ביצועים שונים לסקטורים שונים

ברוב הסקירות עד כה, ניסיתי לצייר תמונה של מה שקורה במשבר הכלכלי המתגלגל, וזאת בעזרת מדדי מניות כלליים, כמו מדד ה-S&P 500, ומדד ת"א 25. הפעם אנסה לבחון את התמונה הזו מזווית קצת אחרת, והיא זווית הסקטורים השונים של הכלכלה המרכיבים את המדד הכללי האמריקאי.

עליי להבהיר כאן נקודה שאני נשאל בה די הרבה: מדוע ההתרכזות בארה"ב, ולא במדינה אחרת?. קודם כל, אני אכן מנסה להביא מדי פעם תמונה של הקורה אצלנו, הן ברמה הטכנית, והן ברמה הפונדמנטלית, אבל קיים אכן ריכוז תשומת לב בנעשה בארה"ב, וזאת מן הסיבות הבאות:

• ארה"ב הינה עדיין הכלכלה הגדולה בעולם.

• המטבע שלה הינו מטבע הרזרבות העולמי, והעוגן העיקרי למטבעות האחרים.

• מהות בועת האשראי התפוצצה שם תחילה,וזאת על ידי קריסת הספקולציה הנדל"נית.

• מעשי ידיהם של קובעי המדיניות שם, יקבעו את המשך גלגולו של המשבר.

• וברמה המעשית ביותר: קיימת קורלציה כיוונית כמעט מוחלטת בין מדדי המניות בארה"ב לכל שאר מדדי העולם, למעט מקרים בודדים כמו מדד שנחאי הסיני.

על כן, הבנת הנעשה באמריקה חשובה הרבה יותר, לגבי מהותו והתפתחותו של המשבר מאשר בכל מקום אחר. דוגמא בולטת אחרונה קיבלנו בתקופה האחרונה: השלב הבא של המשבר יהיה כנראה מונע על ידי הצורך בקיצוץ בגירעונות הממשלתיים, ובהורדה הדרגתית של המדיניות המרחיבה בכל העולם המפותח. דובאי, ויוון רק הראו את הדרך, אבל כאשר נראה את הבעיה בבריטניה, ולבסוף בקליפורניה, ובארה"ב כמדינה, נדע שהגענו ל"נקודת ההפנמה" (Point of recognition) של השלב הבא.

אבל נחזור לעניין העיקרי של סקירה זו, והוא ניתוח מגזרי של מה שקרה מתחילת המשבר ועד עכשיו. לפניכם שני גרפים המייצגים את הביצועים היחסיים של הסקטורים ביחס למדד ה-S&P500, מתחילת המשבר ועד מרץ 2009 (גרף 1), וממרץ 2009 ועד עכשיו (גרף 2):

 משה שלום ביצועי סקטורים

הדבר הראשון הבולט בשילוב של שני גרפים אלו, הוא הקריסה של הסקטור הפיננסי בשלב הירידות, ועלייתו המטאורית בהשוואה לכל סקטור אחר, מאז מרץ 2009. כזכור לקוראיי הנאמנים, כתבתי בסקירה שדברה על הסיבות ההכרחיות לתחילת שלב B העולה, וציינתי בזמנו, על ביטול חוק חשבונאי הנקרא "Mark to market" לצורך זה. חוק זה חייב את הבנקים לתת ערך אמיתי לנכסים שבספריהם, וכאשר זה בוטל, כל הנכסים אשר היו עם ערך קרוב ל-0 הפכו פתאום לבעלי ערך כמעט שווים לערך רכישתם ("Mark to model"), ומניות הבנקים, וסקטור הפיננסים, כולו יכלו למשוך את כל הבורסה מעלה אחריהם.

הדבר המעניין הבא הוא התנהגות סקטורי הטכנולוגיה והצריכה. שניהם לא ירדו ביחס למדד בזמן הירידות ושניהם עלו יפה בשלב העליות. למעשה, את ביצועי הסקטור הטכנולוגי ניתן לראות יותר טוב בנסדק, אבל גם כאן זה מאוד מעניין לבחון את התנהגותו היחסי. לדעתי, הטכנולוגיה היוותה מפלט למעסיקים לצורך "ייעול התפוקה" (Productivity), וזאת כאשר מפטרים בכמויות. הצריכה עלתה פלאים כי היא היוותה את התקווה העיקרית לסיום המשבר על ידי החזרת הצרכן למסלולו הקודם של צריכה על בסיס אשראי. זה עדיין לא קרה, ועדיין בגדר תקווה, למרות ביצועי המניות המייצגים זאת.

הסקטורים ההגנתיים כמו אנרגיה, צריכה בסיסית, שרותי רפואה ותשתיות עשו כמצופה מהם: נתנו תשואה עודפת כאשר המדדים ירדו ותשואה מופחתת בשלב התקווה ליציאה מהמשבר. התעשייה, לא ירדה הרבה, אבל עלתה יפה כי לדעתי היה וישנו עדיין צורך בחידוש מלאים לא קטן אחרי השוק הראשוני של תחילת 2008. חידוש מלאים זה, יעסיק עוד זמן מה את הצד היצרני למרות שלדעתי, צריכת הקצה תהיה מאכזבת ביחס לציפיות.

מבט נוסף של הנעשה מזווית סקטוריאלית, ניתן לראות בגרף הבא המראה את תעודות הסל המייצגות חלק מן הדברים שדיברתי עליהם מעלה:

 משה שלום ביחס למדד

הקו הכחול מייצג את השיא של ינואר 2010 , כך נוכל לראות את הישגי כל תעודה ביחס לנקודה זהה בזמן. הבולטים ביותר כאן הם סקטור הצריכה, וביצוע יתר של המניות הקטנות, המייצגות את תאבון הסיכון של המשקיעים. שימו לב, שלמרות שהמדד עצמו חזר לשיאו של ינואר, סקטורי הרכיבים (טכנולוגיה), הנדל"ן והאנרגיה, עדיין לא עשו זאת. סטייה שלילית? מוקדם לומר זאת אבל זה בהחלט משהו שצריך לעקוב אחריו.

• משה שלום הינו מנתח שווקים פיננסיים בכיר, וחלק מצוות אתר "הכול בגרפים" (http://www.grafim-online.com) המספק שירותים למשקיעים וסוחרים. ניתן ליצור קשר במייל Moshe.Shalom@gmail.com.
• משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המעוניינים להיכנס לרשימת תפוצה לקבלת אתראות על סקירותיו, וחומרים נוספים, יכולים לשלוח אימייל ל- Moshe.Shalom@gmail.com עם "אני מעוניין להצטרף" בנושא או בתוכן.