בעוד שמחירי הדיור בישראל מזנקים כבר יותר מעשור, עקומת השכירות נשארת מתונה • ב־2018 חשף גלובס שמדד מחירי השכירות מוטה כלפי מטה והלמ"ס הרחיבה את שיטת איסוף הנתונים, אבל המספרים עדיין מנותקים • המשמעות: אין שום מסד נתונים רשמי שיודע לשקף את המציאות בשוק שתופס רבע ממדד המחירים לצרכן • כתבה רביעית בסדרה
בריטואל אבסורדי וקבוע, רבעון אחרי רבעון, מדווחת לנו הלמ"ס על ירידה בכמות התחלות הבנייה - אך ורק בגלל שהנתון הקודם עודכן בדיעבד כלפי מעלה • לאחר כמה חודשים, גם הנתון הטרי עולה ב-5% עד 20%
המידע על התחלות הבנייה מבוסס בעיקר על סקר קבלנים טלפוני, ולפי בנק ישראל מוטה כלפי מטה כבר יותר מ־15 שנה • אחד הנתונים המשמעותיים בנוגע למשבר הדיור המתמשך בישראל, לוקה בחסר באופן כל כך שיטתי עד שהלמ"ס עצמה הוסיפה לפרסומיה הסתייגות נסתרת: "הנתונים עשויים להשתנות במידה ניכרת" • כתבה שלישית בסדרה
הייטקיסט עם ניסיון ניהולי במקום פרופסור: בעקבות פרויקט גלובס, מנכ"ל משרד רה"מ מבקש לעדכן את הדרישות לראש הלמ"ס הבא
חלוקת הכספים והסבסודים בין הרשויות המקומיות מסתמכת על דירוג האשכולות של הלמ"ס • אלא שהוא מתפרסם פעם בשנתיים, מתייחס לנתונים שנאספו לפני 4 שנים ולא בוחן את הרמה הכלכלית של הרשות עצמה • הלמ"ס: "לא אחראים על השימוש שנעשה בנתונים לצורכי מדיניות" • כתבה שנייה בסדרה
לפי נתוני סקר כוח-האדם של הלמ"ס, שיעור המיואשים מסיבות הקשורות לשכר עלה ל-28% בשנת 2021, לעומת 16.5% ב-2020 • לעומתם, בניגוד להערכות, שיעור המיואשים מחיפוש עבודה בגלל "אי התאמה למקצוע" ירד
אם בסיס נתונים אמין ושקוף הוא תנאי סף לכל מי שרוצה להתייעל, כדאי לדעת שהנתונים הרבים שאנחנו מקבלים מגופי המדינה לא מהימנים, מה שעלול חלילה להביא לקבלת החלטות הרות אסון • עם תקציב שנתי של 281 מיליון שקל בהחלט מותר לצפות מהלמ"ס לתוצרים שיכבדו אותו ואת המדינה. זה לא ממש קורה
סקר ההוצאה החודשית של הלמ"ס מתווה דרך לקובעי המדיניות, וממנו נגזרות ההחלטות הכלכליות החשובות במשק • בדיקת גלובס מראה כי הסקר מתבסס על נתונים לא עדכניים, וסוטה בתחומים מסוימים במאות אחוזים מנתונים אחרים שהוא עצמו מפרסם • כתבה ראשונה בסדרה
על רקע הטענות כי שיטת חישוב האינפלציה אינה מספקת תמונה מהימנה של עליית המחירים, בכיר בבנק ישראל מסביר: "בלמ"ס לקחו בחשבון את שינויי הצריכה בקורונה, הנתונים מייצגים את המחירים" • לטענתו, הציבור מרגיש אחרת בעיקר כי התרגל לאינפלציה יציבה
חרף העליות החדות במחירי הדירות החדשות שנמכרות כיום בשוק החופשי, מדד מחירי הדירות החדשות של הלמ"ס משקף עלייה נמוכה יחסית של המחירים • ההחלטה מ־2017 לכלול את דירות מחיר למשתכן המסובסדות מצליחה לצנן את העליות במדד, אבל לא את העליות בשוק
מדד מחירי הדירות באוקטובר-נובמבר זינק ב-1.4% - השיעור השלישי בגובהו בעשור האחרון • מאחורי העליות נמצאת החלטת הממשלה להעלות את מס הרכישה למשקיעים, שדחפה אותם לבצע עסקאות מהירות • והמרוץ עוד לא נגמר
לפי סקר מנהלים שערכה הלמ"ס, 59% מהעסקים עשו שימוש בתוכנית המימון לעובדים בחל"ת • ל-65% מהעסקים לא היה צורך בדחיית החזרי הלוואות או החזרי חוב ע"י הבנקים • התוכנית שסייעה במידה הרבה ביותר לעסקים - הלוואות בערבות מדינה
מהסקר של הלמ"ס עולה עוד כי ירושלים היא העיר עם איכות החיים הנמוכה ביותר מבין 16 הערים הגדולות בארץ
השכר הממוצע בחודש אוקטובר: 11,277 אלף שקל • מדובר בירידה של 2.6% בהשוואה לאוקטובר 2020 - אך בעלייה בהשוואה לממוצע של השנתיים האחרונות • הקפיצה הגדולה בשכר התרחשה בענף ההייטק
שיעור התעסוקה במשק שוב מתקרב לרמתו ערב פרוץ המשבר ב-2020 • מנתוני הלמ"ס עולה כי שיעור האבטלה במחצית הראשונה של חודש דצמבר עלה ל-4.5%, לעומת 4.3% במחצית השנייה של חודש נובמבר
העלאות המחירים במשק עשויות להביא את בנק ישראל לעדכן מעלה את תחזית האינפלציה • הבעיה היא שגם עדכון כזה לא ישקף בהכרח את המציאות - סל המוצרים שעל בסיסו נקבע המדד מתייחס לסקר של הלמ"ס שנערך שנתיים לאחור, והוא אינו מביא בחשבון שינויים בהרגלי הצריכה בזמן אמת ואת אלו שהתרחשו בזמן המגפה
דירות חדשותהמומלצותכלכלת ישראלמאקרו ישראלמדד המחירים לצרכןמחירי הדירות נדל"ן למגורים עסקאות נדל"ןשוק הדיורתל אביב