לראשונה: ביה"ד הארצי גיבש מבחנים לזיהוי מעסיקו האמיתי של עובד כ"א

המבחנים שנקבעו: מול מי מתקיימים מאפייני יחסי עובד-מעביד, האם העובד מועסק בהתאם לחוק קבלני כ"א, האם ההעסקה זמנית, האם העובד מושם אצל מעבידים שונים, והאם הסדר ההעסקה אמיתי או פיקטיבי

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי עובד שהועסק באמצעות חברות כוח-אדם שונות, כפקיד בסניף הביטוח הלאומי בנצרת, נחשב לעובד הביטוח הלאומי. בהחלטה חדשנית קבעו השופטים שמואל צור ועמירם רבינוביץ, בדעת הרוב, שורה של קריטריונים לבחינת המעביד האמיתי של עובד כוח-אדם.

מתווה ההעסקה המשולש (עובד-קבלן כוח-אדם-מעסיק בפועל) משמש לעיתים קרובות כמסווה להעסקה האותנטית על-ידי המעסיק בפועל ("המשתמש"), שנועד לאפשר לו לחמוק מלהעניק לעובד את זכויותיו החוקיות. בהלכת "כפר רות" נקבעה חזקה ש"המשתמש" הוא מעסיקו של העובד ולא הקבלן כוח-אדם. התיקון לחוק קבלני כוח-אדם, שנכנס השנה לתוקף וקבע כי אחרי 9 חודשים העובד נחשב לעובד ה"משתמש", איין למעשה את החזקה. פסק הדין חל על תקופת העסקת העובדים עד 2008, אז חל התיקון לחוק.

מתווה משולש

ראיד פאהום הוצב מטעם חברות כוח-אדם שונות (שהתחלפו בעקבות זכייתן במכרזים) במשך 13.5 שנים באותו תפקיד בביטוח לאומי. הוא פוטר לאור הוראת נציבות שירות המדינה להפסיק התקשרויות ארוכות טווח בשירות המדינה עם חברות כוח-אדם. בית הדין האזורי בנצרת הכיר בו כעובד הביטוח הלאומי מיומו הראשון, ואף קבע כי יש לראות בו עובד בעל קביעות, הגם שלא עמד בתנאי הסף לקבלתה.

באמצעות עוה"ד דפנה שמואלביץ ומורן פרידמן ממשרד רובין-שמואלביץ עירער הביטוח הלאומי, וערעורו התקבל חלקית. 3 השופטים הסכימו כי נקודת המוצא היא שיש לכבד את ההסדר ולהכיר במעמדו של הקבלן כמעסיק האמיתי, אלא אם ההעסקה מנוגדת לחוק או מפרה את "כללי המשחק".

"מעסיק משותף"

השופט צור מנה את "כללי המשחק" (הרשימה אינה ממצה ומשקל כל כלל אינו שווה) שיאפשרו לקבוע מיהו המעסיק האמיתי: האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד עם ה'משתמש' (לפי המבחנים המקובלים בפסיקה); האם העובד מועסק בהתאם להוראות חוק קבלני כוח-אדם; האם העובד מוצב אצל המשתמש באופן זמני למילוי מקום או התגברות על עומס זמני (התקופה של 9 חודשים בחוק עשויה לשמש קריטריון); מיהו הגורם המתחלף - הקבלן (בכל פעם חברת כוח-אדם אחרת מעסיקה את אותו עובד) או העובד (אותה חברה מספקת לאותו משתמש עובדים מתחלפים).

כללים נוספים: טיב התפקיד (מהותי או שולי); יכולתו הכלכלית של הקבלן כוח-אדם; האם הסדר ההעסקה אמיתי או נעשה למראית עין; הגינות, תום-לב ותקנת ציבור (האם העסקת העובד על-ידי הקבלן נגועה בניצולו או בפגיעה בשכרו); האם הסדר ההעסקה שומר על משטר הסכמים קיבוציים ומעמדם של ארגוני עובדים. יצויין כי הכללים אינם רלוונטיים לעובדים המועסקים במסגרת מיקור חוץ, שהיא צורת העסקה שונה (ובה החברה החיצונית מספקת ל'משתמש' שירות ולא עובדים).

שופטי הרוב קבעו כי פאהום הפך לעובד הביטוח הלאומי משנת 1996, אז הפסיקו להתחלף חברות כוח האדם שהציבו אותו. עם זאת, בוטלה פה-אחד הקביעה שהיה עובד קבוע של המוסד, משום ש"מעמד זה צריך להיקבע על פי הכללים הנוהגים אצל המעסיק".

הנשיא סטיב אדלר סבר, בדעת מיעוט, כי על-מנת להגן על זכויות עובדי כוח-אדם, יש לקבוע שגם כאשר חברת כ"א משמשת רק צינור לתשלום השכר, יש לראותה כ"מעסיק משותף" עם "המשתמש", ושניהם אחראים לזכויות העובד וכן להפסקת עבודתו.

השופט צור הסכים כי "ייתכנו מקרים בהם יימצא כי חברת כוח-אדם פעלה ולו חלקית כמעסיק אמיתי יחד עם המשתמש, ובמקרים שכאלה ניתן לראותה כמעסיק משותף", אולם לא כששימשה רק צינור להעברת שכרו. (ע"ע 410/06).

המבחנים שנקבעו

* מול מי מתקיימים מאפייני יחסי עובד-מעביד

* האם העובד מועסק בהתאם לחוק קבלני כוח-אדם

* האם ההעסקה זמנית

* האם העובד מושם אצל מעבידים שונים?

* טיב התפקיד

* יכולתו הכלכלית של קבלן כוח-האדם

* האם הסדר ההעסקה אמיתי או פיקטיבי

* האם זכויות העובד מקוימות בתום-לב?

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988