חברה תבעה את בנק מזרחי טפחות אחרי שהקפיא את חשבון הבנק שלה בשל גידול דרמטי במחזור הפעילות שלה. החברה תבעה - והפסידה • רמ"י תבעה אדם שעשה שימוש 60 שנה בשטח ציבורי. מה קבע ביהמ"ש? • שני קונים פוטנציאליים ניהלו מו"מ לרכישת בית בכפר והחליפו הערות עם המוכרת. שניהם טענו כי ההסכם השתכלל למרות שלא נחתם. ביהמ"ש הכריע בסוגיה • 3 פסקי דין בשבוע
נחמיאס, שרכש במרץ 2022 72% מהקרקע, יצא השנה למהלך של פירוק שיתוף עם יתר הבעלים במגרש • בית המשפט אישר היום עקרונית את רכישת יתרת הקרקע, כך שנחמיאס ישלם על כל המגרש כ־800 מיליון שקל
משטרת ישראל ורשות המסים חוקרים חשד למכירת קרקעות של מינהל מקרקעי ישראל בצפון הארץ • מהחקירה עולה כי כאשר עסקאות המכירה דווחו לרשות המסים, הודיעו "המוכרים" על ביטול העסקה על-מנת להימנע מתשלום מס • שניים מהחשודים: עורכי דין שניסחו מסמכים ותצהירים הנחשדים כמזויפים
שנה וחצי לאחר שקרקעות הפטריארכיה בירושלים נרכשו, והפיתוח במקום עדיין תקוע • קק"ל, שמחזיקה בזכויות החכירה, שוקלת אם להאריך את הזכויות או לוותר עליהן, כשהמחלוקת היא ככל הנראה לגבי התמורה שתקבל • בינתיים, טוענים מומחים, שווי הבתים צונח
אח טען כי קרקע שרשומה על שמו ועל שם אחיו במשותף - שייכת רק לו • בית המשפט דחה את התביעה וגם חייב אותו בדמי שימוש והוצאות משפט, לאחר שמומחה קבע כי מסמכי בנק שהוגשו בתביעה מזויפים
ביהמ"ש העליון פסק כי קרקע בנווה צדק תירשם על שם בנו של בעל קרקע שהלך לעולמו - אך הדיון הוסתר מצאצאים נוספים שלו • אישה ביקשה להרות מזרעו של בן זוגה המנוח, אך משפחתו הציבה בפניה תנאי לפיו עליה לוותר על זכויות ממוניות • אדם ערך הסכם להחלפת קרקעות עם המדינה, אך קיבל פחות משליש מהשטח שהתחייבה לו
בשקט בשקט מקודמת חזרתו של מס רכוש על מקרקעין לא בנויים לחיינו, לא רק לשם מילוי הבור הגדול בקופת המדינה, אלא גם להגברת השליטה על קצב הבנייה • המצב שבו יזמים לא משלמים שקל מס על מגרש דוחף אותם לחכות עם ההיתרים ביד. מה יש להם למהר
איש העסקים, רוכש קרקעות המחלוקת במרכז ירושלים, עדכן על מצב השיחות עם הדיירים הקיימים ועם קק"ל בשיחה עם עיתונאים • לטענתו: "הירידה במחירי הקרקעות יכולה להגיע ל־60% בעוד כמה שנים"
כפי שנחשף בגלובס, הקרקעות כנסיית הפטריארכיה עמדו למכירה בתמורה לסכום עתק • הרוכש הוא יזם יהודי־אמריקאי ובעלים של חברת הנדל"ן אקסטל, המקימה פרויקטים לפלחי שוק היוקרה והאולטרה־יוקרה בניו יורק ובמנהטן
בהמשך לפרסום הבלעדי בגלובס מאתמול, בעלי חברת אקסטל האמריקאי רכש את הקרקעות במחיר המינימום שנקבע בהליך ההתמחרות • המכירה - על רקע מחלוקות בין שותפים בניות
הקרקעות, שעליהן כ-1,000 יחידות דיור, נמכרות בשל "מחלוקות שלא ניתן לגשר עליהן" בין השותפים בניות • אחד המציעים לרכישה הוא איש העסקים היהודי־אמריקאי גארי ברנט • הקרקע עדיין מוחכרת לקק"ל, שאף בוחנת הארכה של חוזה החכירה
לאחר שהניסיון לחלוקת הזכויות לפי העדפות בעלי הקרקע יצר פלונטר חדש, השופט יעקב שקד קבע פתרון שאמור לסיים את הסאגה שנמשכת בצפון תל אביב מאז שנת 1972 • בראשות הוועדה שתפקח על ההליך יעמוד נשיא ביהמ"ש המחוזי בדימוס איתן אורנשטיין
התובעת טוענת להפסד זכויות בשווי 39 מיליון שקל, אך בחרה להסתפק רק בכחמישית מכך משיקולי אגרת בית המשפט, לטענתה • קק"ל: " קרן היסוד אינה זכאית לסכומים שהיא דורשת"
משרד המשפטים מבטל את הנוהל שקבע כי תצהיר של שני מוכתרים מספיק כדי להוכיח בעלות על קרקע באזור • השינוי מגיע ברקע ויכוח פוליטי על הנוהל הישן: בימין טענו כי הוא פותח פתח לשחיתות ובשמאל גרסו שזו הדרך היחידה של פלסטינים להוכיח בעלות על קרקע
הקיבוצים לא עסוקים בהתעשרות מהקרקע, אלא בלהצמיח את הפריפריה מבחינה דמוגרפית וכלכלית • המדינה צפויה לקבל בהליכי הסדרת הקרקע בקיבוצים מיליארדים ואנחנו מבקשים בדיוק מה שכל אזרח במדינה זקוק לו, בית
בזמן שהסתכלנו על בלימת רפורמת הפירות והירקות, החקלאים מפעילים בשקט יחסי מנוף לחץ גדול, חזק ויקר הרבה יותר • מגזר המושבים והקיבוצים מצליח פעם אחר פעם למנוע מהמדינה זכויות לבנייה עתידית בשטחי ענק וזוכה לרווחי עתק על חשבון משבר הנדל"ן
הציפיות היו בשמיים, אך המחיר שהציעה הזוכה, נוף עירוני יזמות של קלוד נחמיאס, גבוה "רק" בכ־85 מיליון שקל ממחיר המינימום • המכרז הוא עבור 71.5% ממגרש בבעלות משותפת של המדינה ושל בעלים פרטיים
חברה מכרה את הזכויות בקרקע ונדרשה לשלם מס שבח גבוה, ואז ביקשה לחזור בה מן העסקה
האם מנוח שהיה במעמד של בר-רשות יכול להוריש ו/או להעביר במתנה זכות זו, במקרה של נכס במקרקעין שבבעלות רמ"י או בבעלות אחרת • למשל, במקרה, שזכויות הוענקו למנוח מכוח הסכם דו-צדדי שנחתם בין רמ"י לבין אגודה שיתופית
האב העניק מגרשים במתנה לשני בניו מנשים שונות, והמתנה שהוענקה ראשונה - בוטלה • כשמדובר בהענקת נכס משמעותי לקטין, גם אם לכאורה הדבר משרת את טובתו, ביהמ"ש צריך לבחון האם אכן הדבר משרת את טובתו של הקטין ולא מכביד עליו או פוגע בו