידע למערכת מצלמות האכיפה.

כמו כן, עיריות הרצליה ורמת גן פרסמו באתר שלהן מידע חלקי לגבי מדיניות האכיפה שלהן באמצעות מצלמות, ולא פרסמו מידע לגבי היקף הקנסות שניתנו כתוצאה משימוש במצלמות האכיפה. הרצליה, חדרה ורמת גן לא פרסמו נתונים בנוגע לתועלת האכיפה באמצעות מצלמות ברשות, כגון הפחתת עומסי התנועה או ההשפעה על הסדר הציבורי.

באחד מתיקי האתר של מצלמות האכיפה שהכינה עיריית רמת גן היה חסר מידע לגבי תכליתן של מצלמות האכיפה, העבירות המתועדות באמצעותן, כיווני המצלמות ותיעוד השטח המצולם.

על-פי הדוח, היעדר המידע מטעם הרשויות בולט במיוחד בהשוואה למידע הזמין והנגיש בעניין המצלמות שהעמידו הרשויות המקומיות בלונדון ובניו יורק לרשות התושבים.

ירידה בהפקת דוחות

עוד נמצא כי ברשויות שנבדקו ניכרת ירידה בהפקת דוחות. ירידה זו עשויה להצביע, על-פי המבקר, על עלייה ברמת הציות הנובעת מאכיפה באמצעות מצלמות.

בעיריות הרצליה וחדרה פחת הממוצע החודשי של מספר הדוחות שהופקו במהלך השנים 2024-2025 מאכיפה באמצעות מצלמות. בעיריית רמת גן קטן שיעור הדוחות, מתוך כלל האירועים שנבדקו במערכת המצלמות לאיתור עבירות חניה של העירייה, מ-37% בשנת 2021 ל-13% בשנת 2025.

כמו כן, הדוח מצביע על כך ש-11.5 מיליון שקל - כמחצית מההכנסות לאכיפת הנת"צ - היו צריכים לפי הדין להיות כספים המיועדים לתשתיות, תפעול ותחזוקה של תחבורה ציבורית ועוד. עיריית רמת גן לא ניהלה כספים אלה בהתאם לדרישה זו, ורק ביוני 2025 נפתח חשבון ייעודי לכספים. נכון למועד הדוח, טרם בוצעו בו הפקדות של כספים.

נזכיר כי בדצמבר 2025 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו את עמדת המדינה ופסק כי אין להשתמש במצלמות LPR (המזהות לוחיות רישוי) לזיהוי רכבים שחונים במקומות מוסדרים (כמו אזורי כחול-לבן) ללא תשלום, או לשם תיעוד רכבים החונים במקומות אסורים (כמו אזורי אדום-לבן), בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק.

בעקבות אותו פסק דין, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה הבהרה שלפיה חל איסור שימוש במצלמות הכוללות טכנולוגיית זיהוי לוחית רישוי לצורך אכיפת חניה, וכי במקרים המתאימים הרשות רשאית לפעול באכיפה מול אותה רשות.

בעניין זה מציין המבקר כי ארבע הרשויות שנבדקו מסרו כי המצלמות לאכיפת עבירות חניה שהן הציבו בתחום שיפוטן אינן מצלמות LPR.