חברי ועדת הבר ויחסי הכוחות ביניהם, מעלים את הסיכוי כי החקלאים יקבלו אפילו פחות ממה שהציע מילגרום; הניסיון מלמד שכאשר המגזר החקלאי רוצה יותר מדי, הוא נאלץ להסתפק בהרבה פחות
ואם החליט היועמ"ש, כי קרקעות חברת המלח הינן תעשייתיות, מה תהא תגובת הקיבוצים, שחוזה החכירה שלהם מאפשר לשנות את ייעוד הקרקע החקלאית לכל מטרה עסקית שהיא?
גליל-ים דורש את מלוא זכות היזמות ותשלום 51% למינהל; המינהל: היזמות - ל-800 יח"ד בלבד
לטענת החברה להגנת הטבע, מדובר בהחלטה תמוהה ועולה ממנה העדפה ברורה של המגזר הפרטי
קיבל את עמדת המחוזי כי הערבות היא אוטונומית ומנותקת מעיסקת היסוד, ולכן אין מניעה למימושה
רבים הרימו גבה על החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה לאשר את עסקת הפשרת הקרקעות של תעשיות מלח. הירוקים מבטיחים מאבק, גורמי תכנון תוהים מי צריך בנייה באזור עתלית, ורק במשפחת דנקנר יכולים להיות מרוצים, גם אם לא תהיה בסוף בנייה
נקודת המוצא של כל הסיפור היא, שמדובר כאן בסוג מיוחד של קרקע, שאי אפשר להגדיר אותה קרקע חקלאית, שתכליתה ייצור מזון. מעניין.. על מה בדיוק שמים מלח?
קרקעות תעשיות מלח בעתלית ובאילת יופשרו למגורים * משרד המשפטים: תוקנו הליקויים עליהם הצביעו גולדברג ורובינשטיין
קובעת הפיצוי לבעלים של קרקע חקלאית שייעודה שונה * היישובים: הפיצוי בלי קשר להשקעה
באופן מוזר, בממשלת שרון החדשה כמעט כל תחומי הנדל"ן והסביבה נמסרו לידי שרי מפלגת העבודה
לדעת מזוז המועצה קיבלה החלטה שיש לה השפעה כל כך רבה מבלי לשקול שיקולים אחראים ורציניים
ממליץ להקים ועדה שתבדוק ההסתייגויות להחלטה 979 ואשר תסדיר הזכויות בחלקת המגורים
איתן בן דוד, מזכ"ל תנועת המושבים, מגיב למשה ליכטמן ("500 מ"ר של שחיתות", "גלובס נדל"ן", 3 בינואר 2005)
אורן קוביאנרגיה סולאריתהפשרת קרקע חקלאיתמושבים מיסוי ומשפט עסקאות נדל"ןקבלת דבר במרמהקיבוציםרשות מקרקעי ישראלשטחים חקלאיים