עיצוב מבריא

בניגוד להיסטוריה האפרורית וחסרת המעוף, חידושים אדריכליים מכניסים נשמה ותחושת ביתיות למרכזי טיפול רפואיים; "העיצוב הופך את המקום לביתי ונעים, וזה חלק מתהליך ההחלמה"

בתי חולים ומוסדות בריאות למיניהם נראו בעבר כמעט אותו הדבר. בנייני ענק ובהם מסדרונות אינסופיים, חדרי טיפולים מנוכרים וחדרי שינה בסגנון פנימייתי-סגפני אפיינו את כל המחלקות. מבוגרים, ועוד יותר מהם ילדים חולים, סבלו לעיתים טראומה רגשית, שהצטרפה לסבל הגופני, והחלל המנוכר שבו שהו לא תרם לתחושה מרגיעה ונינוחה.

אולם מבני אשפוז ובריאות נהנים בשנים האחרונות מפריחה אדריכלית.

כשנחנך באוקטובר האחרון בית "זכרון מנחם", מרכז יום חדש לילדים חולי סרטן בירושלים, הפתיע מראה המקום, הן מבחוץ ובעיקר מבפנים, גם את הילדים שמטופלים במקום וגם את העובדים.

"ערימת קוביות" מכנה האדריכל, אלי אוסטר, את ההשראה שלפיה תוכנן המבנה: ערימה אקראית לכאורה של קוביות ילדים, שונות בגודלן ומסובבות על ציריהן. התכנון המקורי מבטא את הצורך ליצור מקום חם ומושך לילדים, והרצון להתרחק מאווירה מוסדית.

"נקודת המוצא בתכנון הייתה הדרישה ליצור מקום מושך ומרתק לילדים השוהים בו, חם, נעים וללא אוירה מוסדית. למרות שבמבנה קיימים חלק מהמרכיבים שניתן למצוא בבית ספר, במרפאה, במתנ"ס, או במועדון נוער, לדעתנו הוא היה חייב להיות שונה מכל מסגרת אחרת", אומר אוסטר.

"התלבטנו כיצד לתת לפרוגרמה רב-גוונית שכזו ביטוי פיזי. החלטנו לא לנסות להכניס את כל האלמנטים של הפרוגרמה מאחורי מעטפת אחידה, אלא לתת ביטוי אדריכלי לריבוי הפונקציות השונות. גיבשנו קונספציה של תדמית המבוססת על ערימה, אקראית לכאורה, של קוביות ילדים, כאשר הקוביות שונות בגדלן לפי דרישות השטח של כל אגף ואגף, ומסובבות על ציריהן".

הבניין יושב בראש מדרון תלול. בחזית המזרחית, הפונה למדרון ולנוף הפתוח, הוא בנוי בצורה מדורגת עם מרפסות פתוחות לאגפים העליונים. קוביית אבן אחת, גדולה, מסובבת ובנויה כקונסולה, יוצרת כניסה ברורה ומקורה, כאשר קיר זכוכית פורץ את קיר האבן ומאפשר הצצה לחלל הפנימי.

במרכז "ערימת הקוביות" ישנו חלל בגובה שלש קומות, המקבל את פני הנכנס ומשמש כלב המבנה ובו מרוכזות מערכות התנועה בתוך הבניין, אנכית ואופקית.

האלמנטים הבנויים בתוך החלל, כגון הגשרים העוברים בין האגפים, מעוצבים בקווים רכים ומעוגלים, לעומת דפנותיהן הישרות של קוביות האבן. קירוי החלל המרכזי נעשה על ידי גגות משופעים, אשר מצופים מבחוץ מתכת ויוצרים קו משלים לקומפוזיציה של קוביות האבן עם גגותיהן השטוחים.

מחשבה רבה הושקעה בניסיון להעניק לילדים, מכל הגילאים, תחושה שהם נמצאים במקום שהוקם במיוחד עבורם, ולכן הפונקציות המיועדות לגילאים שונים, ממוקמות בקומות נפרדות ומעוצבות בהתאם.

בהתאם לצרכים המיוחדים של הילדים, תוכננו מערכות ברמה טכנולוגית גבוהה ובהם מערכת אלקטרונית "בית חכם", המשמשת לשליטה על פתחים בקירות החוץ, גלאי עשן, מערכת כריזה ובקרה על הנוכחות של כל ילד וילדה במרכז.

באגף הרפואי קיים ציוד מתקדם לביצוע בדיקות רפואיות ברמת מעבדה מקצועית, אשר יאפשר קיום בדיקות עבור ילדים במעקב רפואי קפדני תוך כדי קיום הפעילות במרכז היום.

אלמנטים של הפיתוח מחוץ למבנה עוצבו עם אופי רך ושקט, על מנת לא להתחרות בבניין עצמו. עד כמה שאפשר נעשה שימוש במדרונות מתונים, לגשר בין אזורים עם הפרשי גובה, ומעברים ושבילים תוכננו עם קווים מעוגלים.

העיצוב החדשני והמיוחד של מרכז היום זיכה את מתכנניו בציון לשבח, בקטגורית מבני צבור, לשנת 2003/4 על ידי עיריית ירושלים.

גם בית החולים החדש לילדים ע"ש ספרא, במרכז הרפואי תל השומר, נראה כלקוח מסביבת חינוך ובילוי יותר מאשר בית חולים. האדריכלים יובל גני ובוקי צוקר והחברה הקבלנית אורתם סהר, שניהלה את הפרויקט, הקימו מבנה בן 18 אלף מ"ר, המאופיין בהקפדה רבה על הפרטים הקטנים.

המבנה כולל מרתפים, מנהרה עמוקה המקשרת את הבניין עם בניינים סמוכים, ארבע קומות אישפוז וטיפול במחלקות שונות לילדים, חדרי שעשועים, משחקיות, ספריות ועוד. החללים הפנימיים מעניקים למקום חוויה כאילו נלקחה מעולם סיפורי הילדים, תוך שימוש בחומרים "חמים", רכים וצבעוניים.

את מעון החוסים "נווה אדיר" ברחובות, הקימה חברת הסיעוד ושירותי כוח אדם דנאל, בתכנון אדריכל יהודה כנף. המקום נקרא על שמו של יהושע אדיר, מייסד קבוצת דנאל, שנפטר לפני כשנתיים. הקמת המעון היתה חלק מאסטרטגיית הצמיחה העסקית-קהילתית של דנאל, שמפעילה שני מעונות חוסים דומים: האחד בנווה-צדק בתל אביב והשני ברמת גן.

המעון מתפרס על 7 דונם בשטחו, כאשר 2.7 דונם הינו שטח בנוי, המרחבים מאפשרים לדיירים ניידות, נותנים תחושה של קשר אמיתי אל הסביבה החיצונית, שליטה טובה במרחב ותחושת עצמאות. במעון מדשאות ופינות ישיבה, המאפשרות לדיירים פגישות אינטימיות עם המשפחות והמקורבים, או סתם רצון של דייר להיות עם עצמו ולחוש בטוח תחת עינם הפקוחה והמשגיחה של צוות המעון.

הדיירים משתכנים במבנה דיור מרכזי המחולק לדירות, כל דירה מכילה לובי רחב משותף מחד, מטבחון המאפשר לדייר לסייע בעבודות כמו הכנת ארוחה, סידור כלים במדיח, קיפול כביסה ועוד. במקום גם חדרי טיפולים, חדרי קהילה, ומשרדים לצוות.

גם בתכנון בית הדיור המוגן פאלאס תל-אביב ומרפאות פאלאס מדיקל הושקעה מחשבה רבה, לרווחת הדיירים, החולים והעובדים. בבית הדיור המוגן פאלאס ת"א, בתכנון משרד האדריכלים בר פרייז, בשיתוף עם משרד אדריכלים מארה"ב, הקפידו למשל על מפרט פנימי מיוחד בחדרי האמבטיה, במאחזי הידיות ובבקרת טמפרטורה וגז. כך למשל, בשירותים הותקנו ידיות/ מאחזי יד (לסיוע בקימה מהשירותים). במקלחות - ספסל מתכוונן המאפשר רחצה בישיבה ודלת חדרי השירותים והמקלחת נפתחת ל-2 הכיוונים, למקרה שיש צורך בסיוע.

במקום הותקנה מערכת כפתורי מצוקה בכל הדירות, מערכת בקרת אנרגיה (למטרת חסכון ובעיקר למטרת בטיחות - לדוגמא, לא ניתן לשכוח כיריים דולקים) ומערכת בקרה לשמירה על בטחון הדיירים. תכנון פאלאס מדיקל הופקד בידי משרד זרחי אדריכלים.