פחת מואץ לנכסים שנרכשו בתקופה הקובעת

ראוי לתת לנישום אפשרות לשכנע את פקיד השומה שמדובר בפעולה ראויה בתום לב, וראוי להתיר את ניכוי הפחת המואץ

ביום 29.10.2002 הודיע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יעקב ליצמן, לשר האוצר, כי ועדת הכספים החליטה לאשר את תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לנכס שנרכש בתקופה הקובעת), התשס"ג - 2002. בתקנות הללו, שתחילתן מיום 7.11.2001, נקבע, כי שיעורי פחת לבניין אשר נרכש בתקופה הקובעת (מיום 7.11.2001 ועד 31.12.2003), ובעליו זכאי בשלו לניכוי בשל פחת, יהיו כלהלן:

1. לגבי בניין שנרכש עד תום שנת המס 2002 - 150% משיעור הפחת לפי חוקי העידוד, או לפי תקנות הפחת, כגבוה ביניהם.

2. לגבי בניין שנרכש בשנת המס 2003 - 125% משיעור הפחת לפי חוקי העידוד, או לפי תקנות הפחת, כגבוה ביניהם.

"חוקי העידוד" - לעניין זה, הוא החוק לעידוד השקעות הון והחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, ואילו "תקנות הפחת" הן כל אחת מאלה:

* תקנות מס הכנסה (פחת), 1941.

* תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת), התשמ"ו - 1986.

* תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים), התשמ"ט - 1989.

כנהוג במקומותינו, לא יותר ניכוי בשל פחת מואץ לגבי בניין שהתקבל על-ידי בעליו בכל אחד מהמקרים האלה:

א. רכישה מקרוב (לעניין זה "קרוב" - כהגדרתו בסעיף 19(4) לחוק מיסוי מקרקעין).

ב. רכישה ללא תמורה.

ג. רכישה לפי סעיפים 70 או 71 לחוק מיסוי מקרקעין, או לפי חלק 2 לפקודה.

ד. רכישה לפי סעיף 85 לפקודה.

ה. רכישה של בניין במסגרת חילוף זכויות במקרקעין, לפי פרק חמישי (3) לחוק מיסוי מקרקעין.

רשימת החריגים דלעיל כוללת פעולות, שברובן נעשו ללא תשלום מס שבח (העברה לקרוב, העברה ללא תמורה, העברה נטולת מזומנים מיחיד לתאגיד ולהיפך, חילוף זכויות במקרקעין), אך נכללה בה גם רכישה לפי סעיף 85 לפקודת מס הכנסה, הדן במכירה רעיונית של מלאי, שהוצא מהעסק או שייעודו שונה.

לעניות דעתנו, נכון היתה עושה ועדת הכספים אילו הותירה לבעל הבניין במקרים הללו פתח של תקוה (כפי שנהגה, לאחרונה, במקרים מסוימים במסגרת תיקון 134 לפקודת מס הכנסה), ונתנה לו את האפשרות לשכנע את פקיד השומה, כי עסקינן בפעולה ראויה שנעשתה בתום לב, ועל כן מן הראוי יהיה להתיר את ניכוי הפחת המואץ, אף אם מדובר באחד מהמקרים החריגים.

וזאת ראוי לזכור: לא כל אדם הינו מתכנן מס, ולא כל פעולה בין צדדים קשורים מקורה בשיקולים בלתי לגיטימיים. תוקפה של הערה זו יפה במיוחד במקרים שלגביהם לא ניתנו כלל הקלות מס (כגון העברות "צולבות" בין קרובים, או מכירת מקרקעין בין קרובים ללא בקשת פטור ממס, או שינוי ייעוד של מקרקעין ממלאי עסקי לרכוש קבוע בנסיבות בהן הרווח הרעיוני כפוף במלואו למס).

יש הסבורים, כי במקרים שכאלו ניתן יהיה לתבוע את הפחת המואץ, למרות הנאמר בתקנות, שכן "הסנקציות" העקיפות שנכללו בהן עומדות בסתירה (לכאורה) לחוק היסוד בעניין כבוד האדם וחירותו.