אשראי צרכני

השקעה בקרנות בתחום האשראי הצרכני בארה"ב – ישירות בין לווים למלווים (P2P) – צריכה להתבסס על בחינה מעמיקה של ניהול ההשקעות והסיכונים • הקרנות הישראליות בתחום שונות זו מזו במספר פרמטרים, ולפיכך גם בתשואה המותאמת לסיכון שלהן

הקטר של המשק הישראלי - ההייטק - כמעט שלא צורך אשראי ויוצר כלכלה יחסית בטוחה

פלטפורמות דיגיטליות להעמדת אשראי ישירות בין לווים למלווים (שבעבר כונו P2P) פתחו לפני כעשור אפשרות להשקיע באשראי צרכני - קטגוריית נכסים שבעבר הייתה שמורה לבנקים • הפלטפורמות מצויות בצמיחה חדה ומשקיעים רבים, בעיקר מוסדיים, מעמידים אשראי באמצעותן • השקעה ישירה היא מורכבת, ומרבית המשקיעים פונים לקרנות ייעודיות • אולם ההבדלים בין הקרנות עלולים להביא לשוני מהותי בתשואות המתקבלות

ברבעון האחרון של 2018 ירד האשראי למימון רכישת רכב בכ-300 מיליון שקל ל-12.6 מיליארד שקל • הסיבות לירידה: הוראות בנק ישראל והעדפת חברות כרטיסי האשראי להתמקד באשראי צרכני שבו הריביות גבוהות יותר

החוק פותח בפני צרכנים וגופים פיננסייים עולם חדש של התאמת אשראי אישית ואפשרויות חדשות

ביום שישי עלה לאוויר מאגר נתוני האשראי החדש, שפוטנציאל הלקוחות שלו עומד על מיליוני אנשים • אלא שעד כה רק פחות מאחוז אישר להשתמש בנתונים שלו • הגופים הפיננסיים מוטרדים מחבלי הלידה הצפויים, ומזהירים כי לפחות בטווח הקצר הלווים החלשים ייפגעו ויסבלו ממחנק אשראי • ניתוח "גלובס"

דרור שטרום בכנס הפיקוח על הבנקים: "הגברת התחרות בין הבנקים תתבטא בהגדלת מס' מקבלי האשראי" • הנגיד: "תפקידנו כרגולטורים לוודא ש'פירות ההתייעלות' אכן מגולגלים מהבנקים לציבור" • נציג הקרן שרכשה את לאומי קארד: "מצפים להגנת ינוקא לצורך הכנסת חדשנות לשוק"

על אף שהחקירה בארה"ב עלתה לבנק הפועלים ולמזרחי טפחות מעל 2 מיליארד שקל, הבנקים סיימו את שנת 2018 עם רווח מצרפי נאה של 9.3 מיליארד שקל • מדוע ההפרשות להפסדי אשראי זינקו ב-70%, למה הבנקים מגדילים פעילות באשראי העסקי, והאם הם יצליחו לשמור על ריסון הוצאות השכר גם ב-2019?

רגע לפני עליית המאגר, שוק האשראי נכנס לכוננות ספיגה • החודש נחשף ב"גלובס" כשל שנוצר בהיעדר תקופת מעבר בין המאגר הישן לחדש, המאיים על יכולת הגופים הפיננסיים לאתר לקוחות בעייתיים ולנהל סיכונים • בינתיים בנק ישראל מצא פתרון חלקי: המאגר יכלול מנגנון ניטור נתונים, אך אלו יעברו לגופי האשראי רק בהסכמת הלקוח

כיום מקבלים הגופים הפיננסים את המידע ללא אישור הלקוחות • ישראכרט שלחה מכתב ללקוחות והודיעה שהנתונים ימשיכו להתקבל, אך בנק ישראל עצר אותה בטענה כי המכתב אינו תואם את לשון החוק שייכנס לתוקף בחודש הבא • לא ניתן לשנות החוק כעת בגלל הבחירות

דן אנד ברדסטריט משיקה את DB קרדיט שתדרג את הסיכון של משקי הבית, לקראת השקת מאגר נתוני האשראי בחודש הבא • אף שהמידע שתקבל החברה לא יכלול את הנכסים של משק הבית, מנכ”ל החברה מבטיח כי "האוכלוסייה החלשה לא תיפגע מכניסת המאגר" • מה הריבית הממוצעת על הלוואות?

מאגר נתוני האשראי יפגע ביתרון המרכזי של הבנקים הגדולים בתחום הקמעונאי: המידע על הלקוח • המרוויחים: הלקוחות הטובים שיזכו להצעות אטרקטיביות והמשקיעים המוסדיים שהכניסה לתחום תיפתח בפניהם • המפסידים: הלקוחות החלשים שלא יוכלו לקחת הלוואות מכמה גופים בו זמנית והבנקים הגדולים שרווחיותם תיפגע

הקרן, שמנוהלת על ידי אהד גליקסמן, עופר זינגר, יונה בנדק וקובי אלפי, רשמה ב-2017 תשואה דולרית נטו של 5.9% • בוליון השקיעה עד כה ב-2,252 הלוואות, בהיקף הלוואה ממוצע של 3,995 דולר

קרנות ההשקעה בפלטפורמות אשראי צרכני בארה”ב, ובראשן הקרנות של אי.בי.אי, הלמן אלדובי, מיטב דש פאגאיה וג'מיקס, הניבו תשואות חיוביות של 5.8% ב–2018, בלי אף חודש שלילי עד כה מאז החלו לפעול ב–2014 • הסכנה הפוטנציאלית: הקרנות תלויות ישירות במצב שוק העבודה בארה”ב

החוק שייכנס לתוקף ב-2019 יגביל גישה למידע פומבי אך ורק לעסקאות אשראי

תחום מתן הלוואות צרכניות, שעל כניסה אליו הכריזה מגדל, אינו פשוט כפי שהוא עשוי להיראות, והוא מצריך מומחיות וניסיון שלחברת ביטוח לא בהכרח יש אותם • מי שרוצה יכול להשקיע במגדל, אבל לא בטוח שפעילותה בתחום האשראי הקמעוני צריכה להימנות עם הסיבות להחלטה כזו