קרן המטבע הבינלאומית בדו"ח השנתי על כלכלת ישראל: "צמיחה של 1.5% ב-2009 - התאוששות מתונה ב-2010"

כלכלני ה-IMF: "יש מקום להורדות נוספות בריבית בנק ישראל" ; "אם מדיניות אמינה, תיאום אפקטיבי ובהירות המטרות ימשיכו לקבוע את הסטנדרט שבו יעמדו היוזמות הבאות, ישראל תעבור את המשבר בהצלחה"

"הקמת קרן ציבורית-פרטית לרכישת אג"ח קונצרניות היא צעד מבורך. יש להקימה ללא דיחוי. כן יש לנטרל מכשולים ביורוקרטיים העלולים לפגום ביעילות מתן האשראי של 230 מיליון שקל המיועד לתמיכה בחברות קטנות ובינוניות. לאור צעדים אלה לתמיכה בשוק האשראי, יש למקד יוזמות אחרות עבור המגזר הפיננסי בחיזוק נוסף של הבנקים. הדבר כולל את הערבות המוצעת בסך 6 מיליארד שקלים להנפקות האג"ח על ידי הבנקים, המהווה צעד מונע הולם להגדלת בסיס ההון של הבנקים. הטלת מגבלות על תשלומי דיבידנדים על ידי הבנקים המשתתפים תגביר את האפקט של צעד זה", כך כותבים כלכלני קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בדו''ח השנתי על כלכלת ישראל שהוגש היום (ג') לשר האוצר רוני בר-און ולנגיד בנק ישראל סטנלי פישר.

עוד כותבים כלכלני הקרן כי "ישראל ניצבת בפני תקופה של חולשה כלכלית הכרוכה בסיכונים בולטים. התרחיש המרכזי שלנו צופה ירידה בשיעור הצמיחה ל-1.5% ב-2009. התחזית שלנו מראה על התאוששות מתונה ב-2010".

כדי לאפשר את פעולתם של המייצבים האוטומטיים בשנת 2009 ממליצים בקרן המטבע לשנות את המגבלה הקובעת כי תקרת הגירעון לא תעלה על 1 אחוז מהתמ"ג, בהצהרה על מחויבות להקטין את החוב הציבורי משמעותית מתחת ל-60 אחוז מהתמ"ג באמצע העשור הבא. עוד ממליצים הכלכלנים לשנות את המגבלה השנתית של 1.7 אחוז על הגידול בהוצאה הריאלית ובמקומה לאמץ תקרה נומינלית לשלוש שנים קדימה על ההוצאות השנתיות, ללא הוצאות חירום.

שלושה תחומים

כמדי שנה, מתייחסים כלכלני הקרן לשלושה תחומים מרכזיים: מדיניות פיסקלית, מוניטרית ופיקוח על שוק ההון. לגבי מדיניות פיסקלית טוענים ב-IMF כי "יש לאפשר את פעולתם המלאה של מייצבים אוטומטיים", קרי, הירידה בתקבולי המסים יגרום באופן אוטומטי לעלייה בגירעון, ולכן אין להגדיל את ההוצאה הממשלתית. בהקשר זה, נכתב, כי "יחסי גביות המס המצטברים לא יחזרו לרמות שנראו בשנים האחרונות, אפילו אחרי שתנאי הכלכלה העולמית ישובו למצב הרגיל. לאור זאת, יש להשאיר את המאזן הפיסקלי מנוכה מחזור עסקים ב-2009 ללא שינוי מ-2008, למעט יוזמות התמיכה במגזר הפיננסי וכן התחייבויות השקעה קודמות ופרויקטים שאושרו בתחום התשתיות (תוכנית ההאצה הפיננסית והריאלית - א.פ.)".

בצד המוניטרי, טוענים בקרן המטבע כי "יש אפוא מקום להורדות נוספות בריבית בנק ישראל". כמו כן משבחים כלכלני הקרן את תוכנית רכישות המט"ח של בנק ישראל. עוד נכתב בדו"ח כי "יש לברך על הוראות החוק לטיפול בבנקים בעייתיים. למרות סמכות הגוף המפקח על הבנקים להחלפת מנהלים ולמרות הביטוח הציבורי המשתמע לפיקדונות, ייתכן שיהיה צורך לחזק את הוראות החוק לטיפול בבנקים בעייתיים על ידי הרגולטור, בעיקר באמצעות קביעת הסעד המשפטי העומד לרשות בעלי עניין שנפגעו כך שהוא יוגבל לפיצוי כספי בלבד". לגבי מבנה הפיקוח על שוק ההון ממליץ הדו"ח שבשלב זה המבנה הנוכחי יישאר כפי שהוא.

"תחמושת תקציבית"

לסיכום, טוענים בכירי קרן המטבע כי "אם מדיניות אמינה, תיאום אפקטיבי ובהירות המטרות ימשיכו לקבוע את הסטנדרט שבו יעמדו היוזמות הבאות, ישראל תעבור את המשבר בהצלחה".

בתגובה לדו''ח אמר בר-און כי "נמשיך להוביל מהלכים לטיפול בכשלי השוק בשווקים הפיננסיים יחד עם שורת צעדים לסיוע לשוק העבודה". הנגיד פישר אמר כי "הדו''ח משקף הערכה מאוד הוגנת לגבי המצב הכלכלי וגם לגבי צעדי המדיניות שננקטו על ידי הממשלה ובנק ישראל ביחס למשבר הגלובלי, הפיננסי והריאלי. עם זאת, הדו"ח מדגיש בפנינו שתי המלצות עיקריות - חשוב למהר ביישום וביצוע התוכניות הכלכליות שהוצגו על ידי משרד האוצר לפני חודש ימים וכי ישנה חשיבות גבוהה לשמירת 'תחמושת תקציבית', בייחוד בתקופת אי ודאות".