עיתונות

ה"ניו יורק טיימס", אחד העיתונים המובילים בעולם שנשא את לפיד חופש הביטוי, מסתכן בלסמן לקוראיו מסר חמור, לפיו עדיף לקבור דעות שאינן פופולריות במטה העיתון

בחברה דמוקרטית נאמרים בחלל האוויר דעות שונות שלעתים נימתם אינה נעימה לאוזני רבים • אסור להשתיק דעות מסוימות, אלא צריך לבחור מהן הדעות הראויות לדפוס ולהדפיס אותן, מתוך רצון לקדם שיח פתוח, אמיתי והוגן

מדור הדעות בעיתון איננו לוח מודעות שתפקידו להיות צבעוני, מושך טראפיק ו"ניטרלי" במובן של הכלת כל הדעות האפשריות • יש לדרוש מעורך מדור הדעות "גיוון אחראי"

מה שעלול להיראות במבט מרחוק כעריפת ראשים וצמצום מדאיג של השיח תחת מכבש הבון-טון הליברלי והתקינות הפוליטית, הוא למעשה תהליך מעורר התפעלות, שבו העיתונות מחזירה לעצמה את מעמדה ההיסטורי כמובילת שיח

בעוד ארה"ב שרויה במהומות בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר, התפתחה מהומה פנימית בתוך העיתון בעקבות מאמר דעה של סנטור רפובליקני שתמך בהפעלת כוח מסיבי נגד המפגינים

ההאשמות המרומזות בנאום של נתניהו, הרינונים על הטלפון הגנוב של גנץ, ההכנסות החסויות ממכירות הגז והשמועות על האילומינטי: תחקירני "המשרוקית" נעה ברק וארן רונדל מדברים על הדילמות הכרוכות בסיפורים מסמרי שיער שאין דרך לברר • הצטרפו ללייב "המשרוקית של גלובס"

"ניו יורק טיימס" נחשב לעיתון המזוהה עם לוגיקה ועובדות, אולם הבוקר הוקדש כל השער הראשי שלו לפריטה על נימי הרגש: על השער הודפסו שמותיהם של כ-1,000 אנשים שמתו מקורונה בארה"ב, כשבכותרת המשנה נכתב: "הם לא היו רק שמות ברשימה, הם היו אנחנו"

לפני פחות מחודש הוציאה הקבוצה לחל"ת עשרה עובדים • לכל העובדים שהוצאו לחופשה יתאפשר לעבוד בעבודה אחרת שאין בה ניגוד עניינים, והם ימשיכו להחזיק במחשבים ובטלפונים שסופקו להם

ארה"ב מגבילה את אורך אשרות העבודה של עיתונאים סין, שמועסקים על ידי גופי תקשורת לא אמריקאיים, למקסימום של 90 יום • הם יוכלו לבקש הארכה, אך גם היא תוגבל ל-90 יום בלבד

זאת עם אופציה להוציא עשרה נוספים בעוד חודש • המהלך מתאפשר לאחר שארגון העיתונאים, ועד עובדי "הארץ" והנהלת החברה חתמו על הסכם המסדיר את התנאים הפנסיוניים של היוצאים לחופשה

רבע מהסכום יוענק במענקים ישירים והשאר במודעות: "היום צריך את העיתונות יותר מתמיד" • בחודשים האחרונים השיקה פייסבוק פיצ'ר חדש שמרכז אייטמים מאתרי חדשות, אך התפוצה שלו עדיין לא רחבה

זאת אחרי קרוב ל-70 שנה בדוכני העיתונים • המגזין - שנאבק על רווחיות זה שנים וצמצם בהתמדה את תפוצתו ותדירות הופעתו מאז מותו של המייסד יו הפנר ב־2017 - נפל גם הוא קורבן לנגיף הקורונה העולמי

ברוך שי, מנהל חטיבת החדשות של תאגיד השידור הציבורי, ביקש להקפיא את החברות במועצה בטענה כי היא "ארכאית ואינה רלוונטית למציאות התקשורתית של ימינו" • בתאגיד הופתעו לשמוע על המהלך ודרשו להקפיאו

אם עד כה כל אחד חיפש ומצא רב אינטרנטי אישי, משבר הקורונה מחזיר את הצורך בקבלת מידע אחיד ואמין • משרד הבריאות הוא הראשון שממלא את החלל באמצעות מיתוג נכון, אבל מה יקרה כשתתעורר מחאה על מוכנות המערכת? • וגם: על חלון ההזדמנויות של העיתונות • ה"משבריסט"

לעיתונאים מותר בהחלט להחזיק בדעות, והם בהחלט רשאים גם לבטא אותן, אולם עלינו לדעת שאם יגיע לידיהם סיפור - הם יביאו אותו לידיעתנו, גם אם הוא עלול לפגוע במחנה הפוליטי אליו הם משתייכים

סין החליטה על גירוש שלושה עיתונאי "וול סטריט ג'ורנל", כעונש על פרסום מאמר דעה בעיתון • השלושה נדרשים לעזוב את סין בתוך חמישה ימים • מועדון הכתבים הזרים במדינה: "תגובה חסרת תקדים נגד עיתונאים זרים בסין"