האזנות סתר

אין בדוח ועדת מררי כל אזכור לשאיבת הנתונים מהטלפון הנייד של שלמה פילבר, פעולה שלא הייתה כלולה בצו השיפוטי • החריגה לא הייתה נקודתית בעניינו של פילבר אלא כשל רוחבי, בו המשטרה שאבה נתונים אחורה כאשר קיבלה היתר להאזין לוואטסאפים ולמיילים שנשלחים בזמן אמת

אין כל אינדיקציות שהמשטרה הדביקה באמצעות מערכת פגסוס שבידיה ללא צו שיפוטי מכשיר טלפון של מי מבין האנשים שפורסמו ב"כלכליסט" - כך עולה מממצאי צוות הבדיקה בראשות המשנה ליועמ"ש עמית מררי • הבדיקה בוצעה גם ביחס למערכת נוספת, שגם בעניינה לא הייתה כל עדות לכך שבוצעו הדבקה או ניסיונות הדבקה לטלפונים הניידים של איש מרשימת השמות שפורסמו

לדברי התביעה, המידע לא הועבר לצוות הפרקליטות שליווה את הפרשה ולא לצוות החקירה, אך נבדק כעת ואינו רלוונטי לאישומים • סנגורו של אלוביץ': "הפרקליטות מודה שנעשה שימוש לא חוקי בכלי המשחית של תוכנת ריגול. מעשים לא חוקיים אלה הוסתרו לא רק מההגנה אלא גם מבית המשפט"

חייבים לדעת להפריד בין תפקיד השופט ומעשיו לבין השוטר וחקירותיו והפרקליטות וחיוביה • תגובה לראיון בגלובס של הסנגורית הציבורית הארצית ענת מיסד-כנען

החקיקה בישראל מפגרת אחרי הטכנולוגיה הנמצאת בידי משטרת ישראל • מי שסבור שאפשר להילחם בפשיעה ובשחיתות ציבורית בהאזנות על קו טלפון נייח או נייד, כנראה לא היה בארץ ב-10 השנים האחרונות

הפרקליטות השיבה לביהמ"ש במענה לטענות סנגורי הנאשמים בתיק האלפים ביחס לפרשת NSO • בתגובת המדינה נכתב כי בשבועות האחרונים נערכו בדיקות של כ-1,500 מספרי טלפון ביחס לכל הגורמים שנחקרו, וכי ממצאי הבדיקה מעלים שלא בוצעו חדירות לטלפון והאזנות סתר ללא צו שיפוטי • בנוגע לטענת הנאשמים בעניינו של עד התביעה שלמה פילבר, הפרקליטות תגיש את עמדתה בקרוב

האשמות מצד שר האוצר ואחרים כלפי מערכת המשפט עלולות לערער את אמון הציבור במערכת • בנסיבות אלה וכאשר מה שפורסם הוא ככל הנראה קצה הקרחון של הפרשה, וקריאות נוספות ודומות עתידות לעלות בקרוב, על נציגי מערכת המשפט להתייחס כבר עכשיו לפרשת הרוגלה, במטרה להגן על אמון הציבור

התפתחות הגרסאות, שינוי הגרסאות והניסיון להסביר דבר שאין לו הסבר, דומה לנחקר שיושב בחדר החקירות ומתפתל, בעוד החוקרים מאמתים אותו עם עוד ועוד ראיות • התנהלות זו של המשטרה מביכה יותר מעצם הפרשה והשימוש הלא סביר בתוכנות רוגלה כאלו ואחרות

מן ההכרח לקיים חקירה ובדיקה של התופעה, הן כדי לבחון את ממדיה הכלליים והן כדי לברר אם יש השלכות לשימוש ברוגלה על הליכים פליליים שמתנהלים כעת • יחד עם זאת, אסור לבטל את השימוש בתוכנה באופן כליל

האפשרויות הקיימות מטרידות: חדירה למכשירים ללא בדיקה משפטית; חוות-דעת פנימית מקלה, שאם ניתנה, מחייבת ביקורת דחופה של מנגנוני הייעוץ של המשטרה; מתן אישור שיפוטי, שאם ניתן, מחייב מחשבה מחודשת על יכולותיהם של שופטים להתמודד עם השאלות הטכנולוגיות העולות באירוע חמור זה

אם המשטרה ביצעה שימוש בתוכנות ריגול לא חוקיות נגד אזרחים, היא עברה על חוק הגנת הפרטיות ולנפגעים יש זכות לתבוע פיצויים • אלו חוקים עומדים לזכותם ועד לאיזה סכום יכולה להגיע התביעה?

פרשת NSO: משטרת ישראל הודיעה כי "בבדיקה נוספת מאוחרת יותר שנעשתה, התגלו ממצאים נוספים המשנים בהיבטים מסוימים את מצב הדברים" • זאת לאחר שאחרי פרסום התחקיר, המשטרה הכחישה חדירה לטלפונים סלולריים של אזרחים ללא צו מתאים

האם החוק מגן במיוחד על נבחרי ציבור מפני האזנות הסתר? ברוב המקרים כן • המשרוקית של גלובס

קברניטי המשטרה חייבים להבין שהם מצויים בתפקיד אליו הם הגיעו בזכות הליכים דמוקרטיים, אך למרבה הצער במקום להיות נאמנים לאותה דמוקרטיה, הם עסוקים בגדיעת הענפים עליהם מושתתים יסודות הדמוקרטיה

בוועדה לביטחון הפנים בכנסת דנו היום בטענות לשימוש של המשטרה בתוכנת פגסוס של NSO • במהלך הדיון, עו"ד חיים ויסמונסקי, ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות, התייחס לראשונה לפרסומים: "אם הייתה חדירה מרחוק לשאיבת נתונים, להבדיל מניטור קדימה, היא לא חוקית" • במקביל השר לביטחון הפנים עמר בר-לב הודיע כי הנחה את הגורמים המשפטיים במשרדו לבחון את ההסדרים בכל הנוגע להאזנות סתר

משטרת ישראל מחויבת להגיש בכל שנה דוח לוועדת החוקה של הכנסת בנוגע להאזנות הסתר שביצעה • אלא שהדוח לשנת 2020 הוגש לאחר פיזור הכנסת ה-23 ולא הגיע ליעדו, והדוחות של השנים הקודמות לא זכו ברובם אפילו לדיון בוועדה • כך חמקה המשטרה מפיקוח שיפוטי ופרלמנטרי על האזנות הסתר