ארנונה

התלונה נדונה בוועדה לפניות הציבור בכנסת * עיריית י-ם משלמת למודדים לפי השטח הנמדד

המועצה: "חוצה ישראל הוא כביש אגרה - לכן מדובר בעסק" * מנכ"ל דרך ארץ: "דרישה לא חוקית"

בית המשפט קבע , כי אין כל הגיון להבחין או להפלות בין נכס חדש, אשר הוקם בתחומי הרשות המקומית, לבין נכס קיים, אשר תחום השיפוט בו היה מצוי עבר לתחומי רשות מקומית אחרת

בית המשפט המחוזי פסק, כי יש מקום לעכב הליכי גבייה מנהליים לפי פקודת העיריות לגבי חוב ארנונה שנוי במחלוקת בתנאים מסוימים

אפיונה של התביעה כעתירה מינהלית הוא מלאכותי ואיננו מתיישב עם הפרשנות המקובלת של המונחים "תובענה" מחד גיסא, ו"עתירה מינהלית" מאידך גיסא

בית המשפט פותח את הדרך בפני בנקים ומוסדות פיננסיים, לדרוש את הפחתת הארנונה המוטלת על משרדים ויחידות סמך שיש להם מאפיינים שימושיים שונים, ומדובר בחיזוק ממשי של הטענה, לפיה לא ניתן להטיל ארנונה על נכס שאין בו שימוש, בוודאי שלא לפי שימושו האחרון או ייעודו התיכנוני

ביהמ"ש קבע, שיש לחשב את השטח לחיוב בארנונה על בסיס מדידה, המביאה בחשבון את כל שטח החציבה בפועל במהלך שנת המס, וקבע את שיטת המיפוי הפוטוגרמטרי כשיטה ראויה

הצעת החוק, כפי שמציעים אותה השמאים, מתייחסת לגביית ארנונה לפי שיעור קבוע משווי הנכסים. כך שמי שמחזיק נכס יקר, ישלם יותר ממחזיק נכס זול

ביהמ"ש המחוזי בת"א יצר כמה הלכות חדשות בדיני הארנונה: האמנם רשאי מנהל הארנונה לדון בסוגיות של אי חוקיות, והאם יש הבדל בין חניון בתשלום לדיירים לבין חניון בתשלום לציבור הרחב?

השופט ריבלין קובע הלכה מחייבת לאחר פסקי דין סותרים של בתי משפט בערכאות נמוכות יותר

בעיקר כאשר מדובר בסכומים המצויים מתחת ל"סף" הרגישות הכלכלית של הפרט

בשיקולי האינטרסים השונים, יש לשאוב את גדרי הזמן הסביר להגשת תביעה, העלולה להשפיע על תקציב העירייה, מתחום המשפט המינהלי

ביהמ"ש קבע שארנונה אשר נגבתה בניגוד לחוקי ההקפאה אינה חוקית; ויכוח על החזרת הכספים לתושבים

הטלת ארנונה היא למעשה חקיקת משנה, הנעשית בצו הטלת הארנונה על-ידי הרשות המקומית. בצו הטלת הארנונה נקבעים התעריפים המוטלים על מכלול השימושים שעושים האזרחים בנכסים בתחום השיפוט של הרשות המקומית

קבע בפס"ד תקדימי, כי ההוראה חלה על נכס ישן וחדש כאחד, ואין לשנותה במישרין או בעקיפין לבד מן התוספות שנקבעו מדי שנה בחיקוקים