דין שמואל אלמס

הממשלה אישרה תוכנית להגדלה של קצב ייצור טנקי המרכבה ונגמ"שי הנמר והאיתן, בהיקף של יותר מ־5 מיליארד שקל • בפרויקט מעורבות שלושת התעשיות הביטחוניות הגדולות

לצד עסקאות נפט והסכמי סחר, וושינגטון מאותתת על שותפות אסטרטגית חדשה עם פקיסטן ומכוונת למשאבים הכלכליים הטמונים באדמתה • המטרה: להפחית את השפעתה הבינלאומית של סין, החולשת על כ־70% מהפקת היסודות הנדירים בעולם

היעדר ההסכמות בין השרים ישראל כ"ץ ודודי אמסלם הביא את דירקטוריון התעשייה האווירית למצב שבו הוא מונה חמישה דירקטורים – ונטול דח"צים • המשמעות: אי-אפשר לקיים ועדות ביקורת וכספים או לאשר את הדוחות הכספיים • על כן, מנכ"ל החברה בועז לוי פנה לשני השרים בבקשה כי יסכימו על מינוי של דח"צ אחד כל אחד

למרות שהעולם הדיגיטלי נשען על תעבורה רציפה ומהירה, כ־95% מהמידע הגלובלי עוברים דרך מאות כבלים תת־ימיים בלבד - מערכת פגיעה לאיומים טבעיים ומלאכותיים כאחד • מחקר חדש מציע שלוש חלופות טכנולוגיות שיכולות לגוון את התשתית הקריטית של הכלכלה

לגלובס נודע כי רפאל חתמה על הסכם עם הסטארט־אפ החיפאי "לולב ספייס", לטובת פיתוח משמעותי של מערכות ליירוט רחפנים וכטב"מים • מאז הקמתה ב־2021 הפכה לולב לשחקנית בולטת בתחום החיישנים לחקר החלל • הטכנולוגיה הזולה שלה תשתלב בפרויקטים נוספים

מתחילת המלחמה ישראל תקפה 14 פעמים בתימן – תקיפה מדי כ־48 ימים בממוצע; לעומת זאת, 70 טילים בליסטיים שוגרו לישראל ב־152 ימים – טיל בליסטי כל יומיים • שר הביטחון ישראל כ"ץ טען כי "החות'ים ישלמו בריבית דריבית על כל ניסיון ירי לעבר ישראל" - אבל הנתונים בשטח אחרים לגמרי

חוזה בין אלביט למדינה באירופה, שיימשך על פני חמש שנים, כולל מערכות של רקטות ארטילריות מדויקות לטווח הארוך • בעת הדיווח על ההעסקה ביקשה המדינה שלא להיחשף • המדינה המדוברת, כך מתפרסם כעת, היא סרביה

בניסיון להגביר את הלחץ על החות'ים, חיל הים תקף לפנות בוקר תשתיות אנרגיה בתימן • אילו כלי שיט השתתפו בתקיפה, אילו אמצעים ימיים נוספים יש לישראל, והעסקאות שנחתמו לאחרונה בתחום • גלובס עושה סדר

מכס בשיעור של 50% על הודו הוביל לסדק ביחסים עם ארה"ב • העיתוי לא מקרי: טראמפ מבקש להפעיל לחץ על רוסיה דרך לקוחת הנפט המרכזית שלה, לקראת מפגש הפסגה עם פוטין באלסקה • ואולם, הודו לא מתקפלת מולו, וממשיכה להוביל מדיניות עצמאית ומרובת שותפויות • מי עשויה להרוויח בגדול מהמשבר הנוכחי?

שיחה עם ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר ב-INSS, וד"ר גל ההרי, מנהל הטכנולוגיות של מפא"ת במשרד הביטחון, על מערכות ההגנה האווירית במלחמה ואיך הן ייראו בעוד כמה שנים • שדה הקרב העתידי, כתבה שלישית בסדרה

בעוד שמערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר, מגן אור, צפויה להפוך למבצעית ברבעון האחרון של השנה, חברת EOS האוסטרלית סגרה חוזה בגובה כ-80 מיליון דולר למדינה באירופה • אוקראינה פיתחה מערכת לייזר קלת־משקל ליירוט רחפנים • סטארט־אפ ישראלי בתחום סימולציות האימונים מתרחב לתחום הגיימינג • ודנמרק יוצאת למסע רכש בתחום ההגנה האווירית, מבלי לכלול את ישראל • השבוע בתעשיות הביטחוניות

רשות החברות גילתה עודפי רווחים ש"שוכבים" בחברות הממשלתיות, בעיקר הביטחוניות • כעת היא פועלת לשנות את מודל חלוקת הדיבידנדים ולהפוך אותו לפרטני כדי למקסם הכנסות למדינה

אלביט חתמה על עסקה בשווי 1.6 מיליארד דולר עם מדינה אירופית שדרשה להישאר בעילום שם • סכום העסקה והדרישה מעידים שלמרות שינוי הגישה באירופה כלפי ישראל, היבשת עדיין מסתמכת על אמצעי לחימה ישראליים • ומי המדינות שעשויות להיות הרוכשת המסתורית?

משרד הביטחון חתם על עסקאות נשק בשווי של כ־900 מיליון שקל עם אלביט, בנוסף לשורת הזמנות נוספות מתחילת השנה • אילו חימושים בולטים החברה מספקת לצה"ל, ואיך הגיבה המניה?

משרד הביטחון רוכש מאלביט מערכות חימוש מתקדמות ב-900 מיליון שקל • לפני כשבועיים זכתה אלביט בחוזה בהיקף של כ-260 מיליון דולר מחברת Airbus Defence and Space

האמברגו הגרמני על נשק שמיועד ללחימה בעזה, ובמקביל הציפיות לסיום המלחמה באוקראינה, מדליקים נורות אדומות בחברות הביטחוניות בישראל • החשש המרכזי: ההגבלות על היבוא עלול להפוך לכדור שלג ולחסום גם שיתופי־פעולה אסטרטגיים