כלכלת ישראל

במספרים מוחלטים, מדובר בגירעון של כ-144 מיליארד שקל, כ-20 מיליארד שקל פחות לעומת רמתו בסוף 2020 • בחודשים ינואר-יוני 2021 הסתכמו הכנסות המדינה ב-181.9 מיליארד שקל - גידול משמעותי לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד

המילים היפות של וושינגטון ואבו דאבי על הזרמת מיליארדי דולרים לישראל נותרו על הנייר • לגלובס נודע כי הקרן האמריקאית הוקפאה לזמן בלתי מוגבל • במקביל באמירויות, בן זאיד מעכב את הקמת קרנות ההשקעות עד שממשלת בנט–לפיד תוכיח לו את תועלתה במכרז על נמל חיפה ובמימוש הסכמי קצא"א

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה את הריבית ברמה של 0.1%, בהתאם לתחזיות המוקדמות • בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה; "וריאנט דלתא עלול להשליך על משך סגירת המשק לתיירות" • התאוששות של המשק נדחית: תחזית הצמיחה ל-2021 הונמכה, אך התחזית ל-2022 שופרה

בתקופתו של פרופ’ אבי שמחון, הפכה המועצה הלאומית לכלכלה לגוף לא רלוונטי לפחות מבחינת התמודדות עם בעיות השורש והטווח הארוך של מדינת ישראל

הממשלה נכנסת ללחץ זמנים לקראת אישור תקציב המדינה ל-2021-2022, ועל הפרק - מחלוקת על השקעות הענק הנחוצות בתשתיות • באוצר מתעקשים שהמימון יבוא מהמגזר הפרטי ובכך לצמצם את יחס החוב תוצר של ישראל • בבנק ישראל ממליצים מעורבות ממשלתית מלאה, ושהחובות יחכו

בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה התייחס שר האוצר לביקורת נגדו בציבור החרדי ואמר: "העסקנים החרדים רוצים להחזיק את הצעירים בני-ערובה; מה שחשוב בנושא החרדי זה לתת לצעירים השכלה ומקצוע, אחרת לא נוכל להוציא אותם מעוני" • עוד הכריז ליברמן כי "אנחנו הולכים לתגמל בצורה משמעותית גם חיילי סדיר", והבהיר כי בכוונתו לבטל כפילויות במשרדי הממשלה

בכירי האוצר מתנגדים למתווה שהציע בנק ישראל לממשלה על מנת לעודד צמיחה במשק, ולפיו יש להגדיל את החוב על מנת לממן השקעות הנחוצות לעידוד המשק • הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג: "המרחב הפיסקלי שלנו קטן יותר"

נגיד בנק ישראל: "הבעיה שלנו היא גירעון של 4%. צריך לפעול להאצת הצמיחה ע"י השקעה ורפורמות תוך שמירה על יציבות פיסקלית" • שלמה דברת, מייסד שותף קרן ויולה ויו"ר מכון אהרון: "לא חשבתי שנגיע לגדלים האלה. זו איננה בועה. הגידול אינו גידול של שווי אלא של חברות שצומחות"

השינוי הצפוי עם חילופי הממשלה בישראל הוא מעין פתיחת סתימות לתהליכים כלכליים חברתיים • אחרי שנים שקבוצה אחת ניהלה את המדינה, שינוי האליטות בישראל יתמוך גם בצמיחה הכלכלית לה זקוקה המדינה • אלה הצעדים הכלכליים הראשונים שעל הממשלה לבצע

מדד מאי עלה ב-0.4% לעומת הציפיות לעלייה של 0.5% • עליות מחירים בולטות במיוחד נרשמו בפירות טריים  - זינוק של 80% במחירי האפרסקים לעומת אוקטובר • מחוז ירושלים בלט בעליות במחירי הדירות

דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, קורא לא להעלות מסים או לקצץ בהוצאות הממשלה בתחומים חשובים כמו תשתיות • "גירעון אינו מחלה בלתי נמנעת במשק הישראלי, אלא תוצאה של משבר ספציפי, ולכן החזרה לשגרה כלכלית תתקן אותו בהדרגה”

לפי פרוטוקול הוועדה המוניטרית מהחלטת הריבית האחרונה בבנק ישראל דנו בסיכוני האינפלציה, בשאלה האם מדובר באירוע זמני או מתמשך • להערכתה מוקדם לשפוט אך אין סכנה להתפרצות אינפלציונית

הצוללת |

מה הממשלה החדשה צריכה לעשות כדי להעביר את ישראל לפסים של צמיחה, וכמה שיותר מהר? בבנק ישראל כבר הכינו תוכנית: קידום תשתיות ותחבורה ציבורית הוא חלק חשוב ממנה, וגם הגדלת פריון העבודה • "הבעיה בישראל היא צעירים שלא עובדים בעבודות מספיק איכותיות" • האזינו

לאחר שהוסר המכשול הפוליטי מבחינתה של מודי'ס, כלכלני חברת דירוג האשראי מעריכים כי למרות הרכב המפלגות השונה בממשלה החדשה, יש הסכמה לגבי קווי היסוד של המדיניות הכלכלית

ממשלת ישראל ה-36 תושבע היום, הגבלות הקורונה האחרונות יבוטלו השבוע, וגם הכלכלה הגלובלית מתאוששת, והריבית הנמוכה תישאר ככל הנראה עד סוף השנה הבאה • יחד אלה מהווים מתכון טוב להצלחה של כלכלת ישראל

פרופ’ מישל סטרבצ’ינקי, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, משוכנע כי הזינוק בהוצאות הממשלה בקורונה היה מתבקש, וגם לא מוטרד מגלגול החוב לדורות הבאים • בראיון לגלובס הוא מסביר כי העלאות מסים או קיצוץ בהוצאות לבד הם לא הפתרון, ומדגיש: "יש לנו נקודת פתיחה טובה"